https://doi.org/10.1007/s10803-024-06468-2

קרדיטים נוספים : הקריה האקדמית אונו

מילות מפתח : אוטיזם. אבחון · חשיפה הורית · עיכוב בחשיפה · זהות

The post Autistic People’s Perspectives on Parental Diagnosis Disclosure: A Grounded Theory Study פרספקטיבות של אנשים מהמגוון האוטיסטי על תהליך שיתוף האבחנה של ההורים עם הילד – תיאוריה מעוגנת בשדה appeared first on קרן שלם.

اضغط هنا للاستمرار في قراءة الملخص

للدراسة الكاملة باللغة العبرية

The post استخدام التقنيات التي تساعد في تشخيص وعلاج الأطفال ذوي المحدوديات (ذوي محدوديات ذهنية تطورية، التوحد، إعادة التأهيل) داخل إطار "مبادرة المستقبل" appeared first on קרן שלם.

The "Future Initiative" and Keren Shalem have teamed up with the aim of examining the manner and extent of use and consumption of assistive technologies by professionals, in the diagnosis and treatment of children with developmental disabilities (0-21). The main purpose of the survey is to collect information about the means of assistive technology that are actually used, and to measure the degree of use and availability of these technologies. The secondary purpose of the survey is to collect details of people belonging to the target audience, who will be interested in joining a dedicated forum that will be opened for the development of the topic.

The research was carried out by sending a structured questionnaire that includes both closed and open questions to health professionals working under the Ministry of Welfare and Social Security and the Ministry of Health (Child Development Institutes, etc.). 136 people responded to the survey. The findings of the survey showed a relatively low degree of use of high technology means, and that the availability of these means is not high. The findings may reflect the reluctance to use innovative technologies by therapists in the field of child development, and indicate that there is a need for a deliberate effort to introduce new technological means, training and imparting knowledge.

Keywords : Developmental disability, Diagnosis and treatment, Children, Assistive technology, the Future Initiative

For Executive summery file

For full report in Hebrew

The post Use of technologies that assist in the diagnosis and treatment of children with disabilities (ASD, autism, rehabilitation) as part of the "Future Initiative" appeared first on קרן שלם.

"יוזמת עתיד" וקרן חברו במטרה לבחון את אופן השימוש והצריכה של מקצוע באמצעים של טכנולוגיות של אנשי עזר, באבחון ובטיפול בילדים עם מוגבלויות התפתחותיות (0-21). מטרתו המרכזית של הסקר היא לא סוף מידע לגבי האמצעים של הטכנולוגיה המסייעת בהם עושים שימוש בפועל, ולא מודדים את שיטות השימוש והזמינות של טכנולוגיות אלו. מטרתו המשנית של הסקר היא לא סוף פרטים של אנשים שייכים לקהל היעד, אשר יהיו מעוניינים להצטרף לפורום ייעודי שייפתח לטובת פיתוח הנושא. מחקר התבצע באמצעות העברת שאלון מובנה והכלל שאלות סגורות שאלות פתוחות, לאנשי מקצועות רפואה, תחת משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד הבריאות (מכונים להתפתחות הילד וכו'). על הסקר השיבו 136 אנשים. מצאי הסקר הראו מידה נמוכה יחסית של שימוש באמצעי טכנולוגיה גבוהה, וכן שזמינותם של אמצעים אלו איננה גבוהה. אפשר למצוא מידע על הרתיעה בשימוש בטכנולוגיות חדשות על ידי רופאים בתחום התפתחות הילד, ומעידים על כך שיש צורך במאמץ מכוון להקניית היכרות עם אמצעים טכנולוגיים חדישים, הכשרות והקניית ידע.

מילות מפתח : טכנולוגיות מסייעות, טכנולוגיות מסייעות, ילדים עם מוגבלות

The post שימוש בטכנולוגיות מסייעות באבחון וטיפול בילדים עם מוגבלויות (מש"ה, אוטיזם, שיקום) במסגרת "יוזמת העתיד" appeared first on קרן שלם.

למאגר>>

מילות מפתח : אוטיזם. אבחון · איך לספר ·סטיגמה · זהות

The post איך ומתי לספר לילד.ה על אוטיזם appeared first on קרן שלם.

לקויות דיבור והגיה שכיחות למדי בקרב אנשים עם מחלות נוירולוגיות ניווניות, אנשים שעברו תאונות, בקרב אנשים עם חך שסוע ובקרב אנשים עם מוגבלות. בקרב הקבוצה האחרונה התופעה שכיחה מאד בעיקר בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מורכבת. כלל, קשיי הדיבור מהווים מגבלה משמעותית בחיי היום יום, ויוצרים כשל תקשורתי משמעותי וחסם בפני תהליך השילוב בקהילה.

לקויות הדיבור בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מצריכות טיפול מתמשך, אבל לרוב אינן מקבלות את מלוא תשומת הלב. הסיבות לכך קשורות בשיתוף הפעולה החלקי של המטופלים, לצד צורך בתרגול רב ומתסכל. כמוכן קיימת תפיסה שבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מיצו את יכולת הלמידה שלהם ולכן הטיפול לא יביא תועלת, ושהקושי בהפקת הדיבור הוא חלק מהלקות.

המחקר שבוצע בעמותת עמיחי על ידי ד"ר מיכל איכט, קלינאית תקשורת מאוניברסיטת אריאל, איסטו, אומן ביטבוקס וממקימי מופע הווקאל פיפל ונופר בן דוד, קלינאית התקשורת הראשית בעמותה ביקש לבדוק לראשונה שיטת טיפול חדשה בלקויות דיבור והגיה. ד"ר איכט ואיסאטו פיתחו את שיטת Beatalk,  שבבסיסה עומד השימוש בצלילים ובמקצבי ביטבוקס. השיטה מאפשרת לימוד ותרגול קבוצתי ללא צורך בציוד ובעזרים מיוחדים, ולכך יש כמובן גם יתרון כלכלי על פני השימוש בטכניקות טיפול פרטניות.

מטרת המחקר הייתה לבדוק את יעילותה של תכנית התערבות קבוצתית קצרה המבוססת על תרגול "ביטבוקסינג" ייחודי זה, בשיפור מובנות הדיבור והגייה של מבוגרים-צעירים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית.

במחקר השתתפו 12 מבוגרים-צעירים (בגילאי 18-30 שנים), עם מוגבלות שכלית התפתחותית בחומרה בינונית. כל המשתתפים היו בעלי מובנות דיבור נמוכה עקב לקויות היגוי ודיבור שהיו חברים קבועים במרכז היום הטיפולי-סיעודי של עמותת "עמיחי". המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת שימשה כקבוצת מחקר, ולה ניתנו שישה מפגשים טיפוליים המבוססים על תרגול צלילי ביטבוקס. הקבוצה השניה שימשה כקבוצת הביקורת, וחבריה נהנו משישה מפגשים טיפוליים בשיטות טיפול מסורתיות ( בסיום גם קבוצה זו נהנתה משישה מפגשים טיפוליים בסגנון הביטבוקס כדי שגם הם יזכו מיתרונותיה). חברי שתי הקבוצות נבחנו על פי מדדים כמותיים ואיכותניים של היגוי, קול ומובנות דיבור לפני ואחרי ההשתתפות בקבוצה הטיפולית.

ממצאי המחקר הצביעו על שיפור משמעותי במדדי קול (עוצמה ממוצעת, HNR) ומובנות (הערכת שופטים) בעיקר בקבוצות הביטבוקס, ותומכים בשימוש בשיטה זו ככלי טיפולי יעיל.

מתוך אתר עמותת עמיחי

The post שיפור מובנות הדיבור של צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית באמצעות תרגול ביטבוקס appeared first on קרן שלם.

The post תהליך ההתפתחות של מיזם לפיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלויות כשותפות בין רשויות מקומיות appeared first on קרן שלם.

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר השתתפו 88 אבות בדואים למתבגרים מתמודדים עם לקות התפתחותית. במחקר נבדק השפעת לחץ סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי.
ממצאי המחקר הצביעו על קשר שלילי ומובהק בין תחושת הסטיגמה (מרכיב תקשורת, שיתוף פעולה, מרכיב מיומנויות בינאישיות של הצוות ושיתוף פעולה כללי 2) לבין שיתוף פעולה. ככל שסטיגמה גבוהה יותר, רמת שיתוף פעולה במרכיבים אלה נמוכה יותר ולהפך. בנוסף קיים קשר מובהק שלילי בין רמות לחץ לבין מרכיבים מסוימים של שיתוף פעולה, קשר בין כל רמות הלחץ (לחץ זוגי, לחץ הורי, לחץ מצב כלכלי ולחץ כללי) לבין שיתוף פעולה מרכיב מיומנויות בינאישיות של הצוות, קשר בין לחץ הורי לבין שיתוף פעולה מרכיב מיומנויות מקצועיות של הצוות, קשר בין לחץ זוגי למרכיב אמצעי קשר וקשר בין רוב רמות הלחץ מלבד לחץ מצב כלכלי לבין שיתוף פעולה כללי 2. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין סומטיזציה לבין שיתוף פעולה. יתר על כן נמצאו קשרים חיוביים בין סומטיזציה וסטיגמה, ככל שסטיגמה תהיה גבוהה יותר כך יהיו יותר ביטויים סומטיים ולהפך. עוד קשר חיובי בין כלל סוגי הלחץ לבין סומטיזציה, ככל שסוג הלחץ עולה, יש יותר ביטויים סומטיים ולהפך. לבסוף נמצא קשר חיובי בין כל סוגי הלחץ לבין סטיגמה: ככל שסוג הלחץ עולה כך יש יותר סטיגמה ולהפך.

The post השפעת לחץ, סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף הפעולה בין אנשי מקצוע לבין אבות לילדים מתבגרים עם לקות התפתחותית בחברה הבדואית appeared first on קרן שלם.

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת תחושת סטיגמה ורמת איכות חיים של אימהות ערביות לילדים עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל הרך על מידת שיתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע. במחקר השתתפו 90 אימהות ערביות מוסלמיות שילדיהן אובחנו עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל שישה חודשים עד שש שנים אשר מטופלים במעון יום שיקומי וגנים לחינוך המיוחד באזור המשולש. הנתונים במחקר נאספו באמצעות ארבעה שאלונים לדיווח עצמי.
ממצאי המחקר מראים כי ככל שתחושת הסטיגמה בקרב האימהות גבוהה יותר, כך הרווחה הרגשית, הרווחה הפיזית והכלכלית, התמיכה הסביבתית ורמת איכות החיים נמוכים יותר, ויש פחות תקשורת ושיתוף פעולה עם הצוות. ככל שאיכות החיים גבוהה יותר, יש יותר שיתוף פעולה מצד האימהות עם הצוות החינוכי. ממצא נוסף ככל שיש יותר רווחה פיזית, כלכלית ותמיכה סביבתית בקרב האימהות, כך יש יותר יוזמה, תקשורת ושיתוף פעולה עם הצוות החינוכי.

The post השפעת סטיגמה ואיכות חיים בקרב אימהות ערביות לילדים עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל הרך על מידת שתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע appeared first on קרן שלם.

המפגש המקצועי שנערך ב- 01/03/16 בבית שיתופים הינו יוזמה של קרן שלם בשיתוף יח' הבריאות של האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

המפגש יועד למרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, אחיות, וקלינאי תקשורת עובדים במסגרות היום של אנשים עם מש"ה בקהילה.

להלן חמרים מקצועיים שהוצגו במסגרת המפגש –

אטיולוגיה ותסמונות, שוש אספלר, אחות מרכזת תחום סיעוד בקהילה, אגף מש"ה

•      למצגת ההרצאה לחץ כאן

תהליכי אבחון הוועדה, שרית טילוביץ לוי, מפקחת ארצית על מערכות אבחון, אגף מש"ה

•      למצגת ההרצאה לחץ כאן

תוכניות קידום אישיות, ענת פרנק מפקחת ארצית תוכניות קידום אישיות , אגף מש"ה

•     למצגת עקרונות מנחים לחץ כאן

•     למצגת תדריך לכתיבת וביצוע תכניות קידום אישיות לחץ כאן
  

מהי התנהגות מאתגרת ואת מי היא מאתגרת ? דר' בני הוזמי, מנהל אקדמי, בית איזי שפירא

•     למאמרו של ד"ר בני הוזמי בנושא התנהגות מאתגרת בקרב אנשים עם מש"ה לחץ כאן

•     לסרטון על "העולם הסודי של האוטיזם" סיפורה של קרלי פליישמן  לחץ כאן
  

סדנא בנושא דילמות בעבודה עם אנשים מש"ה במסגרות היום, בהנחיית צוות היועצות של יח' מקצועות הבריאות של אגף מש"ה : יעל שדלובסקי פרס, פרידה קורנברוט, כרמית כהנא, ונילי בן דור : מפקחת ארצית לניהול ידע והדרכה, אגף מש"ה

•       למצגת הסדנא לחץ כאן

The post חמרים מקצועיים מיום האוריינטציה למקצועות הבריאות בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית appeared first on קרן שלם.