A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

שמישות ממשק רשת חברתית המיועדת לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 635 | מנחים: ד"ר טל לבל ופרופ' תמר וייס  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הנוכחי הינה לבדוק את השמישות של 'נט. חבר', ממשק רשת חברתית שפותח עבור אנשים עם מוגבלות שכלית באמצעות תיעוד השימוש בו ובחינת תגובות המשתמשים. במחקר השתתפו שלוש קבוצות בנות 12 משתתפים כל אחת: אנשים עם מש"ה (חניכים במעון יום המתגוררים בדירות בקהילה), שותפי תקשורת (רובם בני משפחה שאינם מתגוררים עם החניכים), ומטפלים שליוו את החניכים בעת השימוש בממשק. תקופת השימוש ב- 'נט. חבר' נמשכה שמונה שבועות, במהלכה ביצעו החניכים ושותפי התקשורת פעילויות משותפות תוך שימוש בממשק. בסיום התקופה, נבדקו היבטים סובייקטיביים של השימוש ב- 'נט. חבר' דוגמת עניין והנאה, חוויה רגשית ותפיסת כשירות לצד היבטים תפעוליים, דוגמת צורך בתמיכה טכנית וקלות השימוש. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים וראיונות אישיים שאפשרו הבנה מעמיקה יותר של תפיסות המשתמשים כלפי הממשק וחוויית השימוש בו.
הממצאים מצביעים על שביעות רצון יחסית מהממשק ומאפייניו בקרב החניכים, על אף תפיסת כשירות ועצמאות מוגבלת. שותפי התקשורת הביעו קורת רוח לנוכח הימצאות ערוץ תקשורת נוסף עם החניכים, חרף קשיים שנחוו במהלך השימוש. סוגיות נוספות שעלו קשורות בליווי החניכים, נגישות הממשק ועצם נחיצותו לאוכלוסיות עם מש"ה. ממצאים אלו עשויים לסייע בהנגשת רשתות חברתיות לאנשים עם מש"ה ולשפוך אור על תהליכים של ייצוג וסנגור עצמי באוכלוסייה זו.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


השפעת סטיגמה ואיכות חיים בקרב אימהות ערביות לילדים עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל הרך על מידת שתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע   מק"ט 646| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת תחושת סטיגמה ורמת איכות חיים של אימהות ערביות לילדים עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל הרך על מידת שיתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע. במחקר השתתפו 90 אימהות ערביות מוסלמיות שילדיהן אובחנו עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל שישה חודשים עד שש שנים אשר מטופלים במעון יום שיקומי וגנים לחינוך המיוחד באזור המשולש. הנתונים במחקר נאספו באמצעות ארבעה שאלונים לדיווח עצמי.
ממצאי המחקר מראים כי ככל שתחושת הסטיגמה בקרב האימהות גבוהה יותר, כך הרווחה הרגשית, הרווחה הפיזית והכלכלית, התמיכה הסביבתית ורמת איכות החיים נמוכים יותר, ויש פחות תקשורת ושיתוף פעולה עם הצוות. ככל שאיכות החיים גבוהה יותר, יש יותר שיתוף פעולה מצד האימהות עם הצוות החינוכי. ממצא נוסף ככל שיש יותר רווחה פיזית, כלכלית ותמיכה סביבתית בקרב האימהות, כך יש יותר יוזמה, תקשורת ושיתוף פעולה עם הצוות החינוכי.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


יום עיון בנושא : נגישות ההשכלה הגבוהה כגשר לתעסוקה: מדיניות, מחקר ופרקטיקה   שיערך ביום ב', 08.05.17, בשעה 08:30 באוניברסיטת חיפה  

 
לסדר היום המלא ופרטי הרישום לחץ כאן
 



המשמעות שמעניקים בני משפחה לחוויית החיים וההזדקנות עם בן משפחה בוגר עם מוגבלות אינטלקטואלית   מק״ט 123 | מחברים נוספים: דר׳ טל ארטן-ברמן, דר׳ הילה אביאלי  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

 מטרת המחקר: לתאר ולנתח את חווית ההזדקנות של בני משפחה עם בן משפחה בוגר עם מגבלה שכלית התפתחותית (מש"ה), והמשמעות שהם מעניקים לחוויה זו מפרספקטיבת מהלך החיים. שיטה: במחקר האיכותני נדגמו ורואיינו בראיונות עומק 10 יחידות משפחה.
ממצאים: מניתוח היחידה המשפחתית עלו שלוש תמות: המוגבלות האינטלקטואלית כמנהלת את חיי המשפחה או המשפחה כמנהלת את המוגבלות לאורך מהלך החיים והזיקנה; המעבר לזיקנה: אסטרטגיות התמודדות –בין המשכיות לשינוי; "מתנה לא רצויה" או "כורח שנעשה באהבה": מבט רטרוספקטיבי של בני משפחה על הזדקנות עם מוגבלות. מניתוח נקודת המבט של האחים עלו שלוש תמות: "אני אמא? אחות? חברה? בת של?": ריבוי התפקידים של האחים לאורך מהלך החיים; "אלה זזה הצידה עכשיו": האח כמבוגר –אחראי במשפחה המזדקנת; "רק אמא שלי יודעת להשתלט עליו": מה טומן העתיד לאחים?
מסקנות: יש צורך לפתח עבור המשפחה עם מש"ה מעטפת שירותים מותאמת ורגישה לאורך מעגל החיים ותכנון שלב ההזדקנות.

 

סרטון המציג את עיקרי המחקר - כתוביות בעברית וערבית

צילום ועריכה : שי שלומי, 2017


 לסרטון עם כתוביות באנגלית 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


יום עיון בנושא: סנגור עצמי מיני   שיערך ב- 05/02/17 , יום ראשון, ט' בשבט תשע"ז באולם הכט באוניברסיטת חיפה  

לתוכנית הכנס ולרישום לחץ כאן 



"נשאת ונתת באמונה": שחיקה, מחויבות לארגון ומחויבות ללקוח -בקרב מטפלים חרדים לעומת לא חרדים המטפלים באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק״ט 625 | מנחה: ד"ר ענת פרוינד  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם


מחקר זה מתמקד בתופעת המחויבות ללקוח והקשר בינה לבין שחיקה ומחויבות ארגונית בקרב מטפלים חרדים בהשוואה למטפלים לא חרדים, שמטפלים באוכלוסייה עם מש"ה. מטרת המחקר היא לבחון את הגורמים המשמעותיים המשפיעים על מידת המחויבות ללקוח של המטפלים והאם דתיות משפיעה על משתני עמדות עבודה אלה
אוכלוסיית המחקר כללה אנשי מקצוע מתחומי ההוראה, הרווחה ומהמקצועות הפרה-רפואיים, המטפלים באופן ישיר באנשים עם מש"ה
ממצאי המחקר מראים שלמשתנים שחיקה ומחויבות ארגונית אפקטיבית התרומה המשמעותית ביותר על המחויבות ללקוח. לדתיות לא נמצאה השפעה מובהקת על רמת המחויבות ללקוח, אך יחד עם זאת נמצאו הבדלים מובהקים בקרב מטפלים חרדים הן בשחיקה נמוכה והן במחויבות ארגונית גבוהה. ממצאים אלו משמעותיים במיוחד כיוון שבשנים האחרונות קיימת מגמה הולכת וגדלה של יותר פתיחות מקרב האוכלוסייה החרדית אל האוכלוסייה הכללית. פתיחות זו מתבטאת בכך שיותר תופעות חברתיות, משפחתיות ואישיות מופנות לשירותי הרווחה הממוסדים. מציאות זו דורשת התאמת שירותי הרווחה לאוכלוסייה החרדית ובעיקר העסקה של אנשי מקצוע חרדים בארגוני הרווחה


לפוסטר המפרט את עיקרי המחקר לחץ
כאן

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מיזם מחקר בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית   מק"ט 121| מחברים נוספים : ד"ר איילת גור ופרופ' מיכל גרינשטיין- וייס.  

 מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם, משרד העבודה והרווחה ואוניברסיטת חיפה.

מטרת מחקר הייתה לבחון היבטים כלכליים, נפשיים וחברתיים של בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית- התפתחותית בישראל ולגבש המלצות יישומיות למדיניות. המחקר כלל מדגם לאומי של 301 בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית- התפתחותית, כשמשתתפי המחקר הם אחד ההורים. הממצאים מצביעים על פערים כלכליים בין בתי אב במדגם לבתי אב בחברה הכללית. ההורים חווים רמות גבוהות של דחק, השתתפותם החברתית והתמיכה החומרית לה הם זוכים מצומצמת בלבד והם מדווחים על איכות חיים נמוכה מהנורמה. ממצאי המחקר מעידים שהיקף הקצבאות וההטבות מסייע לבתי אב בהתמודדות הכלכלית ויתכן אף מחלץ את חלקן מגלישה לעוני.
 

לסקירת ספרות בנושא

 

לצפייה בהרצאה בצולמה במסגרת כנס ידע שלם 2 ב- 21.6.18 בבית שיתופים

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


כיצד למנף הון חברתי של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית באמצעות השתתפותם ברשתות חברתיות באינטרנט?    

עיקרי מאמרה של ד"ר כרמית נעה שפיגלמן בשפה העברית המבוסס על המחקר :
הערכת דפוסי השימוש והצרכים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברשת החברתית פייסבוק, אוניברסיטת חיפה, 2015.
אשר נערך במימון קרן שלם.

המאמר :

Leveraging social capital of individuals with intellectual disabilities through participation on Facebook

פורסם בדצמבר 2016 בכתב העת:

Journal of Applied Research in Intellectual Disabilities


לעיון במחקר המלא

לצפיה בסרטון המציג את עיקרי המחקר

לתמצית המאמר בעברית

למאמר באתר כתב העת

 



כיצד מתמודדים משתמשי תקשורת תומכת וחליפית עם מחסרים לקסיקליים?   מק״ט 621 | מנחים: פרופ׳ עירית מאיר, ד״ר טל לבל  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם

מטרת המחקר לתאר ולנתח כיצד מתמודדים משתמשי תת"ח בוגרים ומנוסים עם מחסרים לקסיקליים (מילה שחסרה בלוח התקשורת) מבחינת אסטרטגיות ההסבר והמבנה התחבירי שלו, להבחין בין מאפיינים הקשורים למשתמשים למאפיינים הנובעים מעזרי התקשורת, ולבחון מה משפיע על הבנת המילה החסרה על ידי שותף התקשורת. קבוצת המחקר והביקורת התבקשו לשיים עם עזרי תקשורת שמות עצם שחסרים בהם
נמצאו נקודות דמיון בין הקבוצות באסטרטגיות ובמבנה התחבירי ובשתי הקבוצות היו אחוזי הבנה גבוהים של שותפי התקשורת. נראה, לפיכך, שלוח התקשורת מגביל את המשתמשים בו ומבעים המופקים באמצעותו אינם מעידים באופן מלא על היכולות השפתיות של המשתמש בו, בהתאם ל"השערת המודאליות" ול"השערת הפיצוי". נמצאו גם הבדלים בין הקבוצות, שעשויים לחזק את "השערת החסר". בנוסף, למחקר מספר השלכות קליניות משמעויות

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מאפיינים שפתיים ותקשורתיים במשימות הפקה שונות של משתמשי תקשורת תומכת וחליפית מנוסים   מק"ט 620| מנחים: פרופ' עירית מאיר, ד"ר טל לבל  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת המחקר לתאר ולנתח את המאפיינים השפתיים של משתמשי תת"ח בוגרים מנוסים ולהבחין בין אפיונים שנובעים מהמתקשרים לאפיונים שנובעים ממערכות התקשורת שלהם. קבוצות המחקר והביקורת ביצעו את אותן משימות שפתיות עם אותם עזרי התקשורת.
המאפיינים השפתיים של משתמשי התת"ח היו לרוב טובים יותר מהממצאים שדווחו בספרות או מאלו שנחווים באינטראקציות יומיומיות עם משתמשי תת"ח. מידת המובנות של הפקותיהם היתה גבוהה בשתי המשימות אך מידת וקצב ההבנה של קבוצת הביקורת היו טובים מהם באופן מובהק.
המאפיינים השפתיים שנמצאו קשורים להבנה מלאה הם סדר מילים תקין, הטיית פעלים תקינה, אי החלפת סמלים ואי קיום השמטות.
נראה ששוני במאפיינים התחביריים מחזק את "השערת החסר", ואילו שוני במאפיינים המורפולוגים מחזק את "השערת המודליות". בנוסף, למחקר מספר השלכות קליניות משמעותיות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד