לפריט המלא יש לך כבר חשבון ?
התחבר עם דוא"ל וסיסמה
עדיין אין לך? הירשם עכשיו
ותוכל ליהנות מהגדרות אישיות, טפסים און-ליין ועוד...
סגור
מוסדות : אוניברסיטת בן גוריון
מודל להסבר סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב הורים למבוגרים בעלי מוגבלות שכלית- התפתחותית
מק"ט 658|מנחה: פרופ' יעקב בכנר
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר זה נבנה מודל ייחודי להסבר סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב הורים למבוגרים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית בני 21 ומעלה המתגוררים בבית. השתתפו במחקר 86 הורים בגיל ממוצע של 60.22 שנים. ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים בין נטל טיפול, תחושת סטיגמה מופנמת ותחושות אשמה לבין סימפטומים של דיכאון וחרדה, וקשרים שליליים בין רמת מסוגלות ותמיכה חברתית לבין סימפטומים של דיכאון וחרדה. בניתוחים הרב-משתניים, נטל טיפול ותמיכה חברתית נמצאו מובהקים להסבר סימפטומים של דיכאון, ומגדר ההורה ותמיכה חברתית נמצאו מובהקים להסבר חרדה (הקשרים נבחנו תוך פיקוח על המשתנים הסוציו-דמוגרפיים של ההורה ושל הילד ומאפייני הילדים). ממצאים אלו חשובים לשם מיקוד תכניות התערבות והתאמתן לאוכלוסיית ההורים המטפלים.
במחקר זה נבנה מודל ייחודי להסבר סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב הורים למבוגרים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית בני 21 ומעלה המתגוררים בבית. השתתפו במחקר 86 הורים בגיל ממוצע של 60.22 שנים. ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים בין נטל טיפול, תחושת סטיגמה מופנמת ותחושות אשמה לבין סימפטומים של דיכאון וחרדה, וקשרים שליליים בין רמת מסוגלות ותמיכה חברתית לבין סימפטומים של דיכאון וחרדה. בניתוחים הרב-משתניים, נטל טיפול ותמיכה חברתית נמצאו מובהקים להסבר סימפטומים של דיכאון, ומגדר ההורה ותמיכה חברתית נמצאו מובהקים להסבר חרדה (הקשרים נבחנו תוך פיקוח על המשתנים הסוציו-דמוגרפיים של ההורה ושל הילד ומאפייני הילדים). ממצאים אלו חשובים לשם מיקוד תכניות התערבות והתאמתן לאוכלוסיית ההורים המטפלים.
הקשר שבין דחק, נטל טיפול ואמביוולנטיות שחשים הורים מזדקנים המטפלים בילדיהם הבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבין איכות חייהם של ההורים
מק"ט 642| מנחה: פרופ' אסתר יקוביץ
עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
ממצאי המחקר הכמותי: נמצא אישור למודל שנבחן במחקר: רמת מוגבלות שכלית התפתחותית, רמת תפקוד, מספר הילדים ומין ההורה, נמצאו כמנבאים את תחושת הנטל, דבר שבתורו מנבא את איכות החיים של ההורה. כמו כן, רמת תפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה נמצאה כמנבאת את תחושת דחק ההורה, דבר שבתורו מנבא את איכות החיים של ההורה. בבחינת הקשר בין נטל טיפול ודחק לאיכות חיים של ההורה המטפל, נמצא קשר שלילי בין נטל טיפול ודחק לבין איכות חיים כללית, איכות חיים פיזית, איכות חיים פסיכולוגית, איכות חיים חברתית, ואיכות חיים בסביבה של ההורה המטפל בילדו הבוגר עם מש"ה. כלומר ככל שנטל הטיפול ודחק ההורה גבוהים יותר כך איכות החיים של ההורה נמוכה יותר. בנוסף, נמצא קשר חיובי בין רמת התפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה לבין דחק ואמביוולנטיות, כך ככל שרמת התפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה נמוכה, רמת הדחק ומידת האמביוולנטיות של ההורה גבוהים יותר.
ממצאים איכותניים: אלה האירו מספר סוגיות: סוגי קשיים יומיומיים שעלו מתוך התשובות כוללים קשיים פיזיים, רגשיים, קשיי התמודדות עם התנהגות מאתגרת וקושי עם בדידות בעקבות היותם מטפלים עיקריים. דרכי התמודדות עם קשיי הטיפול כוללים עזרה הניתנת על ידי בני משפחה (בן זוג/בת זוג או ילדים) וחלק מההורים נעזרים בעזרה בתשלום. בנוסף, ההורים מתמודדים עם הקושי באמצעות תכונות אישיות כמו אופטימיות, סבלנות, אהבה, נתינה, הסתכלות חיובית על החיים ותחומי עניין בהם הוא עוסקים. להורים צרכים רבים שאין להם מענה המופנים למשרד הרווחה שהבולטים ביניהם הינם: קשר דל עם עו"ס הקהילה- אשר אינו מספק את צרכי ההורים, הם מצביעים על הצורך בפיתוח שירותים קהילתיים תומכים נוספים. ההורים חוששים לעתיד ילדם כאשר לא יוכלו לטפל בו יותר, חלקם מעוניינים להעביר את הטיפול לבן משפחה. ההורים חוששים מטיפול חוץ ביתי בו לדעתם לא יסופקו הצרכים של ילדם כפי שמסופקים כיום.
ממצאי המחקר הכמותי: נמצא אישור למודל שנבחן במחקר: רמת מוגבלות שכלית התפתחותית, רמת תפקוד, מספר הילדים ומין ההורה, נמצאו כמנבאים את תחושת הנטל, דבר שבתורו מנבא את איכות החיים של ההורה. כמו כן, רמת תפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה נמצאה כמנבאת את תחושת דחק ההורה, דבר שבתורו מנבא את איכות החיים של ההורה. בבחינת הקשר בין נטל טיפול ודחק לאיכות חיים של ההורה המטפל, נמצא קשר שלילי בין נטל טיפול ודחק לבין איכות חיים כללית, איכות חיים פיזית, איכות חיים פסיכולוגית, איכות חיים חברתית, ואיכות חיים בסביבה של ההורה המטפל בילדו הבוגר עם מש"ה. כלומר ככל שנטל הטיפול ודחק ההורה גבוהים יותר כך איכות החיים של ההורה נמוכה יותר. בנוסף, נמצא קשר חיובי בין רמת התפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה לבין דחק ואמביוולנטיות, כך ככל שרמת התפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה נמוכה, רמת הדחק ומידת האמביוולנטיות של ההורה גבוהים יותר.
ממצאים איכותניים: אלה האירו מספר סוגיות: סוגי קשיים יומיומיים שעלו מתוך התשובות כוללים קשיים פיזיים, רגשיים, קשיי התמודדות עם התנהגות מאתגרת וקושי עם בדידות בעקבות היותם מטפלים עיקריים. דרכי התמודדות עם קשיי הטיפול כוללים עזרה הניתנת על ידי בני משפחה (בן זוג/בת זוג או ילדים) וחלק מההורים נעזרים בעזרה בתשלום. בנוסף, ההורים מתמודדים עם הקושי באמצעות תכונות אישיות כמו אופטימיות, סבלנות, אהבה, נתינה, הסתכלות חיובית על החיים ותחומי עניין בהם הוא עוסקים. להורים צרכים רבים שאין להם מענה המופנים למשרד הרווחה שהבולטים ביניהם הינם: קשר דל עם עו"ס הקהילה- אשר אינו מספק את צרכי ההורים, הם מצביעים על הצורך בפיתוח שירותים קהילתיים תומכים נוספים. ההורים חוששים לעתיד ילדם כאשר לא יוכלו לטפל בו יותר, חלקם מעוניינים להעביר את הטיפול לבן משפחה. ההורים חוששים מטיפול חוץ ביתי בו לדעתם לא יסופקו הצרכים של ילדם כפי שמסופקים כיום.
האם אימון בוויסות רגשי מקטין שחיקה וסימפטומים של מצוקה נפשית בקרב העובדים עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית?
מק״ט 127 | מחברים נוספים: נטלי מויאל
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ויסות רגשי, שחיקה, ומצוקה נפשית, ואת התועלת באימון קצר בשתי אסטרטגיות ויסות רגשי (הערכה מחדש ושיום) להפחתת מצוקה זו. שאלוני דיווח עצמי למדידת שחיקה, מצוקה נפשית וויסות רגשי, הועברו ל-189 עובדים עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. נמצא כי עובדים הסובלים מסימפטומי שחיקה גבוהים מפגינים רמות גבוהות של חרדה, דיכאון, ושימוש באסטרטגיות ויסות רגשי לא אדפטיביות, וכן מפגינים שימוש נמוך באסטרטגיות ויסות רגשי אדפטיביות. עובדים עם תחושת הישג אישי גבוהה בעבודה מפגינים שימוש גבוה באסטרטגיות ויסות רגשי אדפטיביות, וכן סימפטומים נמוכים של חרדה, דיכאון, ושימוש באסטרטגיות ויסות רגשי לא אדפטיביות. כמו כן, נמצא כי אחוז הדיווח על שחיקה נמוך, ועל כן יעילות האימון באסטרטגיות ויסות רגשי להפחתת סימפטומי שחיקה לא נבדקה כמתוכנן.
פרקטיקות של שילוב תעסוקתי: עמותות, עסקים ועובדים בעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית
מק"ט 97 | מחברים נוספים : עוזי ששון
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.
נבחן השילוב התעסוקתי של בעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית בארגונים עסקיים וארגונים ללא כוונות רווח. במחקר הועברו שאלונים וראיונות בקרב מנהלים, עובדים מן השורה ועובדים בעלי מוגבלות. נמצא שישנה חלוקה ברורה בין ארגונים חברתיים ועסקיים מבחינת השירותים שהם מעניקים בתחום השילוב, ובנוסף, דפוסי ההעסקה שלהם את העובדים המוגבלים דומים, והשילוב הוא נדיר ורמתו היא לרוב נמוכה. מוצע כי ניתן לשפרה באמצעות הסברת התועלת העסקית של השילוב, וחשיפה והתנסות של המנהלים המיועדים לשילוב. ישנו דפוס של תלות הדדית בין מעסיקים ועמותות העוסקות בשילוב תעסוקתי, שמחייבת קיום מערך מתמשך של ליווי העובדים המוגבלים המשולבים במקומות העבודה.
סרטון המציג את עיקרי המחקר
יולי 2014, צולם בכפר השעשועים, סניף סגולה פ"ת, צילום ועריכה : שי שלומי
לצפיה בסרטון עם כתוביות באנגלית
יחסי אם-ילד, אב-ילד ותפקיד האב במשפחות לילדים עם פיגור שכלי
מק"ט 37 | מחברים נוספים: יעל ברק לוי
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.
המחקר עוסק ביחסי הורה-ילד במשפחות לילדים בני 4-6.5 בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), מתמקד במעורבות האב, ובקשר בין מעורבות האב לאינטראקציית אם-ילד ואב-ילד. נבדקה רמת המעורבות של האבות בטיפול בילדים, ונבחנה אינטראקציית אב-ילד, במשפחות בהן יש ילדים עם מש"ה אל מול משפחות הביקורת. נמצאו הבדלים אצל האבות ברמת האינטראקציה בין משפחות לילדים בעלי מש"ה לבין קבוצת הביקורת. נמצאו הבדלים בין הקבוצות באינטראקציות אם-ילד ואב-ילד. נמצא אפקט ממתן של משתנה מעורבות אב על הקשר שבין המש"ה לבין האינטראקציה של האם-ילד ושל האב-ילד במדדי הילד. המידע יכול לסייע לאנשי המקצוע לעזור לאבות לילדים בעלי מש"ה.
דימוי עצמי ושביעות רצון מעבודה בקרב נשים וגברים בעלי לקות אינטלקטואלית בתעסוקה מוגנת
מק"ט 588 | מנחים: ד"ר דורית סגל-אנגלצ'ין, ד"ר אורלי שריד
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקרים קודמים, בהם נבחנו הבדלי מגדר בדימוי עצמי ובשביעות רצון מתעסוקה, נמצא כי קיימים הבדלים משמעותיים בין נשים לגברים במדדים אלו. המחקר הנוכחי מבקש לבדוק את ההבדלים בין נשים לגברים בעלי לקות אינטלקטואלית המשולבים בחמש מסגרות מוגנות (מע"ש - מרכז עבודה שיקומי) של עמותת אלווין ישראל בדימוי העצמי ובשביעות הרצון מהעבודה ומהשכר. ממצאי המחקר מלמדים שיתכן והמע"ש מהווה אופציה ראויה לתעסוקה עבור אנשים בעלי רמת לקות אינטלקטואלית קלה וקלה-בינונית, ועל כן, למרות המגמות בארץ ובעולם הדוגלות בסגירתו, יש להוסיף ולחקור מסגרת תעסוקתית זו במטרה לשפר את השירותים הניתנים בה.
התפתחות תפקודי ניהול בגיל הצעיר בילדים עם תסמונות גנטיות ידועות
מק"ט 523 | מנחים: פרופ' ג'ודי אורבך, פרופ' ורדה גרוס צור
עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
תפקודי ניהול ומרכזיותם בגיל הרך הוא נושא הזוכה להתעניינות גוברת, הן בילדים עם התפתחות תקינה והן בילדים עם הפרעות התפתחותיות. המחקר בדק את הקשר בין גיל מנטלי ותפקודי ניהול בילדים צעירים עם תסמונות גנטיות של מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), הקשר בין תפקודי ניהול ותפקוד אדפטיבי, ההשפעה של יחסי הגומלין בין מהירות לדיוק, וההשפעה של מידת התיווך הניתנת על הביצוע במטלות של תפקודי ניהול. הממצאים מראים, שאצל ילדים עם תסמונות גנטיות של מש"ה, ישנם תפקודי ניהול נמוכים באופן מובהק בהשוואה לילדים עם התפתחות תקינה המתואמים ע"פ גיל מנטלי.
חווית החיים בצל הורה בעל מגבלה שכלית
מק"ט 561 | מנחה: פרופ' לאה קסן
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מחקר זה בוחן את משמעות החיים בצל הורה בעל מגבלה שכלית. קולם של ילדים אלו מובא כאן, במטרה לאפשר הצצה לחייהם יוצאי הדופן ולספק פרספקטיבה נוספת בתקופה של שבירת המוסדיות והרחבת הזכויות, של אותם אלו החיים בקרבינו המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. ממצאי המחקר מצביעים על ילדות מורכבת, רצופה דילמות כאשר נדרשו הילדים בגיל צעיר למלא תפקידים הוריים, כאשר במקביל הם בחיפוש מתמיד אחר דמות הורית חליפית. עם זאת, ניכר כי הילדות בצל ההורה המוגבל פיתחה במרואיינים שחוו אותה והצליחו להתעלות על המגבלות כנגד כל הסיכויים, חוסן אישי גבוהה.
סרטון המציג את עיקרי המחקר
נובמבר 2014, צילום ועריכה : שי שלומי
5 תגיות לפריט זה :
תפיסת הילד החריג במשפחה הבדואית והשפעתה על דימויה ותפקודה של היחידה המשפחתית
מק"ט 18 | מחברים נוספים: ורד סלונים נבו
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם. מחקר זה עוסק בנושא המוגבלות השכלית התפתחותית (מש"ה) בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל. מטרתו הייתה ללמוד על חווית ההורות לילד בעל מש"ה, על דרכי ההתמודדות של ההורים, ועל השפעת מצב זה על יחסי הנישואין. וכן לבחון את רשתות התמיכה העומדות לרשות המשפחה ואת יחס החברה והמשפחה המורחבת לילד החריג. המחקר ערך כשלוש שנים ובמסגרתו נדגמו הורים, בני החברה הבדואית, מהערים ומהכפרים המוכרים והלא מוכרים. מהממצאים, עולה תמונה קשה אודות חווית ההורות של הורים, בני החברה הבדואית, לילדים בעלי מש"ה. תמונה זו, ניתנת לשינוי, ועל כן בסיכום המחקר מוצגות האימפליקציות הטיפוליות והאימפליקציות…
קרא עוד
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.
המחקר עוסק בנושא מוגבלות שכלית התפתחותית בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל, ומתמקד בשני צירים של השוואה: האחד – משמעות של הורות ושל שיתוף פעולה (שת"פ) בעיני אנשי מקצוע ממגוון תחומי מומחיות, העובדים עם אוכלוסייה זו. השני – משמעות של הורות ושל שת"פ בעיני הורי הילד. מטרתו העיקרית של המחקר היא, לזהות ולהגדיר ממדים של שת"פ, ולהציג ממדי התנהגות המאפשרים עבודה בשת"פ. למחקר שתי תרומות מרכזיות. האחת, היא בהדגשת ממדים של שת"פ שעלו בו, שהידע לגביהם הוא קריטי בקביעת אופי, איכות ויישום נושא שת"פ עם ההורים. השנייה, היא הצגה של 26 ממדי התנהגות יישומיים, עבור אנשי מקצוע.
