המחקר הנוכחי בחן את תרומת סדנה במודל MISC-CAB לשיפור איכות האינטראקציה התיווכית בין צוות רב־מקצועי לפעוטות עם עיכוב התפתחותי רב תחומי. במחקר השתתפו 31 נשות צוות ממעונות יום שיקומיים, אשר נחלקו לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. עמדות הצוותים, אמונותיהם, הונם הפסיכולוגי ואיכות האינטראקציה בינם לבין הפעוטות נמדדו לפני ואחרי הסדנה. הממצאים הצביעו על שיפור מובהק באיכות האינטראקציה התיווכית בקבוצת הניסוי, ללא שינוי בעמדות ובהון הפסיכולוגי. לסדנה נמצאה תרומה ייחודית מובהקת סטטיסטית מעבר למשתני הרקע, העמדות וההון הפסיכולוגי של המשתתפות. ממצאי המחקר תומכים בהטמעת מודל MISC-CAB במעונות שיקומיים, לצד הצורך במחקרי המשך רחבי היקף לביסוס הממצאים.

מילות מפתח:  MISC-CAB, אינטראקציה תיווכית, צוות רב־מקצועי, מעונות יום שיקומיים, עיכוב התפתחותי, עמדות, הון פסיכולוגי

The post תרומת סדנה במודל MISC-CAB לאיכות האינטראקציה בין צוות רב-מקצועי לפעוטות עם עיכוב התפתחותי, עמדות הצוותים, אמונותיהם והונם הפסיכולוגי appeared first on קרן שלם.

המחקר בחן את תרומת משתני רקע, רמות דחק ואינטליגנציה רגשית להסברת הון פסיכולוגי ואמפתיה בקרב 93 בוגרים, מתוכם 46 עם שיתוק מוחין ו־47 עם התפתחות תקינה. הממצאים הצביעו כי בוגרי CP דיווחו על רמות דחק נמוכות יותר, אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר וכן אמפתיה רבה יותר לעומת בני גילם עם התפתחות תקינה. בנוסף נמצא קשר שלילי בין דחק לבין אינטליגנציה רגשית, הון פסיכולוגי ואמפתיה, וקשר חיובי בין אינטליגנציה רגשית לבין המשתנים התלויים. אינטליגנציה רגשית נמצאה כמשתנה מתווך, מה שמדגיש את חשיבות פיתוח תוכניות חינוך רגשי והעצמה פסיכולוגית בקרב אנשים עם מוגבלות.

מילות מפתח: שיתוק מוחין ,אינטליגנציה רגשית, הון פסיכולוגי

The post תרומת משתני רקע, דחק ואינטליגנציה רגשית כמשתנה מתווך על הון פסיכולוגי ואמפתיה בקרב בוגרים עם שיתוק מוחין בהשוואה לבוגרים עם התפתחות תקינה appeared first on קרן שלם.

המחקר בחן שינויים בתחום הקוגניטיבי, החברתי ובהתנהגות מסתגלת בקרב מבוגרים עם קומורבידיות של אוטיזם ומוגבלות שכלית בשלוש קבוצות גיל (25-34, 35-44, 45+), לאורם של שני נתיבים: נתיב הזדקנות מואץ ונתיב התפתחות יציב. באינטליגנציה הקריסטלית נמצאה יציבות עד גיל 44 וציונים נמוכים במובהק מגיל 45. באינטליגנציה פלואידית נמצאו ציונים גבוהים יותר בגילאי 35-44 בהשוואה לגילאי 25-34 ולאחר מכן יציבות. ההתנהגות המסתגלת הראתה יציבות עד גיל 44 וציונים נמוכים במובהק מגיל 45. נמצאו מתאמים בין אינטליגנציה קריסטלית להתנהגות מסתגלת, בעוד שאינטליגנציה פלואידית לא נקשרה להתנהגות מסתגלת. עוד נמצא שמאפייני האוטיזם תרמו להסברת השונות של כלל מדדי האינטליגנציה וההתנהגות המסתגלת.

מילות מפתח: קומורבידיות אוטיזם ומוגבלות שכלית התפתחותית, הזדקנות באוטיזם, גיל מפצה אינטליגנציה קריסטלית ופלואידית, התנהגות מסתגלת באוטיזם, מבוגרים על הרצף האוטיסטי, נתיבי התפתחות קוגניטיביים, הזדקנות מואצת במוגבלות שכלית.

The post שינויים בתחום הקוגניטיבי, החברתי ובהתנהגות מסתגלת בקרב מבוגרים עם קומורבידיות של אוטיזם ומוגבלות שכלית התפתחותית: נתיב מואץ או יציב appeared first on קרן שלם.

המחקר הנוכחי בחן את תרומתם של מאפיינים אישיים (מסוגלות עצמית ומוקד שליטה) ומאפיינים ארגוניים (סוג מערך הדיור, שכיחות התעללות, קונפליקטים אתיים של מחויבויות סותרות ותמיכה ארגונית) ליכולת הנתפסת של אנשי צוות במסגרות דיור לאנשים עם מש״ה לפעול בהתאם למחויבותם לדיירים. הממצאים הצביעו על אישוש חלקי של השערות המחקר .נמצא כי הסבירות לפעולה מוסרית הייתה נמוכה יותר במעונות ובפנימיות לעומת מסגרות מגורים בקהילה. בנוסף, תמיכה ארגונית נתפסת נמצאה מנבא חיובי ומשמעותי לפעולה מוסרית. ממצאים אלה מדגישים את חשיבות התנאים הארגוניים בעיצוב פעולה מוסרית. כלל המשתנים תרמו יחד להסבר 3.9% מהשונות בפעולה מוסרית. לפיכך, המשתנים שנבחנו תורמים להבנת התופעה אך אינם ממצים את מורכבותה.

מילות מפתח:  מוגבלות שכלית התפתחותית; מסגרות דיור חוץ־ביתיות;  פעולה מוסרית;  טיפול לקוי והתעללות

The post פעולה על פי המחויבות ללקוח בקרב צוות רב מקצועי במסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית: תרומתם של מאפיינים אישיים וארגוניים appeared first on קרן שלם.

סדרת מחקרים בדקו את התפתחות האינטליגנציה והכישורים הקוגניטיביים באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) ואוששו את תיאוריית ה"גיל המפצה", לפיה האינטליגנציה והכישורים הקוגניטיביים של בוגרים עם מש"ה מגיעים לשיאם בגיל 40-45 (Lifshitz, 2020; Lifshitz-Vahav, 2015). המחקר הנוכחי בדק לראשונה האם קיים נתיב מתמשך-מפצה גם באינטליגנציה הרגשית בקרב מתבגרים (CA = 16-21) ומבוגרים (CA = 22-40) עם מש"ה (N = 55, IQ = 40-70) בהשוואה לבני גילם עם התפתחות תקינה (N = 54, IQ = 85-115), לאור שלושה מודלים עיקריים של האינטליגנציה הרגשית: מודל היכולות (קוגניטיבי) (Mayer & Salovey, 1997), מודל התכונות (רגשי) (Petrides & Furnham, 2003) והמודל המעורב (שני הממדים) Bar-On, 1997)). הממצאים מצביעים על כך שהמבוגרים עם מש"ה הפגינו יכולות רגשיות גבוהות יותר מאשר המתבגרים במודלים מבוססי קוגניציה. כמו כן, נמצאו מתאמים בין שלושת המודלים בשתי קבוצות המחקר, דבר המצביע על קשרים חזקים בין רכיבים קוגניטיביים ורגשיים של האינטליגנציה הרגשית. בהלימה לתיאוריית ה"גיל המפצה", הממצאים מצביעים על נתיב התפתחות מתמשך באינטליגנציה רגשית בקרב אנשים עם מש"ה, כך שניסיון ובשלות החיים של מבוגרים עם מש"ה תורמים ליכולותיהם הרגשיות. למחקר תרומה תיאורטית בהבנת התפתחות האינטליגנציה הרגשית באוכלוסייה עם מש"ה ותרומה קלינית בפיתוח תוכניות התערבות מותאמות.

מילות מפתח: אינטליגנציה רגשית, מודל היכולות, מודל התכונות, מודל המעורב, מוגבלות שכלית, נתיב מתמשך (מפצה).

The post אינטליגנציה רגשית בקרב מתבגרים ומבוגרים עם מוגבלות שכלית, בהשוואה למתבגרים ומבוגרים עם התפתחות תקינה: נתיב לקוי, יציב או מתמשך – מחקר אקספלורטיבי appeared first on קרן שלם.

מחקר חתך כמותי זה עוסק בכוונות הטיפול העתידיות של אחים לאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית (מש״ה). מטרת המחקר הייתה לבחון קשר בין גורמים אישיים, משפחתיים וחברתיים של אותם אחים לבין דיווח על כוונות טיפול עתידיות, על רקע המעבר הצפוי של אחריות הטיפול מהוריהם אליהם. הממצאים העיקריים מצביעים על כך כי כאשר קיים קשר בין אחים המאופיין בקרבה וכאשר האחים תופסים את היתרונות מתפקידים הטיפול המוקדמים (פנרטיפיקציה), אלו ינבאו דיווח גבוה יותר על כוונות טיפול עתידיות. אולם, קשר אחאי המאופיין בעימותים, מנבא כוונות טיפול עתידיות נמוכות יותר. המחקר ממליץ להשקיע במודלים המטפחים קשרי אחים, כבסיס איתן להעברת אחריות מוצלחת ואיכותית של הטיפול.

מילות מפתח: מוגבלות שכלית התפתחותית, אחאים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, פרנטיפיקציה, יתרונות נתפסים מפרנטיפיקציה, קשר בין אחים, קרבה

The post כוונות לטיפול באח/ות עם מוגבלות שכלית-התפתחותית: תרומתם של גורמים אישיים, משפחתיים וחברתיים appeared first on קרן שלם.

מילות מפתח : הנגשה קוגניטיבית, פישוט לשוני, שיחה מותאמת, תקשורת מותאמת, עובדים סוציאליים, מוגבלות שכלית, סימולציות, שיפור אינטראקציה, פיתוח מקצועי

לאתר מיזם השיחה הטובה>>

The post הערכת מיזם השיחה הטובה לעובדים סוציאליים ברשויות המקומיות appeared first on קרן שלם.

המחקר בחן יעילות תוכנית הכשרה לפיתוח ״סוכני שינוי״ בקרב 15 מרפאות בעיסוק ופיזיותרפיסטיות בחינוך המיוחד, לקידום התערבות ממוקדת־השתתפות לתלמידים עם מוגבלויות. התוכנית (שלושים שעות אקדמיות) הובילה לפיתוח 13 יוזמות מערכתיות במסגרות חינוך שונות (ציון ממוצע 90.12/105). נמצאה עלייה מובהקת בתפיסת המשתתפות בנוגע ליכולותיהן במרכיבי תפקיד סוכן שינוי ברכיבים של ״מנהלות ידע״ ו״בונות יכולות״, ושינוי מובהק ביישום אסטרטגיות ליישום היוזמות ברמות מיקרו, מֵזו ומָקרו. המשתתפות התקדמו בתפיסתן העצמית בנוגע לתפקידן כסוכנות שינוי מעמדת ״אני לא יכולה״ ל״אנחנו עושים״, תוך כדי גיבוש זהות מקצועית כסוכנות שינוי. המחקר מדגים מודל ישים לגישור על הפער בין מחקר לפרקטיקה בקידום השתתפות תלמידים עם מוגבלויות.

מילות מפתח: השתתפות, סוכן שינוי, העברת ידע, ריפוי בעיסוק, חינוך מיוחד, מפת הדרכים להעברת ידע – P-KT roadmap

The post בדיקת יעילות תכנית הכשרה למרפאים בעיסוק בחינוך המיוחד לפיתוח יכולות להעברת ידע והובלת יוזמות לקידום התערבות ממוקדת-השתתפות עבור תלמידים עם מוגבלויות appeared first on קרן שלם.

בפיילוט השתתפו חמש מסגרות (ארבע תעסוקתיות ומעון ממשלתי אחד), שלוש מנחות מטעם אחת מתשע וחמש רפרנטיות מהמסגרות. ההערכה בוצעה על ידי יחידת מכלול של קרן שלם, באמצעות שאלונים, ראיונות וטפסי דיווח. הממצאים מצביעים על כך שמקבלות השירות שיתפו פעולה והתעניינו בתוכן של הסדנאות, ורובן אף זכרו את המסרים המרכזיים לאחר שלושה חודשים. המנחות והרפרנטיות דיווחו על חשיבות הפיצול למספר מפגשים ועל אוירה טובה יותר במפגש השני והשלישי שבו כבר היתה למקבלות השירות היכרות עם המנחה. כמו כן, דווח על חשיבותה הרבה של הרפרנטית במסגרת להצלחת המיזם. המצגות והחומרים שנעשה בהם שימוש הוערכו כמותאמים ומונגשים, אם כי נדרש חיזוק נוסף בהדגמה מוחשית, למשל באמצעות דגם מוחשי. אתגרים שעלו במהלך הפיילוט כללו קושי בתיאום עם המסגרות, קושי בגיוס האפוטרופוסיות להגעה למפגש מקדים עבורן, שונות גבוהה ברמות התפקוד של מקבלות השירות בסדנאות עצמן, ולעיתים קשיים תפעוליים במסגרות עצמן. לצד האתגרים, הפיילוט הדגים כי ניתן להעביר תכנים רפואיים מורכבים לנשים עם מוגבלות שכלית וקוגניטיבית (ברמת תפקוד גבוהה) באופן מובן, רלוונטי ובעל השפעה– הישג המהווה ציון דרך חשוב בהנגשת ידע רפואי ובקידום בריאות נשים עם מוגבלות בישראל.

מילות מפתח : אחת מתשע, גילוי מוקדם של סרטן השד, נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, מוגבלות קוגניטיבית, הנגשה קוגניטיבית, פישוט לשוני, קידום בריאות, סדנאות מותאמות

The post הערכת מיזם: הנגשת סדנאות להעלאת מודעות לחשיבות הגילוי המוקדם של סרטן השד לנשים עם מש"ה והנמכה קוגניטיבית appeared first on קרן שלם.

המחקר בחן את חוויותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית וסרטן, תוך שמיעת קולם הישיר. השתתפו במחקר 18 אנשים בגילאי 30–78 עם מוגבלות קלה–בינונית, שחלו בסוגי סרטן שונים. מהראיונות עלה כי רובם קיבלו מידע רפואי מצומצם ולעיתים הוסתר מהם, מה שיצר תחושת בלבול וחוסר שליטה. המשתתפים שיתפו בתחושות של פחד, מהמוות, מהניתוחים ומהטיפולים, אך ברובם לא שיתפו ברגשות אלו את צוותי מסגרות הדיור, מטפלים ואנשי-מקצוע. חלקם הסתירו את מחלתם מחבריהם. לצד זאת, תוארו מקורות תמיכה משמעותיים ממשפחה ומצוותי הדיור. הממצאים מדגישים צורך בהנגשת מידע רפואי, בליווי רגשי מותאם ובהכשרת צוותים רפואיים וחברתיים שיבטיחו תקשורת שוויונית, אמפתית, מכבדת, ומעצימה ותשפר את איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית שחלו בסרטן.

מילות מפתח : מוגבלות שכלית התפתחותית, משו"ה, מש"ה, סרטן, מידע רפואי, חווית החולי, תפיסות מחלה, התמודדות, תמיכה, הסתרה

כיצד לתקשר עם אנשים עם מוגבלות שכלית החולים בסרטן?>>

The post אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית שחולים בסרטן: חווית החולי וההתמודדות עם מחלת הסרטן appeared first on קרן שלם.