The post Accessibility | I’m Not Remarkable | Apple נגישות | אני לא יוצא דופן | אפל appeared first on קרן שלם.
]]>
The post Accessibility | I’m Not Remarkable | Apple נגישות | אני לא יוצא דופן | אפל appeared first on קרן שלם.
]]>The post מודל עבודה "שירות ממוקד אדם בטיפולים דנטליים לאנשים עם מוגבלות" מטעם בית איזי שפירא – הערכה איכותנית לבחינת ההשפעה של המודל מנקודת המבט של צוות המרפאה והורים/מלווים של מקבלי שירות עם מש"ה appeared first on קרן שלם.
]]>בריאות הפה של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) מושפעת מגורמים רבים, לרבות תזונה, היגיינה, תרופות וחסמים שונים. מודל "שירות ממוקד אדם" שפותח בבית איזי שפירא כולל טיפול מותאם וגישה רב־תחומית. במחקר איכותני שנערך במרפאה התקיימו תצפיות וראיונות עם 26 בני משפחה ו 17 אנשי צוות. נמצא כי יחס אישי, התאמות וכלים ייחודיים מאפשרים טיפול מיטבי ורצף טיפולי. המודל נמצא יעיל לשיפור חוויית המטופלים ולתוצאות קליניות, ומומלץ ליישמו במרפאות שיניים נוספות.
מילות מפתח: טיפול שיניים; איזי שפירא; שירות ממוקד אדם בטיפולים דנטליים לאנשים עם מוגבלות; מש"ה.
במסגרת המחקר הופק הסרטון – חיבוקית במרפאת השיניים>>
The post מודל עבודה "שירות ממוקד אדם בטיפולים דנטליים לאנשים עם מוגבלות" מטעם בית איזי שפירא – הערכה איכותנית לבחינת ההשפעה של המודל מנקודת המבט של צוות המרפאה והורים/מלווים של מקבלי שירות עם מש"ה appeared first on קרן שלם.
]]>The post Beit Issie Shapiro’s “Person-Centered Dental Care for Individuals with Disabilities” practice model: a qualitative evaluation of the model’s impact from the perspectives of clinic staff and parents/caregivers of service users with intellectual and developmental disabilities (IDD) appeared first on קרן שלם.
]]>This qualitative study evaluated Beit Issie Shapiro’s “Person-Centered Dental Care” model for individuals with intellectual and developmental disabilities (IDD). The model integrates personalized communication, adapted dental treatment, and a multidisciplinary approach. Data were collected through observations and interviews with 26 family caregivers and 17 clinic staff members. Findings highlight that individualized care, empathy, and collaboration improve treatment quality, patient comfort, and continuity of care. Staff developed expertise mainly through practice and teamwork. The model enhances clinical outcomes and patient experience and is recommended for broader adoption in dental services for people with IDD.
Keywords: Person-centered care; Dental care; Intellectual and developmental disabilities (IDD); Beit Issie Shapiro; Inclusive healthcare; Multidisciplinary approach; Oral health; Qualitative research; Caregivers’ perspectives; Disability studies.
The post Beit Issie Shapiro’s “Person-Centered Dental Care for Individuals with Disabilities” practice model: a qualitative evaluation of the model’s impact from the perspectives of clinic staff and parents/caregivers of service users with intellectual and developmental disabilities (IDD) appeared first on קרן שלם.
]]>The post موضوع البحث: التعلّم باستخدام كتاب رقمي ميسَّر مبني على نموذج التصميم الشامل للتعلّم (UDL) لدى مراهقين وبالغين ذوي محدودية ذهنية تطورية appeared first on קרן שלם.
]]>يتناول البحث أثر التدخل التربوي المكيّف باستخدام كتاب رقمي ميسَّر — مُصمم وفق مبادئ نموذج التصميم الشامل للتعلّم (UDL) — على التعلّم لدى مراهقين وبالغين ذوي محدودية ذهنية تطورية. يقارن البحث فعالية التعلّم عبر الكتاب الرقمي الميسَّر مع الكتاب المطبوع، من خلال دراسة تغيّرات في متغيرات رئيسية: المعرفة الأكاديمية في مادتي "مدخل لعلم النفس الاجتماعي" و"مدخل لعلم الاجتماع"، الاستراتيجيات، والقدرة المعرفية (بما في ذلك الجوانب اللغوية).
The post موضوع البحث: التعلّم باستخدام كتاب رقمي ميسَّر مبني على نموذج التصميم الشامل للتعلّم (UDL) لدى مراهقين وبالغين ذوي محدودية ذهنية تطورية appeared first on קרן שלם.
]]>The post הנגשת מחסות ציבוריים לשהות ממושכת בזמן חירום – המלצות תכנון לרשויות המקומיות appeared first on קרן שלם.
]]>המסמך נוצר על ידי ג'וינט-ישראל מעבר למגבלות, בשיתוף עם ד"ר מיכל טנא-רינדה, מרפאה בעיסוק, מורשת נגישות ויועצת מומחית בנושא ותודה מיוחדת ליהודה מרון – פרוייקטור של משרד הביטחון לקידום האסדרה של נגישות שירותי שעת חירום לאנשים עם מגבלות, שעזר בפיתוח וכתיבת המסמך.
The post הנגשת מחסות ציבוריים לשהות ממושכת בזמן חירום – המלצות תכנון לרשויות המקומיות appeared first on קרן שלם.
]]>The post Translation to Hebrew and Arabic and validation of the translated version of a new pain evaluation tool for people with intellectual and developmental disability appeared first on קרן שלם.
]]>People with intellectual disability (ID) are more exposed than people with typical development to pain-inducing events such as falls, illnesses and invasive treatments. Therefore, identifying pain and its intensity is crucial for effective tmanagement. The aim was to translate into Hebrew and Arabic and validate a relatively new pain evaluation tool, which was constructed by an international group of experts. The tool – Pain in Impaired Cognition Scale (PAIC-15) is observation-based and includes 15 items which describe typical pain behaviors, ranked in terms of frequency of occurrence during the observation. The tool was translated into Hebrew and Arabic using a back-and-forth method, was found to be valid and reliable, and showed that people with ID have increased pain behavior compared to controls during acute pain.
Keywords: Pain, pain assessment, pain behavior, intellectual and developmental disability
The post Translation to Hebrew and Arabic and validation of the translated version of a new pain evaluation tool for people with intellectual and developmental disability appeared first on קרן שלם.
]]>The post למידה באמצעות ספר דיגיטלי מונגש מבוסס מודל ה- UDL (Universal Design for Learning) בקרב מתבגרים ומבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית appeared first on קרן שלם.
]]>מחקר זה בחן את השפעת הלמידה באמצעות ספר דיגיטלי מונגש, המבוסס מודל "עיצוב אוניברסלי ללמידה" (UDL) בקרב מתבגרים ומבוגרים עם מוגבלות שכלית. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת למדה באמצעות ספר דיגיטלי והשנייה באמצעות ספר מודפס. תוצאות המחקר הראו שיפור בהישגים לימודיים בשתי הקבוצות, אך השיפור היה ניכר יותר בקבוצת הדיגיטלי. בנוסף, מבוגרים הפיקו תועלת רבה יותר מההתערבות בהשוואה למתבגרים. המחקר תומך בתיאוריית "הגיל המפצה", לפיה ניסיון חיים ובשלות מאפשרים למבוגרים ללמוד ביעילות רבה יותר. ממצאי המחקר מצביעים על כך שספרים דיגיטליים מונגשים משפרים הישגים לימודיים בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית ומהווים כלי יעיל בפיתוח תוכניות לימוד עבור אוכלוסייה זו.
מילות מפתח: מוגבלות שכלית התפתחותית, ,UDL ספר דיגיטלי
The post למידה באמצעות ספר דיגיטלי מונגש מבוסס מודל ה- UDL (Universal Design for Learning) בקרב מתבגרים ומבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית appeared first on קרן שלם.
]]>The post Learning Via an Accessible Digital Book Based on the UDL (Universal Design for Learning) Model among Adolescents and Adults with Intellectual Developmental Disabilities appeared first on קרן שלם.
]]>This study examined the impact of learning using an accessible digital book, based on the Universal Design for Learning (UDL) model, among adolescents and adults with intellectual disabilities. Participants were divided into two groups: one group learned using a digital book and the other using a printed book. The results of the study showed an improvement in academic achievement in both groups, but the improvement was more pronounced in the digital group. In addition, adults benefited more from the intervention than adolescents. The study supports the "compensatory age" theory, according to which life experience and maturity allow adults to learn more effectively. The study findings indicate that accessible digital books improve academic achievement among people with intellectual disabilities and are an effective tool in developing curricula for this population.
Keywords: Intellectual disability, UDL, digital book
The post Learning Via an Accessible Digital Book Based on the UDL (Universal Design for Learning) Model among Adolescents and Adults with Intellectual Developmental Disabilities appeared first on קרן שלם.
]]>The post נגישות עירונית לאנשים עם מוגבלות – ארגונים מקדמי נגישות, תפיסות ופרקטיקה appeared first on קרן שלם.
]]>נגישות במרחב עבור אנשים עם מוגבלות היא ביטוי מרכזי להתפתחות גישות חברתיות של מוגבלות. בישראל, בעקבות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998), ערים נדרשות ליישם נגישות בהתאם לדרישות החקיקה. למרות השיפור במצב הנגישות, מרחבים עירוניים לא נגישים ממשיכים להיווצר ולהדיר אנשים עם מוגבלות מפעילויות עירוניות. כתגובה לכך, פועלים ארגונים מקדמי נגישות – התארגנויות מקומיות וארגונים חברתיים הפועלים ללא מטרות רווח לקידום נגישות כסוגייה מרחבית ועירונית. המחקר מתמקד בפעילותם של חמישה ארגונים מקדמי נגישות מסוגים שונים, ומבוסס על מחקר איכותני כולל 34 ראיונות וחומרים כתובים וחזותיים שנאספו בין 2021-2023. הממצאים מציגים שדה מצומצם יחסית של ארגונים מועטים אך מגוונים, הפועלים לצד גורמים לאומיים ומקומיים. החקיקה בתחום השפיעה משמעותית על השדה והגבירה את מעורבותם של גורמים מקצועיים, מה שהוביל לדחיקתם לשוליים של ארגוני תושבים ואנשים עם מוגבלות, שכן הידע המקצועי נתפס כרלוונטי יותר מהידע והניסיון של התושבים. המחקר מזהה ארבע תפיסות של נגישות: התפיסה המשפטית הדומיננטית, ושלוש תפיסות נוספות בהן עושים שימוש הארגונים – נגישות כאמצעי לקידום השתתפות עצמאית ושווה לאנשים עם מוגבלות, כשירות מיטיב לכל התושבים, וככדאית לרשות המקומית. הארגונים פועלים במגוון פרקטיקות המשלבות ידע מקצועי עם ידע מבוסס ניסיון של אנשים עם מוגבלות, במטרה להגביר מודעות ציבורית ולהניע רשויות מקומיות לפעולה. המחקר תורם להבנת תפקידם של ארגונים חברתיים בייצור המרחב העירוני ומראה כיצד הם מנסים להתגבר על מגבלות החקיקה לקידום פתרונות נגישות בעיר.
מילות מפתח : נגישות לאנשים עם מוגבלות, נגישות עירונית, ארגונים חברתיים, התארגנויות מקומיות, חקיקת נגישות, גיאוגרפיה של מוגבלות, יישום מדיניות, ייצור המרחב
The post נגישות עירונית לאנשים עם מוגבלות – ארגונים מקדמי נגישות, תפיסות ופרקטיקה appeared first on קרן שלם.
]]>The post דוח נגישות למשפט בישראל 2023 appeared first on קרן שלם.
]]>לצד הדו"ח העיקרי מתפרסמים גם נספח מחקרי רחב, כלי מקוון לתחקור עצמי של הנתונים וכן נתוני הגלם של סקר הצרכים המשפטיים, לרשות הציבור
לפניות בנושא צמצום פער הנגישות למשפט בישראל מוזמנים גם לפנות בכתובת [email protected]
***
החוק והמשפט מעצבים ומסדירים היבטים רבים בחייהם של אנשים ועסקים: עבודה, משפחה, דיור, רווחה, נזיקין, חוזים, חובות ועוד. נושאים אלו ורבים אחרים מוסדרים ומלווים בשירותים משפטיים שונים ובמסגרת מערכת המשפט. בשנים האחרונות עולה, כי קיים פער בין הבעיות והצרכים המשפטיים שאנשים ועסקים נתקלים בהם לבין יכולתם לקבל מענה אפקטיבי והוגן עבורם בזמן קצר ובמחיר סביר.
מידת היכולת של אנשים ועסקים להשיג מענה לצרכים משפטיים באופן מהיר, זול והוגן נקראת נגישות למשפט (Access to Justice). הפער בין הבעיות המשפטיות והצרכים המשפטיים של אנשים ועסקים לבין יכולתם לקבל עבורם מענה מספק נקרא פער נגישות למשפט (Access to Justice Gap). לפער זה ישנה השפעה מכרעת על מדינות בעולם, מרמת הפרט ועד לחברה כולה. פער הנגישות למשפט משפיע על הפרט: על איכות החיים ועל המצב הכלכלי, הרפואי והנפשי, על המשק: על הפריון, על היכולת לעשיית עסקים ועל הצמיחה המכלילה, ועל החברה: על שוויון ועל אמון הציבור במערכת בכלל.
במהלך השנתיים האחרונות, חטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים, בסיוע חברת הייעוץ שלדור, ערכה לראשונה בישראל מחקר מקיף למיפוי פערי הנגישות למשפט בישראל, בהתאם למתודולוגיה המומלצת על ידי ארגון ה-OECD. המחקר נערך באמצעות סקר צרכים משפטיים (Legal Needs Survey) רחב היקף, שבחן את היקף ואופי הבעיות המשפטיות שבהן נתקלים אזרחי ישראל, את ההשפעות שלהן על הפרט ועל המשק, ואת האופנים שבהם מתמודדים אנשים עם בעיות אלו. כל זאת על מנת למפות את האזורים והתחומים שבהם יש לפעול ואת החסמים והאתגרים המרכזיים הקיימים בשטח.
מדובר במחקר ייחודי וראשון מסוגו ביחס למערכת המשפט בישראל מכמה היבטים: בהיותו מבוסס אנשים ובוחן את המצב מנקודת מבטו של הציבור ולא מנקודת מבטם של מוסדות; בגישתו ההוליסטית, המתבוננת על כלל רכיבי המערכת; וכן בשיח מבוסס נתונים באופן שמאפשר לנתח אותם באופן רב מימדי.
***
הצוות המליץ כי התמודדות עם פער הנגישות למשפט בישראל צריכה להתמקד בשלושה כיווני פעולה מרכזיים:
• הפחתת כמות הצרכים המשפטיים לאנשים ועסקים – ממצאי המחקר העלו ששיעור הצרכים המשפטיים בישראל גבוה מאד גם באופן עקרוני וגם בהשוואה למדינות מקבילות בעולם. נדרש לפעול להפחתת כמות הבעיות המשפטיות לאנשים ועסקים בישראל, על מנת שייתקלו בפחות בעיות או צרכים משפטים מלכתחילה.
• פיתוח כלים לפתרון בעיות בשירות עצמי ובשלב מוקדם – כפי שעלה מן המחקר, קיימים פערים משמעותיים בסל הכלים והפתרונות העומדים היום לרשות הציבור בישראל להתמודדות עם בעיות וצרכים משפטיים. נדרש לפתח כלים לפתרון בעיות בשירות עצמי ובשלב מוקדם (לרבות שיפור המנגנונים ליישוב סכסוכים בהסכמה, שיפור השירותים המשפטיים הממשלתיים לאזרח, הקמת טריבונלים מקצועיים, יישוב סכסוכים מקוון (ODR), ועוד). זאת, על מנת להביא לשיפור המסע המשפטי בישראל עבור מי שנתקל בבעיה או בצורך משפטי.
• ייעול המנגנונים ליישוב סכסוכים משפטיים – כפי שעולה מן המחקר, המנגנונים הקיימים ליישוב סכסוכים ולהכרעה במחלוקות משפטיות בישראל אינם זולים, מהירים ונגישים כפי צרכם. נדרש לייעל את המנגנונים הקיימים (על ידי שילוב טכנולוגיה, התאמת הליכים לפי מאפייני סכסוכים, שימוש מגוון יותר בכוח אדם במערכת השיפוטית, ועוד); כן יש לפתח מנגנונים אלטרנטיביים על מנת לספק פתרונות יעילים, מהירים והוגנים עבור מי שלא קיבל מענה לצרכיו באמצעות סל הכלים לאורך המסע המשפטי. כך, ניתן יהיה להקטין את העומס הקיים על בתי המשפט, לפנות משאבים לטובת טיפול בבעיות מורכבות ולהגדיל את היקף הבעיות שניתן לפתור בפרק זמן מסוים.
קידום כיווני הפעולה יתבצע באמצעות צוותי משנה, אשר יגישו את המלצותיהם לצוות ההיגוי. צעדים אלה יהוו צעדים ראשונים משמעותיים לצמצום פער הנגישות למשפט, על מנת לאפשר לאזרחי המדינה מענה מהיר, זול והוגן לצרכים משפטיים ולשפר את השירותים המשפטיים העומדים לאזרחי המדינה בכלל.
צוות ההיגוי הבין-משרדי לצמצום פער הנגישות למשפט בישראל ולייעול השירותים המשפטיים: עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי); עו"ד אלעד רוזנטל, סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד המשפטים; עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי, הנהלת בתי המשפט; אור-לי ליימן-עיני, רכזת משפט ואכיפה, אגף תקציבים, משרד האוצר
***
The post דוח נגישות למשפט בישראל 2023 appeared first on קרן שלם.
]]>