מילות מפתח בעברית : טכנולוגיות תקשורת דיגיטלית, משפחה, מוגבלות שכלית התפתחותית, זקנה, דיור חוץ-ביתי, רווחה נפשית

קישור למאמר באתר כתב העת>>

המאמר נכתב בעקבות מחקר שנעשה במימון קרן שלם

אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בדיור חוץ-ביתי: תיאור תהליך אימוץ של טכנולוגיית תקשורת דיגיטלית, כולל הבנת הצרכים והאתגרים, לשימור הקשר עם בני המשפחה>>

ד"ר כרמית-נעה שפיגלמן וד"ר מיכל איזקסון, אונ' חיפה,2023

The post נתיבים דיגיטליים לקשרי משפחה: בחינת תהליך האימוץ של שיחות וידאו בוואטסאפ על ידי אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית המתגוררים בדיור חוץ ביתי Digital Pathways to Family Bonds: Exploring WhatsApp Video Calls Adoption by Older Adults with Intellectual Disability in Out-of-Home Residence appeared first on קרן שלם.

המחקר הנוכחי בחן את תרומתם של מאפיינים אישיים (מסוגלות עצמית ומוקד שליטה) ומאפיינים ארגוניים (סוג מערך הדיור, שכיחות התעללות, קונפליקטים אתיים של מחויבויות סותרות ותמיכה ארגונית) ליכולת הנתפסת של אנשי צוות במסגרות דיור לאנשים עם מש״ה לפעול בהתאם למחויבותם לדיירים. הממצאים הצביעו על אישוש חלקי של השערות המחקר .נמצא כי הסבירות לפעולה מוסרית הייתה נמוכה יותר במעונות ובפנימיות לעומת מסגרות מגורים בקהילה. בנוסף, תמיכה ארגונית נתפסת נמצאה מנבא חיובי ומשמעותי לפעולה מוסרית. ממצאים אלה מדגישים את חשיבות התנאים הארגוניים בעיצוב פעולה מוסרית. כלל המשתנים תרמו יחד להסבר 3.9% מהשונות בפעולה מוסרית. לפיכך, המשתנים שנבחנו תורמים להבנת התופעה אך אינם ממצים את מורכבותה.

מילות מפתח:  מוגבלות שכלית התפתחותית; מסגרות דיור חוץ־ביתיות;  פעולה מוסרית;  טיפול לקוי והתעללות

The post פעולה על פי המחויבות ללקוח בקרב צוות רב מקצועי במסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית: תרומתם של מאפיינים אישיים וארגוניים appeared first on קרן שלם.

The present study examined the contribution of personal characteristics (self-efficacy and locus of control) and organizational characteristics (type of residential setting, prevalence of abuse, ethical conflicts arising from conflicting obligations, and perceived organizational support) to staff members’ perceived ability to act in accordance with their obligations toward residents in residential settings for people with intellectual and developmental disabilities. The findings provided partial support for the research hypotheses. The likelihood of moral action was lower in institutions compared to community-based residential settings. In addition, perceived organizational support emerged as a positive and significant predictor of moral action. These findings highlight the importance of organizational conditions in shaping moral action. Altogether, the study variables accounted for 3.9% of the variance in moral action. Thus, while the examined variables contribute to understanding the phenomenon, they do not fully capture its complexity

Keywords: intellectual and developmental disability; out-of-home residential settings; moral action; abuse and mistreatment

The Hebrew Full text>>

The English Abstract>>

The post Moral action among staff in institutions for people with intellectual disabilities: The Contribution of Personal and Organizational Characteristics appeared first on קרן שלם.

שישים הורים ישראלים לילדים עם SPID מילאו שאלונים על: (1) איכות חיים משפחתית (FQoL); (2) בושה ואשמה; ו‑(3) לחץ הורי. בנוסף, ההורים התבקשו להשיב על שאלות פתוחות בנוגע לחוויותיהם עם תמיכה פורמלית ובלתי‑פורמלית. דיווחי ההורים עברו ניתוח תוכן אינדוקטיבי.
ההורים דירגו את חשיבותה של התמיכה הפורמלית כגבוהה מאוד, אך רמת המימוש של תחומים אלה דורגה כנמוכה מהממוצע. חשיבותה של התמיכה הבלתי‑פורמלית דורגה כגבוהה, ורמת המימוש שלה הייתה מעל הממוצע. האתגרים הרפואיים של הילד הגבירו את תחושת האחריות האישית של ההורים, אשר תיווכה רמות גבוהות יותר של בושה, אשמה ולחץ הורי.

תמיכה בלתי‑פורמלית, אך לא תמיכה פורמלית, הפחיתה את ההשפעה הזו, וצמצמה את הקשר בין בעיות רפואיות של הילד לבין לחץ ואשמה של ההורה.

הורים תיארו כי תמיכה אפקטיבית היא כזו ש: 1) יציבה ונמשכת לאורך זמן, 2) זמינה ומותאמת לצרכי הבריאותיים המורכבים ברגעי משבר (כגון מחלה) או בזמנים שהמרפאות אינן זמינות (סופי שבוע, חופשות), ו-3) מתייחסת גם לצרכי המשפחה ולא רק לילד.

עבור אנשי מקצוע וקובעי מדיניות, ממצאים אלו מדגישים את הצורך בפיתוח מערכות תמיכה עקביות, נגישות ומותאמות למשפחה, לצד חיזוק רשתות תמיכה בלתי פורמליות כמשאב מגן מרכזי עבור משפחות.

המאמר נכתב בהסתמך על המחקר- בית או פנימייה : מהי המסגרת האופטימלית המגדלת ילד עם מוגבלות שכלית קשה או עמוקה?

המחקר במימון קרן שלם

The post תמיכה פורמלית ובלתי פורמלית להורים לילדים עם מוגבלות אינטלקטואלית קשה ועמוקה Formal and Informal Support for Parents of Children With Severe Intellectual Disability appeared first on קרן שלם.

מילות מפתח : תעסוקה, איכות חיים, מוגבלות שכלית התפתחותית, מחקר יחידני, הנחיות מבוססות וידאו, אייפד, מבוגרים מעל גיל 50.

המאמר פורסם בעקבות מחקר שנעשה במימון קרן שלם:
שימוש בהנחיות ווידאו לשיפור יכולות תעסוקה בקרב מבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברמה בינונית ובינונית-נמוכה שגרים במעון פנימייה, תנוויר מולחם מדלג, בהנחיית : ד"ר שרית שפירו, 2023, אונ' בר אילן

The post Can video prompting be used to teach employment skills to older adults with moderate-to-moderate-severe intellectual developmental disabilities? האם ניתן להשתמש בהנחיות ווידאו בכדי ללמד אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברמה בינונית ובינונית-נמוכה מיומנויות תעסוקה? appeared first on קרן שלם.

מסמך זה מבוסס על המחקר: "אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בדיור חוץ-ביתי: תיאור תהליך אימוץ של טכנולוגיית תקשורת דיגיטלית, כולל הבנת הצרכים והאתגרים, לשימור הקשר עם בני המשפחה" שנערך על ידי ד"ר כרמית-נעה שפיגלמן וד"ר מיכל איזקסון, אונ' חיפה, 2023
המחקר נערך במימון של קרן שלם.
למחקר באתר קרן שלם>>

להורדת התדריך בעברית>>

להורדת התדריך בערבית>>

The post עקרונות לשיחת וידאו מיטבית למקבלי שירות עם מוגבלות שכלית המתגוררים במסגרות דיור appeared first on קרן שלם.

شهدنا في السنوات الأخيرة زيادة في متوسط ​​العمر المتوقع للأشخاص ذوي المحدوديات الذهنية التطورية، ودخولهم في سن الشيخوخة. مع زيادة العمر، تزداد أيضًا نسبة الأشخاص ذوي المحدودية الذهنية الذين ينتقلون إلى السكن خارج المنزل، مما قد يؤدي إلى ضعف ​​العلاقة بين أفراد الأسرة والشخص المسن ذي المحدودية الذهنية، وأحيانًا إلى قطع العلاقة. هذا الموقف قد يسرع الشعور بالوحدة لدى المسن المصاب بمحدودية ذهنية، ويضر بصحته العقلية. قد توفر تقنيات الاتصال الرقمي، مثل تطبيقات التواصل بين الأشخاص والشبكات الاجتماعية، المصممة للحفاظ على التفاعلات الشخصية وتعزيزها، تحافظ على العلاقة بين الشخص المتقدم في السن الذي يعاني من محدودية ذهنية ويعيش خارج المنزل وعائلته. وقد وجدت الدراسات أن هناك علاقة بين استخدام هذه التقنيات وانخفاض الشعور بالوحدة بين كبار السن من عامة السكان. في الوقت نفسه، لم يتم فحص هذا الموضوع حتى الآن بين كبار السن من ذوي المحدودية الذهنية في أماكن السكن. أيضًا، لا يمكن الوصول إلى هذه التقنيات دائمًا للأشخاص المسنين ذوي المحدودية الذهنية نظرًا لتعقيد استخدامها. جاءت الدراسة الحالية للإجابة على هذه الحاجة باستخدام تقنية اتصالات رقمية شائعة بين عامة السكان ووجدت أنها متاحة للأشخاص ذوي المحدودية الذهنية -مكالمات الفيديو من خلال تطبيق WhatsApp المثبت على الكمبيوتر اللوحي لكل مقيم/ نزيل.كان الغرض من الدراسة هو فهم ووصف عملية اعتماد تكنولوجيا الاتصالات الرقمية، بما في ذلك تجربة المستخدم، للحفاظ على الاتصال بين كبار السن من ذوي المحدودية الذهنية الذين يعيشون في أماكن السكن خارج المنزل وأسرهم. شارك 16 شخص من النزلاء وأفراد الأسرة وثمانية موظفين من مختلف البيئات السكنية (الإسكان المجتمعي، والنزل، والمدرسة الداخلية) اشتركوا بالبرنامج والبحث. تلقى كل مقيم جهازًا لوحيًا مستأجر لغرض الدراسة، بما في ذلك التدريب الأولي على تشغيله حتى القدرة على إجراء مكالمة فيديو What Sapp. بعد التدريب، تمكن النزلاء من استخدام الجهاز اللوحي لمدة شهر تقريبًا للتواصل مع العائلة عن بُعد. وتجدر الإشارة إلى أن البحث تم خلال فترة الكورونا، لذا أتاحت مكالمات الفيديو للنزلاء الذين لم يتمكنوا من مقابلة أفراد أسرهم وجهاً لوجه، رؤيتهم والتحدث معهم عن بعد.

اضغط هنا للاستمرار في قراءة الملخص

للدراسة الكاملة باللغة العبرية

The post شيخوخة الأشخاص ذوي المحدودية الذهنية التطورية في السكن خارج المنزل: وصف لعملية اعتماد تكنولوجيا الاتصالات الرقمية، بما في ذلك فهم الاحتياجات والتحديات، للحفاظ على الاتصال بأفراد الأسرة appeared first on קרן שלם.

يستند هذا الملف على البحث:" اشخاص ذوي محدودية ذهنية تطورية في جيل الشيخوخة والذين يسكنون في نزل إسكان خارجية: وصف عملية اعتماد تكنولوجيا الاتصالات الرقمية، بما في ذلك فهم الاحتياجات والتحديات، للحفاظ على الاتصال مع أفراد العائلة"، والتي تم تنظيمها بواسطة الدكتورة كارميت-نوعا شفيغلمان والدكتورة ميخال إيزكسون في جامعة حيفا عام 2023.  رقم النموذج: 2019-168-890

البحث بتمويل من صندوق شاليم.

للبحث بموقع صندوق شاليم>>

وبعد البحث كتبت الوثيقة: مبادئ محادثة فيديو جيدة لمتلقي خدمات ذوي محدودية ذهنية يسكنون بأطر (نزل) للإسكان. لقراءة الوثيقة>>

The post مبادئ محادثة فيديو جيدة لمتلقي خدمات ذوي محدودية ذهنية يسكنون بأطر (نزل) للإسكان appeared first on קרן שלם.

The present study was the first to examine the effective use of video prompting strategy using an iPad device among six older adult participants (over 50 years old) diagnosed with moderate and moderate-severe intellectual and developmental disabilities, who live in a residential care facility in Israel. Participants managed to learn how perform two new employment tasks by watching short video clips. The results showed that both tasks were performed better when the video instructions were displayed using the iPad, thus the averages increased with the beginning of the intervention compared to the baseline phase in both tasks.

 For the Full text in Hebrew press here

For the English Abstract press here

Key words:

Video prompting, Residential facility, Older adults, Single subject design. Intellectual developmental disability

The post Usability of Video Prompting for Improving Employment Skills among Moderate and Moderate-Severe Older Adults with Intellectual Developmental Disabilities in Residential Facility Settings appeared first on קרן שלם.

משרד הרווחה והביטחון החברתי מפרסם את ממצאי דו"ח הוועדה הציבורית לבחינה ולהבניית דרכי ניהול והפעלה של מסגרות דיור חוץ ביתיות לאנשים עם מוגבלויות.

על פי ההמלצות הוועדה יש לפעול להעברת כל דיירי המעונות לדירות בקהילה בתוך 5 שנים ולהגדיר זאת כ"משימה לאומית".

השר יעקב מרגי: "המקרים שתוארו בדו"ח הם קשים וכואבים ואנו כחברה מתוקנת לא יכולים לקבל מציאות כזאת.
אני מאמץ את מסקנות הדו"ח, עבורי זאת תכנית עבודה – הנחיתי את מנכ"ל המשרד להקים צוות מקצועי ליישום מסקנות הדו"ח".

יו"ר הוועדה, השופטת (בדימוס) שולמית דותן: "הוועדה הגיעה למסקנה שטיפול שורש בבעיות הקיימות יכול להתבצע אך ורק בדרך של שינוי השיטה המוסדית וביצוע תהליך סדור, שיטתי ועקבי של תהליך 'אל מיסוד'. רק תהליך זה, שנבחן ואומץ על ידי האו"ם ואושרר על ידי המדינה, וגם נבחן ויושם על ידי מדינות שונות, יהווה המענה למרבית הרעות החולות, הקשות והבלתי אנושיות שקיימות ומתחוללות במוסדות רבים".

ממלא מקום מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי, ינון אהרוני: "תומכים באופן מלא במעבר של דיירי המעונות לדירות בקהילה".

קצת מידע על הוועדה:
הוועדה הוקמה על ידי השר לשעבר מאיר כהן, בעקבות האירועים החמורים שהתגלו במעון בני ציון והחשד להרעלת מזון בבית דפנה, וחבריה התבקשו לבחון את ההסדרים הנהוגים למגורים חוץ ביתיים לאנשים עם מוגבלות.

בראש הוועדה עמדה נשיאת בתי משפט השלום בדימוס, השופטת שולמית דותן.

לעיון בהודעת הדוברות ולמסמך המלא>>

The post דין וחשבון הוועדה לבחינה ולהבניית דרכי ניהול והפעלה של מסגרות דיור חוץ ביתיות לאנשים עם מוגבלויות appeared first on קרן שלם.