סיכון גבוה ממחלות לבעלי פיגור מזדקנים    

מחקר בינלאומי קובע כי בעלי פיגור שכלי ותסמונת-דאון מעל גיל 40 סובלים מבעיות נפוצות יותר של מחלות במערכת השמיעה, העיכול, הלב וכלי הדם וכן ממחלות זיהומיות, ללא כל קשר לארץ מוצאם. ככל שתהליך ההזדקנות עלה, נצפתה בקרבם גם שכיחות גבוהה יותר של בעיות עיניים וראיה, מערכת השלד ומערכת הנשימה, בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה. לכתבה המלאה.

 



Patrons with developmental disabilities: a needs assessment survey    

 מבוגרים עם נכויות התפתחותיות הולכים לספריות ציבוריות וזכאים לשירותים באיכות זהה לכלל הלקוחות. מטרת מאמר זה היא לקבוע את השימוש בספרייה, עמדות וצרכים של אוכלוסייה חלשות - אנשים עם נכויות התפתחותיות - ולהציע תובנות לספרנים, כיצד לשרת אוכלוסייה זו טובה יותר. הממצאים מראים כי החומרים העיקריים שהתבקשו ע"י אנשים עם נכויות התפתחותיות הם ספרים, 78% מהנדגמים שנסקרו מחפשים ספרים, וזאת לעומת 55% מהציבור הרחב. 35% מהלקוחות לא ידעו שספריות מציעות מוסיקה וסרטים הניתנים להשאלה, ו-96% אמרו שהם לא משתמשים במחשבים. מידע שנאסף ממחקר זה יכול לסייע לספרנים לעזור ללקוחות עם נכויות התפתחותיות. הצעות לפעולות אפשריות מצוינות בסוף העבודה.

קרא עוד
לפריט המלא
קרא | הורד


לימודי המשך באקדמיה לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית   מנחה: פרופ' שונית רייטר  

בשנים האחרונות אוניברסיטאות ומכללות פותחות את שעריהן לתכניות מיוחדות לאוכלוסייה זו, אך הן עדיין מעטות.
מטרת המחקר הייתה לבחון את תפיסותיהם של אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות ואנשי צוות העובדים עימם לגבי לימודי המשך במסגרת של מוסדות אקדמיים.
 
במחקר השתתפו 61 בוגרים עם מש"ה המתגוררים בדיור מוגן באזור מטרופולין חיפה, מהם 25 לוקחים חלק בתכניות ללימודי המשך ו-36 אינם מתנסים בתכניות מסוג זה. מתוך אוכלוסייה זו 19 אנשים עם מוגבלות שכלית, וכן 48 אנשי מקצוע, השתתפו בקבוצות מיקוד.
נמצאו ונחקרו תפיסות הקשורות לנושאים הבאים: תרומתן של תוכניות ללימודי המשך לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, תחומי הלימוד שיהיו מעונינים ללמוד, קידום בעבודה, התקדמות בתפקוד יום-יומי וכישורי חיים, קשיים וחששות עימם מתמודדים, צורך בסוגי תמיכה שונים וציפיות שיש מתוכנית של לימודי המשך.

מאמר זה מבוסס על עבודת התזה של ליביה דוד אשר נכתבה בשנת 2007, בהנחיית פרופ' שונית רייטר, באוניברסיטת חיפה.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


ילדים ונוער עם מוגבלויות בסיכון   מחברים נוספים : בתיה חודטוב  

פרק מתוך הספר מתוך: "התעללות והזנחה של ילדים בישראל", 6002 , עורכים דבורה הורביץ, יורם בן יהודה, מאיר חובב, הוצאת אשלים ג'וינט ישראל, עמ' - 662-. 65

תופעת האלימות כלפי אנשים עם מוגבלויות היא תופעה רחבה ורב ממדית ויש לה אפיונים ייחודיים בהשוואה לאלימות כלפי ילדים ללא מוגבלויות.
האפיונים הייחודיים מתבטאים בגורמים לסיכון, באיתור ובזיהוי, בתהליכי החקירה והתשאול, בענישה ובתוכניות ההתערבות הטיפוליות.
האפיונים הייחודיים בגורמי הסיכון קשורים לאפיוני האדם בעלי המגבלה ,להתמודדות המשפחה עם המגבלה, לחברה ולסביבה

לפרק מספר חלקים: חלק ראשון יסקור מודלים המסבירים מהי פגיעה באנשים עם מוגבלות; חלק שני יסקור מחקרים וסקרים מהעולם; חלק שלישי יתייחס לנתונים על היקף התופעה בארץ; חלק רביעי וחמישי יעסקו במענים הקיימים כיום לבעיה ויציעו כיוונים לפיתוחם.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


Evaluation of a Video Prompting and Fading Procedure for Teaching DishWashing Skills to Adults with Developmental Disabilities   הערכת תהליך רכישת מיומנות הדחת הכלים בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית באמצעות שימוש בסרטוני הדרכה והפחתת השימוש בהם לאחר רכישה המיומנות.  

החוקרים העריכו שימוש בסרטוני הדרכה לשטיפת כלים והפחתת השימוש בהם לאחר הרכישה בקרב 3 מבוגרים עם מש"ה. סרטון ההדרכה כלל תיאור של שטיפת כלים בפירוק לשלבים. כל שלושת המבוגרים עם מש"ה הגיעו ל-90-100% הצלחה בשלב רכישת המיומנות. לאחר רכישת המיומנות הורידו את הצגת סרטוני ההדרכה, אך הביצוע נפגע. לאחר מכן ביצעו פרוצדורת הכחדה בת 3 צעדים, בה עדו בהדרגה חיבור של שלבי שטיפת הכלים לשלבים רב-ממדיים. ההצלחה בביצוע הגיעה ל-80-100% לאחר הצגת הסרטונים מחדש בפרוצדורת ההכחדה החדשה. הביצוע ירד בבדיקה חוזרת לאחר 3 חודשים שהפסיקו להציג את סרטוני ההדרכה, אך עלה חזרה ל-80-90% הצלחה בהחזרת הסרטון שהוצג בשלב האחרון של פרוצדורת ההכחדה. ממצאים אלו מעידים כי שימוש בסרטוני הדרכה ופרוצדורות הכחדה יכולות להיות יעילות עבור מבוגרים עם מש"ה.
 

המחקר פורסם בכתב העת: Journal of Behavioral Education, 16(2), 93-109.


למחקר לחץ כאן

 



Computer-Presented Video Prompting for Teaching Microwave Oven Use to Three Adults with Developmental Disabilities   הערכת תהליך רכישת מיומנות הכנת פופקורן במיקרוגל בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית באמצעות שימוש בסרטוני הדרכה והפחתת השימוש בהם לאחר רכישה המיומנות.  

החוקרים העריכו את השימוש בסרטונים ללימוד 3 מבוגרים עם מש"ה כיצד להכין פופקורן במיקרוגל. האימון כלל פירוק של הפעילות ל-10 משימות, והועברה במטבח של מרכז היום בו המשתתפים שוהים. לביסוס רמת יכולת בסיסית המשתתפים התבקשו להכין פופקורן, ללא הנחיות או הסברים נוספים. לאחר מכן הציגו כל משימה ולאחר מכן נתנו למשתתפים לחקות את המשימה. לאחר רכישת המיומנות הורידו את השימוש בסרטים ובדקו את המשכיות קיום המיומנות גם ללא הסרטים, שבועיים, 6 שבועות ו-10 שבועות לאחר שלב הרכישה. 2 משתתפים הצליחו לבצע את הפעילות המלאה בשלב הרכישה והראו ברמת הצלחה של 80-100% בבדיקות המאוחרות יותר. הממצאים מראים כי לימוד באמצעות סרטונים יכולה להיות שיטת הוראה יעילה ללימוד כישורי יום יום עבור מבוגרים עם מש"ה.
 

המחקר פורסם בכתב העת: Journal of Behavioral Education, 14(3), 189-201

 

למחקר לחץ כאן

 

סרטון שמדגים את הגישה לשימוש בסרטוני הדרכה לאנשים עם מש"ה (באנגלית)

 



ילדים עם נכויות במצבי סיכון: תמונת מצב בתחום המניעה והטיפול    

מחקר אשר נועד להעריך האם התכנית הניסיונית "מסיכון לסיכוי" היא תכנית שניתנת ליישום כתכנית נוספת הנותנת שירותי חינוך לילדים עם צרכים מיוחדים מלידה עד גיל 3, על רצף השירותים הניתנים לילדים עם מוגבלות.
המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את מידת ההשפעה של התכנית מסיכון לסיכוי על ילדים עם צרכים מיוחדים, בהשוואה להשפעתן של שתי התכניות האחרות: שילוב יחידני ומעון שיקומי.
מבחינת כל ממדי התפקוד שנבדקו נמצא, ששיעור הילדים שהתקדמו בתכנית מסיכון לסיכוי היה דומה לשיעורם בשתי התכניות האחרות
ממד נוסף לבחינת הצלחת התכנית הוא תרומתה לשילובו של הילד עם צרכים מיוחדים במעון: הן מבחינת השתתפותו בפעילויות השוטפות של המעון, והן מבחינת מידת שילובו החברתי במעון ולאחר הפעילות במעון.
במחקר נבדק באיזו מידה הילדים עם צרכים מיוחדים משתתפים בפעילויות הרגילות במעון כך שהימצאותם במעון רגיל איננה פיזית בלבד. לפי דיווח האמהות, המטפלות והמנהלות נמצא, שבשתי התכניות המשלבות מרבית הילדים משתתפים בכל הפעילויות הרגילות במעון. בתכנית מסיכון לסיכוי שיעורם היה מעט גבוה יותר מאשר בתכנית השילוב היחידני, לפי דיווח האמהות והמטפלות.
היבט חשוב של שילוב הילד במעון רגיל הוא שילוב חברתי. בכל התכניות אמהות דיווחו שמעל מחצית ועד שני-שלישים מהילדים (67% בשילוב היחידני ו-65% בתכנית מסיכון לסיכוי) התקדמו מבחינה חברתית, בייחוד מבחינת יצירת קשר עם ילדים אחרים. אבל, בהבדל מהמעון השיקומי שם הילדים מתחברים עם ילדים אחרים עם מוגבלות, לילדים בשתי התכניות המשלבות יש הזדמנות למפגש יום-יומי עם ילדים ללא מוגבלות.
נמצא שכשני-שלישים מאמהות הילדים ללא מוגבלות, סבורות שהשילוב תורם לילד ללא מוגבלות בכך שהוא לומד להכיר ולקבל את השונה מגיל צעיר. ממצאים דומים התקבלו מאמהות הילדים עם מוגבלות (73%) ומהמטפלות (70%). עוד עולה שכמעט כל האמהות של ילדים ללא מוגבלות (בין 76% ל-89%) מחזיקות בדעות חיוביות כלפי השילוב וכלפי התרומה של השילוב הן לילדים עם צרכים מיוחדים והן לילדים הרגילים (לוח 32).
אחד הממדים של הערכה של תכנית חדשה הוא עלות תכנית זו בהשוואה לתכניות אלטרנטיביות. עלות הפעלת התכנית מסיכון לסיכוי נבחנה בשני מישורים: עלות הפעלה שוטפת בהשוואה לעלות של שתי התכניות האחרות, ועלות הקמת התכנית בשלוש השנים הראשונות להפעלתה. נמצא שהעלות החודשית השוטפת לילד במימון ציבורי בתכנית מסיכון לסיכוי היא 3,601 ₪, דומה לעלות בשילוב היחידני (3,719 ₪), וזולה ב-43% מהעלות במעון השיקומי (6,355 ₪) (לוח 33).

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


פעילות גופנית מכלילה   מחברים נוספים : ד"ר רחל טלמור, ד"ר ישעיהו הוצלר  

המחקר מציג תוצאות פרוייקט שנערך במרכז ספורט לנכים "ספיבק" ברמת גן, שמטרתו להדגים את הדרך לשילוב תלמידים ללא מוגבלויות יחד תלמידים בעלי מוגבלויות פיזיות מורכבות.
ייחודו של הפרוייקט הוא בכך שהוא מדגים "שילוב הפוך", תלמידים רגילים השתלבו "במגרש הביתי" של תלמידים עם מוגבלות. המחקר בחן את השינוי בעמדות התלמידים הרגילים ומצא שיפור ושינוי בתפיסת התלמידים המוגבלים כתלמידים "רגילים" שיש להם קשיים.
בקרב התלמידים עם מוגבלות נבחנה תפיסת איכות החיים בעקבות ההשתתפות בפרוייקט ונמצא כי חל בה שיפור בעיקר בתחום החברתי והבינאישי.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


ילדים עם צרכים מיוחדים: הערכת צרכים וכיסוים על ידי השירותים   חוקרים נוספים : ברנדה מורגנשטיין, מלכה שימעל, גלית ריבליס.  

ילדים עם צרכים מיוחדים במדינת ישראל מקבלים מענים ממגוון נותני שירותים : קופות החולים, משרדים ממשלתיים (רווחה, חינוך בריאות) רשויות מקומיות, ארגונים ועמותות ואף שירותי המגזר הפרטי.
מטרת המחקר המשותף למכון ברוקדייל והביטוח הלאומי לסקור באופן שיטתי את שיעור ומספר הילדים עם צרכים מיוחדים, ללמוד על סוגי המוגבלויות, ללמוד את הצרכים של הילדים והמשפחות ולמפות את השירותים הניתנים.
בסופו של תהליך לאבחן את הפער שבין הצרכים לבין השירותים הקיימים על מנת שניתן יהיה להבנות מערך שירותים נוסף, תומך בין השאר, גם באמצעות גמלת ילד נכה.

המסמך מציג את הנתונים שנאספו וכן את ההמלצות של הוועדה אשר ליוותה את תהליך האיסוף והמיפוי.
ממצאי המסמך היוו בסיס לתכנון מדיניות ופיתוח שירותים עבור ילדים עם מוגבלויות במדינת ישראל.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד