A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

נקודות האור בגידול ילד מיוחד نقاط الضوء بتكبير ولد خاص    

נקודות האור בגידול ילד מיוחד
גידולו של ילד מיוחד מלווה בהמון אתגרים. אך עם ההתמקדות בחוכמה שאותו ילד מביא למשפחה, הכוחות שהילד מכניס למשפחה מתעצמים והנתינה מקבלת משמעות אחרת.
סרטון זה מתאר את הלמידה המשמעותית שרכשתי במסע זה ואת היכולת להעריך ולהודות על הדברים הכי פשוטים בחיים.

 

 אני גדיר חלאילה אברהים, עו"סית ומטפלת זוגית ומשפחתית, מנהלת תכנית נתיבים להורות במועצה מקומית כפר קמה ורכזת יחידה טיפולית במועצה מקומית ראמה. אמא למגד, נור וטליה המקסימים והמיוחדים.

نقاط الضوء بتكبير ولد خاص
بتكبير ولد خاص الطريق مرافقه بالعديد من التحديات والمطبات ولكن مع التركيز على الحكمه والدرس الذي ياتي بها الولد الى العائله القوه تزداد وللعطاء يصبح شكلا اخر .في هذا الفيلم القصير انا اوصف الدرس الاكبر في تكبير ولد خاص وهو تقييم وتقدير ابسط الامور.

לסרטון נוסף : הקבלה التقبل بدايه الطريق

לסרטון נוסף : למה אנחנו מביאים ילדים לעולם? لماذا نجلب الأطفال إلى العالم؟

  



למה אנחנו מביאים ילדים לעולם? لماذا نجلب الأطفال إلى العالم؟    
 -

למה אנחנו מביאים ילדים לעולם?

את השאלה הזאת אנחנו הרבה פעמים לא שואלים לכן אנחנו מביאים לעולם ושוכחים להפריד בין הדרך, החלומות והציפיות שלהם משלנו ...ואז הכל מתערבב, אנחנו מתסכלים אותם ואת עצמנו.
בסרטון זה אני אציג את השיעור שמגד המיוחד שלי, בני הבכור, העביר לי לגבי ההורות לילד מיוחד ולאחיותיו הבריאות ואיך דרכו ובזכותו צמחתי להיות אמא אחרת, רגישה יותר ומבינה את הייחוד שמביא כל אחד מילדיי לעולם.

אני גדיר חלאילה אברהים, עו"סית ומטפלת זוגית ומשפחתית, מנהלת תכנית נתיבים להורות במועצה מקומית כפר קמה ורכזת יחידה טיפולית במועצה מקומית ראמה. אמא למגד, נור וטליה המקסימים והמיוחדים.

 

 لماذا نجلب الأطفال إلى العالم؟

ليش بنجيب ولاد عالدنيا ؟؟؟هاد السؤال كتير مرات بنسالوش لحالنا قبل ما نجيب ولد عالدنيا ...ولذالك بننسى نفرق بين الطريق،الاحلام،وتوقعات ولادنا من توقعاتنا منهن الاشي الي بسبب لاحباط النا والهن ...في هاد الفيديو انا راح اعرض الدرس الي علمني اياه مجد المميز ابني البكر .درس عن الوالديه المميزه والوالديه لاخواتو درس الي في صرت ام تانيه اكتر حساسه وفاهمه وشايفه عالم كل ولد من ولادي.انا غدير خلايله ابراهيم عامله اجتماعيه معالجه اسريه وزوجيه،مركزه وحده علاجيه وام لمجد،تاليه ونور المميزين .


לסרטון נוסף :  הקבלה التقبل بدايه الطريق 

 לסרטון נוסף : נקודות האור בגידול ילד מיוחד نقاط الضوء بتكبير ولد خاص  

 

  



הקבלה التقبل بدايه الطريق    

 

הקבלה

רובנו גדלים בסביבה שמחנכת למושלמות, להישגיות ושהאדם המוצלח הוא אדם שמשיג ומצליח. לכן למדנו לא לקבל את כל החלקים שלנו ולהכחיש החלקים הפחות טובים. זאת למרות שבכל אחד מאיתנו יש הכול. וככל שאנו מתנגדים לחלקים השונים אזי החיים הופכים ליותר קשים.
סרטון זה מציג את הבנתי למושג הקבלה שהסקתי מניסיוני האישי בתהליך גידולו של מגד בני המיוחד ומניסיוני המקצועי מעבודתי עם משפחות.

אני גדיר חלאילה אברהים, עו"סית ומטפלת זוגית ומשפחתית, מנהלת תכנית נתיבים להורות במועצה מקומית כפר קמה ורכזת יחידה טיפולית במועצה מקומית ראמה. אמא למגד, נור וטליה המקסימים והמיוחדים.

التقبل بدايه الطريق

اغلبنا بيكبر ببيئه الي بتربي للكمال والانجاز ..وانو الانسان الناجح لازم يكون منجز ...وبالطريق تعلمنا انو منتقبلش كل اجزائنا وانو ننكر الاجزاء الي اققل منيحه مع انو بكل الانسان في كل اشي .وطالما احنا بنقاوم الاجزاء المختلفه وبنتقبلهاش الحياه بتصير كتير صعبه .بهاد الفيديو بعرضفهمي لمصطلح التقبل الي تعلمتو من خلال طريقي كام بتربيه ابني المميز مجد ..وتجرقتي المهنيه بالشغل مع العائلات.

 

 

לסרטון נוסף :  למה אנחנו מביאים ילדים לעולם? لماذا نجلب الأطفال إلى العالم؟  

 לסרטון נוסף : נקודות האור בגידול ילד מיוחד نقاط الضوء بتكبير ولد خاص  

 

 

  



איכות חיים של הורים המטפלים בילדיהם עם מוגבלות שכלית התפתחותית בבתי אב יהודיים וערביים   מק"ט 652| מנחה: פרופ' אריק רימרמן  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מחקר זה בדק איכות חיים סובייקטיבית של המטפל באדם עם מש"ה בבתי אב יהודים וערביים. במחקר השתתפו 301 מרואיינים שאותרו באמצעות מע"שים ומעונות יום, וכלל מטפלים עיקריים בילדים ובוגרים עם מש"ה בכל הארץ.
ממצאי המחקר מראים זיקה שלילית מובהקת בין איכות חיי המטפל העיקרי בבית האב היהודי לבין הדחק הרגשי, דחק הקשור בהתפתחות אישית, נמצא קשר חיובי מובהק ליחסים עם קרובים והשתתפות קהילתית. מאידך, בבית האב הערבי נצפו זיקה שלילית בין איכות החיים של המטפל העיקרי לדחק רגשי וקשר חיובי מובהק לאיכות חיים להשתתפות קהילתית ושימוש בהטבות. נמצא הבדל מובהק בין מטפלים עיקריים יהודים וערבים בהכנסת בית האב לנפש, בדחק רגשי, בניצול ההטבות, בקשרים עם קרובים ובהשתתפות קהילתית.
ממצאי ניתוח הנתיבים מאשרים כי מודל איכות החיים האישית של המטפל העיקרי כולל משתנים אקסוגניים ומתווכים. המשתנה האקסוגני דחק רגשי נמצא כאקסוגני וכמתווך.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


אימהות ישראלית וטכנולוגיות פריון בראי זכויותיהן של נשים עם מוגבלות    

 מוסד האימהות הוא אחד ממאפייניה המרכזיים של החברה הישראלית, והוא גולש מהזירה הפרטית-האישית לזירה הציבורית-הפוליטית. מייחסים לנשים כישורי אימהות טבעיים וחברתיים, ומתוך כך מצפים מהן למלא ללא קושי את תפקידיהן האימהיים. כשמתעוררים קשיים ומורכבויות, רואים בהם פתולוגיות. בה בעת כשמדובר בנשים עם מוגבלות, הגישה הרווחת בישראל ובעולם שונה בתכלית; רבים נוטים להטיל ספק במסוגלות ההורית של נשים עם מוגבלות, ויש אף כאלה הרואים סתירה בין מוגבלות לאימהות. עם הגישה הזו נאלצות נשים אלה להתמודד. התפתחויות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מציגות גישות שונות, המקדמות שוויון מהותי של אימהות עם מוגבלות, תוך התחשבות בחוויית החיים הייחודית שלהן, ראייה אוניברסלית של מושג "האימהות המוגבלת" והכרה בקשיים ובאפליה המתעוררת בהעדר ההתאמות הנדרשות להן. באמצעות ניתוח המקרה של אורה מור-יוסף, אישה עם מוגבלות שיזמה הליך שבאמצעותו הובאה לעולם תינוקת ללא קשר גנטי אליה, מראה המאמר כיצד לא באו לידי ביטוי מעשי התפתחויות בסוגיית שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות ובסוגיה של קביעת ההורות המשפטית, ומנסה לעמוד על הסיבות לכך. באמצעות ניתוח פעולות והחלטות המדינה מראה המאמר, שלא העדר הקשר הגנטי בין אורה לתינוקת היה הנימוק האמיתי שעמד מאחוריהן, וכיצד התפתחויות טכנולוגיות בתחום הפריון מעמתות את רשויות המדינה עם שאלות חדשות בתחום זכויות ההורות של א/נשים עם מוגבלות, ומאלצות אותן לפעול בזירה שעדיין לא גובשה מדיניות בנוגע אליה, ואגב כך חושפות דעות חשדניות כלפי הורות של אנשים, ובפרט נשים, עם מוגבלות.

 
המאמר פורסם  לראשונה בכתב העת ""בטחון סוציאלי"- גיליון 103- שבט תשע"ח, פברואר 2018
 
למאמר המלא לחץ כאן
 
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של כותבת המאמר עו"ד רוני רוטלר, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, אוניברסיטת בר אילן.
 
 
 
 
 
 
 



מחקר הערכה בנושא: התמודדות משפחות לילד עם תסמונת דאון המשתתפות בתכנית "אני ואמי"   מק"ט 166 | מחברים נוספים : מיה סבג, בשמת הוך  

המחקר בוצע על ידי מכלול - יחידת הערכה ומדידה של קרן שלם בשיתוף אגף קהילה במינהל המוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועמותת שלווה. 
 
מתוך כלל הילדים הנולדים בישראל בכל שנה, כ-160 ילדים (המהווים 0.1% מכלל הלידות) נולדים עם תסמונת דאון. משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רואה חשיבות רבה בפיתוח תכניות התערבות בגיל הרך, ולאור זאת יצא במיזם משותף עם עמותת "שלווה" להפעלת תכנית "אני ואמי" לארבעים ילדים עם תסמונת דאון ומשפחותיהם במחוז ירושלים, החל משנת תשע"ט. כיום פועלת התכנית במחוז ירושלים בלבד ומטרת התכנית להרחיב את פעילותה בפריסה ארצית.
מטרת מחקר ההערכה הנוכחי ללמוד על התרומה של התכנית הן עבור האמא והן עבור בני הבית הנוספים (בעל, אחים, משפחה מורחבת), טרם קבלת ההחלטה על הרחבתה והטמעה של התכנית במסגרת שרותי המשרד.
 
מכאן שההערכה הנוכחית התמקדה בתרומת התכנית על המשפחה. באופן ספציפי הוצבו שלוש שאלות הערכה מרכזיות:
1. באיזו מידה חל שינוי בקרב האמהות במהלך השנה הראשונה, במימד הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגותי (כולל התייחסות למשברים ונקודות אור)?
2. מהם מקורות התמיכה המרכזיים של האם, ומהו מיקומה של תכנית "אני ואמי" ביניהם?
3. כיצד נתפסת תרומתה של תכנית "אני ואמי" בעיני האמהות, האבות והאחים/ות של התינוק? מהם צרכי המשפחות? ומה ניתן לשפר בתכנית?
 
במחקר השתתפו 23 אימהות, 5 אבות ו-6 אחיות לפעוטות עם תסמונת דאון אשר השתתפו בתכנית "אני ואמי". לאור ממצאי ההערכה, אשר הצביעו על תרומה משמעותית של התכנית לרווחת המשפחות, הועלו מסקנות והמלצות המפורטות במלואן בדו"ח הממצאים.
 
לקריאת תקציר המנהלים לחץ כאן.
 
לקריאת דו"ח הממצאים המלא לחץ כאן.
 
לצפייה במצגת הממצאים לחץ כאן.

 



מוגבלות שכלית התפתחותית בקרב פגים: מחקר אורך בינקות לבדיקת גורמי סיכון, סימנים מוקדמים ומאפיינים אימהיים (מחקר המשך)   מק"ט 150  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

במחקר זה נמצא כי פעוטות שנולדו פגים הם בסיכון מוגבר לעיכוב התפתחותי ולקשיי ויסות והתנהגות, כאשר משתנים הקשורים להיריון מהווים גורמי סיכון לקשיים אלו. פעוטות פגים עם עיכוב התפתחותי אופיינו בקשיים התפתחותיים כבר בשלבים מוקדמים, כאשר הפער גדל לאורך הזמן. מצאנו גם כי הרגישות ההורית בקבוצת הפגים הייתה נמוכה מזו של קבוצת ההשוואה, ויחסי הגומלין היו מפותחים פחות. כמו כן, נמצא כי הציון במבחן ההתפתחותי ניבא מאפיינים הקשורים לאינטראקציית הורה- ילד, מה שמצביע על סיכון גבוה יותר בקרב פעוטות פגים עם עיכובים התפתחותיים ליותר מאפיינים שליליים באינטראקציה ופחות מאפיינים חיוביים. לפיכך, עולה החשיבות של מעקב התפתחותי מתמשך ומתן טיפול תואם לפגים שנמצאים בסיכון לעיכוב התפתחותי, וכן עולה הצורך בהתייחסות למאפייני האינטראקציה כחלק מהליך האבחון והטיפול.
 
למחקר הקודם בנושא

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


אימהות וסבתות במשפחות לילדים עם/וללא מוגבלות שכלית התפתחותית בחברה הערבית   מק"ט 114 | מחברים נוספים: סונדוס פאטמה זבידאת, נטלי רכבי, ורה סקבירסקי  

 מחקר זה נערך בסיוע קרן שלם.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לשפוך אור על חוויותיהן של 100 אימהות ו-101 סבתות לילדים עם מוגבלות שכלית בהשוואה ל-96 אימהות ו-100 סבתות לילדים עם התפתחות נורמטיבית (בגילאי 3-14) בחברה הערבית. מחקר זה כולל מערך רב-משתני, הבוחן את נקודות המבט של אימהות וסבתות ערביות לגבי משאבים אישיים כמו הערכה עצמית, משאבים בין אישיים כמו רמת התמיכה האמוציונלית והאינסטרומנטלית (המתקבלת על פי תפיסת האימהות והמוענקת על פי תפיסת הסבתות), תפיסת ממדי הסבות (הסימבולי, הרגשי, ההתנהגותי והקוגניטיבי), אשמה ובושה, ותרומתם לדחק ולרווחה הנפשית של אימהות ולרווחתן הנפשית ולצמיחתן האישית של סבתות. ממצאי המחקר עולה שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני ביניהן.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


השפעת סטיגמה ואיכות חיים בקרב אימהות ערביות לילדים עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל הרך על מידת שתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע   מק"ט 646| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת תחושת סטיגמה ורמת איכות חיים של אימהות ערביות לילדים עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל הרך על מידת שיתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע. במחקר השתתפו 90 אימהות ערביות מוסלמיות שילדיהן אובחנו עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל שישה חודשים עד שש שנים אשר מטופלים במעון יום שיקומי וגנים לחינוך המיוחד באזור המשולש. הנתונים במחקר נאספו באמצעות ארבעה שאלונים לדיווח עצמי.
ממצאי המחקר מראים כי ככל שתחושת הסטיגמה בקרב האימהות גבוהה יותר, כך הרווחה הרגשית, הרווחה הפיזית והכלכלית, התמיכה הסביבתית ורמת איכות החיים נמוכים יותר, ויש פחות תקשורת ושיתוף פעולה עם הצוות. ככל שאיכות החיים גבוהה יותר, יש יותר שיתוף פעולה מצד האימהות עם הצוות החינוכי. ממצא נוסף ככל שיש יותר רווחה פיזית, כלכלית ותמיכה סביבתית בקרב האימהות, כך יש יותר יוזמה, תקשורת ושיתוף פעולה עם הצוות החינוכי.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


סקירת ספרות - אימהוּת עם מוגבלות    

הזכות להיות הורה היא זכות בסיסית וטבעית שכולנו לוקחים אותה כמובנת מאליה. אך לא כך הדבר אצל נשים עם מוגבלות. נשים עם מוגבלות פיזית, קוגניטיבית, נפשית וחושית נאלצות להתמודד לא רק עם קשיי המוגבלות עצמה אלא גם להאבק על זכותן הבסיסית להיות אימהוֹת. כנגזרת מכך הן נאלצות להתמודד גם עם אפליה, סטיגמה ודעות קדומות. וכך, בבואנו לדון ולהעמיק בנושא אימהוֹת עם מוגבלות, אנו מוצאים עצמנו נוגעים גם בתחומי החוק, אתיקה ומשפט, פסיכולוגיה וסוציולוגיה, מיניות ופמיניזם, רפואה וחינוך, ריפוי בעיסוק ועוד. 
מאמר זה מהווה סקירה ספרותית אודות עולמן של אימהוֹת עם מוגבלות, ומנסה לבחון אותו דרך שלבי ההריון, הלידה וההורות תוך כדי התייחסות לפרספקטיבות מעולם המשפט, הרפואה והחברה בארץ ובעולם.

המאמר הועלה לאתר באדיבות מרכז משאבי הידע, מכון טראמפ, בית איזי שפירא.

לקריאת המאמר לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד