The post הקשר בין חקיקה לנגישות אתרי אינטרנט: מתיאוריה לפרקטיקה Examining the Relationship Between Legislation and Web Accessibility Compliance: From Theory to Practice appeared first on קרן שלם.

לינק למצגת>>

The post מוגבלות – בואו נדבר על זה appeared first on קרן שלם.

הסרטונים פותחו במסגרת מיזם משותף של מרכז עדן וקרן שלם בשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי, שמטרתו להנגיש את עולם חיי הנישואין והכנה לטבילה לנשים וזוגות עם מוגבלות.

המיזם מבוסס על הזכות של כל אישה למידע ברור, מותאם ונגיש — מתוך כבוד, שוויון ויכולת לקחת חלק פעיל ומשמעותי בחיי המשפחה והקהילה.

הסרטון מתאים במיוחד ל: • נשים המתכוננות לטבילה • נשים עם מוגבלות הזקוקות להנגשה בשפה פשוטה • מדריכות כלה, בלניות ומלוות בקהילה • משפחות וצוותים שרוצים להסביר את התהליך באופן מותאם ונגיש

ניתן לצפות בסרטונים בעמוד המיזם >>

The post פשוט לטבול במקווה appeared first on קרן שלם.

הסרטון פותח במסגרת מיזם משותף של מרכז עדן וקרן שלם בשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי, שמטרתו להנגיש את עולם חיי הנישואין והכנה לטבילה לנשים וזוגות עם מוגבלות.

המיזם מבוסס על הזכות של כל אישה למידע ברור, מותאם ונגיש — מתוך כבוד, שוויון ויכולת לקחת חלק פעיל ומשמעותי בחיי המשפחה והקהילה.

הסרטון מתאים במיוחד ל:
• נשים המתכוננות לטבילה
• נשים עם מוגבלות הזקוקות להנגשה בשפה פשוטה
• מדריכות כלה, בלניות ומלוות בקהילה
• משפחות וצוותים שרוצים להסביר את התהליך באופן מותאם ונגיש

הפישוט הלשוני נעשה על ידי המכון הישראלי להנגשה קוגנטיבית.

לסרטון זה סרטון המשך שעוסק בשלב הטבילה במקווה>>
מוזמנים לבקר בעמוד הרשמי של המיזם : הכנה לחיי נישואין באתר קרן שלם>>

The post פשוט לטבול במקווה – להתכונן לטבילה במקווה appeared first on קרן שלם.

הסרטון פותח במסגרת מיזם משותף של מרכז עדן וקרן שלם בשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי, שמטרתו להנגיש את עולם חיי הנישואין והכנה לטבילה לנשים וזוגות עם מוגבלות.

המיזם מבוסס על הזכות של כל אישה למידע ברור, מותאם ונגיש — מתוך כבוד, שוויון ויכולת לקחת חלק פעיל ומשמעותי בחיי המשפחה והקהילה.

הסרטון מתאים במיוחד ל:
• נשים המתכוננות לטבילה
• נשים עם מוגבלות הזקוקות להנגשה בשפה פשוטה
• מדריכות כלה, בלניות ומלוות בקהילה
• משפחות וצוותים שרוצים להסביר את התהליך באופן מותאם ונגיש

הפישוט הלשוני נעשה על ידי המכון הישראלי להנגשה קוגנטיבית.

לסרטון זה סרטון מקדים שעוסק בשלב ההכנה לטבילה במקווה>>
מוזמנים לבקר בעמוד הרשמי של המיזם : הכנה לחיי נישואין באתר קרן שלם>>

The post פשוט לטבול במקווה -שלב הטבילה appeared first on קרן שלם.

נדמה כי מהפכת הבינה המלאכותית (AI) הולכת להשליך דרמטית על חיי כולנו, אך כיצד היא כבר משפיעה על אנשים עם מוגבלות? ומה הפוטנציאל המטיב ולצד זאת הפוגעני שלה?
במסגרת הסדרה, יבחנו סוגיות שונות הקשורות לטכנולוגיות מתקדמות וה-AI דרך הפריזמה של הגישה החברתית למוגבלות. יבחנו התרומה האפשרית של כלי הבינה המלאכותית בשחרור והעצמה של אנשים עם מוגבלות וכן אודות הסיכונים שטמונים בהם להעמקת סטיגמה, אפליה, דיכוי ואי-שוויון
במהלך המפגשים, בהנחיית ד“ר נילי ברויאר וד“ר ענת גרינשטיין, יבחנו דוגמאות עכשוויות של יישומי AI ויועלו סוגיות אתיות, חברתיות ופוליטיות העולות מהתפתחות הטכנולוגיות הללו.

מצ"ב מידע נוסף ותאריכים המפגשים בקישור>>

מפגש מס' 1 שנערך ב- 05.11.25

המוניזם, טרנס-הומניזם ופוסט-הומניזם: פרספקטיבה מוסרית על אנושיות וטכנולוגיה

אודות המפגש

אני מודל שפה מבוסס בינה מלאכותית", כותב ChatGPT, "אין לי העדפות, רגשות או תודעה". ובכל זאת, הוא מדבר אלינו בגוף ראשון. הסמליל שנבחר לייצג אותו ב- addon של הדפדפן הוא מוח אנושי, וקלוד נקרא קלוד. אלה הן רק דוגמאות אחדות מיני רבות להכרעות עיצוביות שנועדו לעודד תפיסה ישותית של ממשקים מבוססי בינה מלאכותית. התפיסה הישותית של בינה מלאכותית מונעת על ידי הדמיון התרבותי, מוטיבציות כלכליות ואמביציה מדעית, והיא גם מגלמת ומחוללת עמדות מטאפיזיות, שמגובשות על ידי הציבור הרחב במפגש, שכעת הפך ליומיומי, עם ממשקי בינה מלאכותית. הרעיון של בינה מלאכותית כרוך לבלתי הפרד במודלים שונים של האנושי ושל התבונה האנושית, בחרדות ובתשוקות קמאיות.
במפגש הפתיחה, בהנחיית ד"ר נילי ברויאר, תציג ד"ר ליאת לביא, חוקרת ומרצה בכירה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ועמיתת הוראה בטכניון, העוסקת בהצטלבות שבין טכנולוגיה ואתיקה ובפילוסופיה של בינה מלאכותית. הרצאתה תדון בשאלות שמעוררת בינה מלאכותית בזירות של ההומניזם, הפוסט-הומניזם, והטראנס-הומניזם. בכל זירה כזו נזהה פרדיגמות של האנושי, והגדרות גלויות או מובלעות של "אידאל", "נורמה" ו"מגבלה". התבוננות זו תאפשר לנו לבחון כיצד הפיתוח העכשווי של בינה מלאכותית עשוי לעצב את היחס החברתי למגבלות ולמוגבלות.

לצפייה בהקלטת המפגש יש ללחוץ כאן>>

מפגש מס' 2 שנערך ב- 05.11.25

המוניזם, טרנס-הומניזם ופוסט-הומניזם: פרספקטיבה מוסרית על אנושיות וטכנולוגיה

אודות המפגש

תמונות שנוצרות על ידי בינה מלאכותית אינן רק תוצרים טכנולוגיים, אלא הן משקפות ומעצבות את הדרך שבה אנו תופסים ומבינים תופעות. במפגש נתמקד בייצוגים של מוגבלות ונבחן כיצד דמויות מומצאות של אנשים עם מוגבלות עשויות לשעתק או לערער על תפיסות חברתיות וסטיגמות קיימות. כמו כן, נעסוק באופן שבו בינה מלאכותית משתתפת בעיצוב הגבולות שבין נורמליות, שונות וחריגות. באמצעות ניתוח של תמונות שנוצרו על ידי מחוללי דימויים, לצד נתונים על האופן שבו הן נתפסות בציבור ובקרב מומחי בריאות הנפש, ננסה להבין מה מספרות לנו התמונות על היחס החברתי-תרבותי כלפי מוגבלות ומחלה נפשית. בנוסף, נשאל מהן האפשרויות שהטכנולוגיה החדשה הזו פותחת בפנינו מבחינת חשיבה ביקורתית ועתידנית על ייצוג, כוח ופעולה.
במפגש, בהנחיית ד”ר ענת גרינשטיין, הוצגו שתי ההרצאות הבאות:
מוגבלות בפריים: בין נראות להדרה בעולם הבינה המלאכותית
ד"ר כרמית-נעה שפיגלמן, מרצה בכירה בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה, החוקרת היבטים רגשיים וחברתיים של חיים עם מוגבלות וטכנולוגיות תקשורת.
AI image generators and stigma of mental illness
ד"ר אירנה פאפזובה, מהמחלקה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה ופסיכו-סומאטיקה, אוניברסיטת אאוגסבורג, ובית החולים BKH Augsburg, גרמניה. ההרצאה תועבר בשפה האנגלית.

לצפייה בהקלטת המפגש יש ללחוץ כאן>>

מפגש מס' 3 שנערך ב-20.11.25

מאחורי הקלעים של הבינה המלאכותית : זיהום, ניצול ומלחמה כמייצרי מוגבלות

אודות המפגש

כמו מוגבלות, גם טכנולוגיות של בינה מלאכותית, אלגוריתמיקה וביג דאטה, נוצרות ופועלות מתוך יחסים החברתיים – כלכליים – פוליטיים. בניגוד לדימוי הרווח של תודעה חסרת גוף המשייטת בענן, במפגש נדון בהשפעות החומריות והארציות של טכנולוגיות אלה. בין היתר מדובר בשימוש אינטנסיבי במשאבי מים ואנרגיה, בכפיית תנאי עבודה שמסכנים את שלומם הפיסי והרגשי של העובדים, ובשימוש בכלי AI להעצמת תקיפות צבאיות. המשמעות היא יצירת תנאים המגדלים מצבים של פציעה, שחיקה ומחלה, לעיתים קרובות עבור אוכלוסיות מוחלשות ומנותקות ממשאבי הנגשה ושיקום.
במפגש, בהנחיית ד”ר נילי בויאר, הציגה ד”ר ענת גרינשטיין, רכזת אקדמית במרכז ללימודי מוגבלות באוניברסיטה העברית, ופעילה פוליטית פמיניסטית בארגון אשה לאשה.

לצפייה בהקלטת המפגש יש ללחוץ כאן>>

מפגש מס' 4 שנערך ב-26.11.25

בינה מלאכותית בשירותי הרווחה: הכרות עם עבודת מנהל מוגבלויות ובינה מלאכותית

אודות המפגש 

מוגבלות. לצד זאת, עולה הצורך לבחון בזהירות כיצד כלים טכנולוגיים מעצבים מחדש את הקשר בין שירותי הרווחה למקבלי השירות. במפגש בהנחיית ד”ר ענת גרינשטיין, העמקנו בהזדמנויות ובמגבלות של חדשנות טכנולוגית באמצעות שתי ההרצאות הבאות:
1. הנגשת שירותים וזכויות בעידן הדיגיטלי
מרצה : גטה וונדיה, מנהל תחום שיקום תפקודי והנגשה במינהל מוגבלויות; עו״ס המוביל פרויקטים דיגיטליים חדשניים בשירותים לאנשים עם מוגבלות.
ההרצאה עסקה בשילוב פלטפורמות דיגיטליות בשירותי הרווחה והשפעתן על קבלת שירותים עבור אנשים עם מוגבלות. הוצגו שני מקרי בוחן המדגימים מענה מותאם ושקוף לצד אתגרי פרטיות, אמון הציבור והטיות אלגוריתמיות.
2. שילוב רובוטים חברתיים בעבודה עם אנשים עם מוגבלות
מרצה : ד״ר דיצה מורלי־שגיב, עובדת סוציאלית, מרצה ויועצת ארגונית; מנהלת אגף בכיר לחדשנות וטכנולוגיות בשירותי הרווחה.
ההרצאה עסקה בקידום חדשנות טכנולוגית בשירותי הרווחה ובשילוב טכנולוגיות מתקדמות כגון רובוטים חכמים, מציאות מדומה ובינה מלאכותית, לצד בחינת ההזדמנויות והזהירות הנדרשת.

לצפייה בהקלטת המפגש יש ללחוץ כאן>>

מפגש מס' 5 שנערך ב-03.12.25

מפגש לציון היום הבין-לאומי לשוויון זכויות של אנשים עם מוגבלות ההתפתחויות המהירות בתחום הבינה המלאכותית משנות את האופן בו אנשים עם מוגבלות ניגשים למידע ושירותים

אודות המפגש 

התקדמות ה-AI פותחת הזדמנויות משמעותיות לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, לצד אתגרים מהותיים. בהרצאה הוצגו הכלים החדשים אל מול מודל ההנגשה הקוגניטיבית הישראלי (2022), המבוסס על חמשת רכיבי הליבה: מרחב מאפשר, תקשורת מובנת, מידע ברור, תהליכים פשוטים וטכנולוגיה נוחה לשימוש. בחנו היכן הבינה המלאכותית כבר מסוגלת לתמוך בנגישות קוגניטיבית, היכן קיימים פערים ומהו תפקידם המרכזי של אנשים עם מוגבלות בתהליך. מהכלה להעצמה בעידן ה-AI: נגישות לאנשים עם לקויות ראייה ועיוורון וצרכים משותפים בין מוגבלויות מרצה: אילנה בניש, מומחית לנגישות ושמישות שירותי אינטרנט, בעלת ותק של מעל 25 שנה וניסיון אישי כמתמודדת עם לקות ראייה. טכנולוגיות מסייעות מבוססות בינה מלאכותית- כמו זיהוי אובייקטים וטקסט או תמלול אודיו קיימות זה שנים, אך פריצת הדרך של ChatGPT וכלים דומים האיצה שינוי רחב בחיי אנשים עם מוגבלות. החידושים הללו משפיעים על חינוך, השכלה, תעסוקה וחיי היומיום, ובמיוחד על תחומי חיים בהם ניכרים פערים דיגיטליים מתמשכים. התפתחות טכנולוגית זו מחייבת היערכות מדינית: הכרה בכלים כטכנולוגיות מסייעות ועדכון חקיקה, תקנות ונהלים בתחום הנגישות.

לצפייה בהקלטת המפגש יש ללחוץ כאן>>

מפגש מס' 6 שנערך ב-10.12.25

בינה מלאכותית ומוגבלות בתעסוקה ובחינוך

אודות המפגש 

ההתפתחויות המואצות בתחום הבינה המלאכותית משנות במהירות את הדרך שבה אנו לומדים, עובדים ומבינים את העולם. עבור אנשים עם מוגבלות, טכנולוגיות AI מציעות הזדמנויות חדשות לקידום השתלבות, אך גם מעוררות שאלות מורכבות. במפגש זה, בהנחיית ד”ר ענת גרינשטיין, בחנו כיצד כלים מבוססי AI מעצבים מחדש את עולמות החינוך והתעסוקה.

1. הטיות בהמלצות תעסוקה הניתנות לאנשים עם מוגבלות בכלי בינה מלאכותית יוצרת.
   בינה מלאכותית נרטיבית (GAI) הופכת בהדרגה לכלי מרכזי בקבלת החלטות בעולם העבודה, ובפרט עבור אנשים עם מוגבלויות הנדרשים לבחון מסגרות תעסוקה מתאימות. בהרצאה הוצגו ממצאי מחקר הבוחן את אופן ההמלצה של כלים מבוססי GAI עבור אנשים עם מוגבלויות שונות: אינטלקטואלית, נפשית ופיזית, באמצעות ניתוח איכותני של תרחישי מקרה.
   מרצה: פרופ’ מימי אייזנשטדט, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים, וכיום הנשיאה של המרכז האקדמי רופין. ההרצאה דנה בתועלת האפשרית של בינה מלאכותית יוצרת (GAI) במתן המלצות תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות.

2. שימושי בינה מלאכותית בתחום החינוך.
   ההרצאה עסקה באופן שבו בינה מלאכותית יוצרת משפיעה על האופן שבו אנשים לומדים על העולם, פוגשים את עצמם ואת האחר, וכן על היחסים הרגשיים שצעירים מפתחים עם מערכות מתוחכמות אלו.
   מרצה: ד"ר זוהר אליוסף, פסיכולוג חינוכי מומחה, חבר סגל בכיר בבית הספר לטיפול, ייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה; זוכה מלגת אלון וחוקר בינה מלאכותית יוצרת בבריאות הנפש.

לצפייה בהקלטת המפגש יש ללחוץ כאן>>

מפגש מס' 7 שנערך ב-17.12.25

בינה מלאכותית וזקנה

אודות המפגש 

התקדמות הבינה המלאכותית והטכנולוגיות החכמות משנה במהירות את האופן שבו אנו מבינים, מלווים ותומכים באוכלוסיות מזדקנות. כלים חכמים הופכים לחלק בלתי נפרד ממערכות הטיפול ומציבים, לצד ההזדמנויות, גם שאלות מהותיות על אמון, קשר אנושי, איכות חיים ועוד.

במפגש, בהנחיית ד”ר ענת גרישנטיין, בחנו את ההיבטים הפסיכו־סוציאליים של הזקנה בעידן הטכנולוגי, תוך התמקדות בשימוש בטכנולוגיה חכמה בטיפול באנשים זקנים בכלל ובאנשים זקנים עם ירידה קוגניטיבית בפרט. ההרצאה עסקה בהזדמנויות ובסיכונים הכרוכים בשימוש בטכנולוגיה מתקדמת, והציגה גורמים מקדמים ומעכבים לאימוצה בהקשר של זקנה ודמנציה. ההרצאה התבססה על נקודת מבט מחקרית המשלבת שיטות כמותיות ואיכותניות.

מרצה: ד"ר חנאן אבו ג'בל, חברת סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקרת את ההיבטים הפסיכו־סוציאליים של הזקנה ואת הקשר בין טכנולוגיה חכמה לטיפול באנשים זקנים ובאנשים עם ירידה קוגניטיבית.

לצפייה בהקלטת המפגש יש ללחוץ כאן>>

מפגש מס' 8  שנערך ב-31.12.25

בינה מלאכותית בשירותי בריאות הנפש

אודות המפגש 

ההתפתחות המואצת של טכנולוגיות בינה מלאכותית מציבה שאלות חדשות ועמוקות בשדה בריאות הנפש. במפגש, בהנחיית ד”ר נילי ברויאר, בחנו את המתח שבין הבטחות היעילות, הנגישות והקידמה לבין סוגיות של אתיקה, כוח, חמלה ואנושיות, דרך שתי פרספקטיבות שונות.

פרספקטיבות ביקורתיות על בינה מלאכותית בשירותי בריאות הנפש.
מרצה: איתי קנדר, עובד סוציאלי ופובליציסט, ממייסדי דיאלוג פתוח ישראל וסוטריה ישראל, העוסק בביקורת על שדה בריאות הנפש, בקידום חלופות אשפוז וגישות קהילתיות־אינטגרטיביות. ההרצאה בוחנת באופן ביקורתי ואתי את המפגש בין טיפול נפשי ובינה מלאכותית, ושואלת מה עלול להיאבד כאשר המפגש האנושי — החמלה, אי־הוודאות והשיח — מועבר למערכות המדמות הבנה אך אינן חשות. מתוך התבוננות פילוסופית ואנושית נבחנת השאלה מה הופך טיפול לטיפול בעידן שבו השפה עצמה נעשית מלאכותית.

הגישה הביקורתית למוגבלות, בינה מלאכותית בבריאות הנפש ומה שביניהן.
מרצה: ד"ר אמיר טל, מדען ראשי בבית אקשטיין מקבוצת דנאל, מנהל אקדמי של המיזם לבינה מלאכותית אחראית ברפואה באוניברסיטת תל אביב, ויו"ר הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים. ההרצאה עוסקת במפגש בין תפיסה ביקורתית של מוגבלות לבין חדירת הבינה המלאכותית לשירותי בריאות הנפש, ושואלת האם הבינה המלאכותית משעתקת יחסי כוח ומדיקליזציה דיגיטלית או יכולה לקדם הכלה, נגישות וריבונות סובייקטיבית. ההרצאה מציעה חשיבה על בינה מלאכותית אחראית הרואה באדם שותף אפיסטמי ולא רק מטופל או נתון.

לצפייה בהקלטת המפגש יש ללחוץ כאן>>

מפגש מס' 9  שנערך ב-07.01.26

זהות, נכות וטכנולוגיה

אודות המפגש 

במפגש בהנחיית ד”ר נילי ברויאר עסקנו בהצטלבות שבין טכנולוגיה, נכות ותהליכי גיבוש זהות. בחנו כיצד מרחבים דיגיטליים, רשתות חברתיות ובינה מלאכותית משפיעים על אופני הביטוי, הייצוג והסובייקטיביות של אנשים עם מוגבלות.

השפעת טכנולוגיית AI על אמנות נכות וזהות נכה.
מרצה: עידו גרינגרד, אמן במה בינתחומי ואדריכל, מרצה בשנקר ובאוניברסיטת תל אביב, יו"ר המדור הבינתחומי במועצה לתרבות ואמנות, ובוגר תואר שני מ־Central Saint Martins בלונדון. ההרצאה עוסקת באופן שבו שימוש בטכנולוגיה ובינה מלאכותית ביצירה אמנותית של יוצרים ויוצרות עם מגבלה משפיע על הבניית זהות היוצר.ת. הטכנולוגיה מאפשרת טווח יצירתי רחב שהיה מחוץ להישג בהיבט הפיזי, הן בתהליך היצירה והן בתוצרים והדימויים. לצד היכולת לבטא רעיונות, לייצר הקשרים חדשים ולהציע ערעור על מאזני כוח והשקפה אייבליסטית, ההרצאה מדגישה את הצורך להיזהר ממיחזור תפיסות ויחסי כוח קיימים בלבוש אחר.

משמעות הרשתות החברתיות בתהליך גיבוש הזהות של נשים עם מוגבלות פיזית.
מרצה: עמיטל כהן, דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. בהרצאה הציגה עמיטל כהן את מחקר הדוקטורט שלה, העוסק בתפקיד הרשתות החברתיות בתהליך גיבוש הזהות של נשים עם מוגבלות גופנית. ההרצאה עומדת על ההבדלים בין המרחב הפיזי למרחב הדיגיטלי, ובוחנת כיצד טכנולוגיה יכולה לאפשר, לעצב ואף לאתגר חוויות זהות של נשים עם מוגבלות.

לצפייה בהקלטת המפגש יש ללחוץ כאן>>

מפגש מס' 10  שנערך ב-07.01.26

בין אמפתיה אנושית לבינה מלאכותית: עיצוב ככלי לשינוי חברתי

אודות המפגש 

הממשקים שבין עולמות העיצוב, המוגבלות והבינה המלאכותית מזמנים חשיבה מחודשת על מושגים של גוף, נורמה, ממוצע ותפקוד, ועל האופן שבו תפיסות עיצוביות מעצבות ולעיתים מערערות הבניות קיימות. מתוך גישה המזהה בעיצוב לא רק טכניקה ליצירת מוצרים, אלא אמצעי לחשיבה חברתית וביקורתית, נפתחת הזמנה לבחון את תפקידה של הטכנולוגיה ביצירת עולם נגיש, צודק ורגיש יותר. במפגש, בהנחיית ד”ר ענת גרינשטיין, אירחנו את ד"ר אסף קרבס. הרצאתו הציעה מהלך הנע בין התיאוריה לפרקטיקה, ועסקה בהיבטים של עיצוב מכליל, עיצוב ממוקד אדם וחדשנות פרוגלית (Frugal Innovation). ביררנו את האפשרויות שפותחים מודלים של בינה מלאכותית גנרטיבית עבור תהליכי חשיבה עיצובית, ונבחן כיצד מודלים אלה עשויים לשמש מצד אחד כלים להגברת היצירתיות וההכלה, ומצד אחר מנגנונים המשכפלים תבניות והבניות מגבילות. ד”ר אסף קרבס הוא חוקר, מרצה בכיר בשנקר ומעצב בין-תחומי, הפועל בממשק שבין מדעי הרוח, עיצוב, טכנולוגיה ובינה מלאכותית. הוא עומד בראש ה-Design Factory Shenkar, מרכז מחקר בינתחומי ובינלאומי המתמקד בחדשנות, חשיבה עיצובית ועיצוב חברתי.

לצפייה בהקלטת המפגש יש ללחוץ כאן>>

The post מוגבלות בעידן הבינה המלאכותית: אתגרים והזדמנויות בגישה החברתית סדרת מפגשים מקוונים appeared first on קרן שלם.

המונחים בחוברת הוכנו במסגרת פרויקט משותף של אנשים הגרים במערך דיור בקהילה, אקים רחובות וסטודנטיות מהחוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב.

The post חוברת מונחים בתחום המרחב הציבורי בפישוט לשוני appeared first on קרן שלם.

מילות מפתח : אוטיזם, חינוך מכליל, שילוב והכלה, גישה אפירמטיבית, מגוון נוירולוגי, מחקר משתף

קישור למחקר באתר כתב העת : מעגלי החינוך>>

גיליון 14, 2025

The post כיצד אוטיסטים והורים לאוטיסטים חווים את מערכת החינוך appeared first on קרן שלם.

ההמלצות כוללות:
-איתור בני משפחה מטפלים והכרה בהם
-הנגשת מידע ותיאום טיפול
-פיתוח מענים רגשיים, פנאי והכוונה
-התאמת שירותים לרקע תרבותי וקהילתי

מילות מפתח : חוסן משפחתי, מענים ושירותים, שלבים ומעברים, הון חברתי, מיצוי זכוויות, תמיכה רגשית, שונות תרבותית

לעמוד המחקר באתר מכון ברוקדייל>>

The post מענים למשפחות שבהן אדם עם מוגבלות שייעודם קידום חוסן משפחתי ושימורו appeared first on קרן שלם.

המאמר עוסק בקשיים שמלווים הורים לילדים עם מוגבלות בניסיון לאזן בין חיי העבודה לחיי המשפחה, ובפערים בין הזכויות המובטחות בחוק לבין המציאות בשטח.
המחקר, שהתבסס על נתונים כמותיים ואיכותניים, מצא כי הורים לילדים עם מוגבלות עובדים פחות, משתכרים פחות וחווים רמות דחק גבוהות יותר וחוסר איזון חריף יותר מהורים לילדים ללא מוגבלות. נוסף לכך, גברים מדווחים על תחושת בדידות וחוסר הבנה מצד מקומות העבודה והחברה הסובבת.
המאמר מציע שינוי כולל במדיניות החברתית והתעסוקתית בישראל: תמיכה פסיכוסוציאלית למשפחות, מודעות והכלה מצד מעסיקים, התאמות במקום העבודה והרחבת זכויות חוקיות – במיוחד עבור הורים שאינם מועסקים במגזר הציבורי. בסופו של דבר, מודגש הצורך בהכרה מערכתית במעמד הייחודי של הורים אלו כעובדים וכמטפלים כאחד.

מילות מפתח : הורים לילדים עם מוגבלות, איזון בית-עבודה, דחק הורי, מדיניות חברתית, זכויות עובדים, גמישות תעסוקתית, שוק העבודה, מגדר והורות, תמיכה פסיכוסוציאלית, חוקי עבודה וזכויות סוציאליות, שילוב בקהילה, קריאה לשינוי מדיניות, אפליה תעסוקתית סמויה, נגישות תעסוקתית, עוני תעסוקתי.

להורדת המאמר>>

המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי" גיליון 125- אייר תשפ"ה, מאי 2025>>

פרסום מאמר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי" ובהסכמת החוקרות.

המאמר מבוסס על מחקר שנערך במימון קרן שלם
מחקר משווה: איזון בית-עבודה בקרב הורים לילדים עם מוגבלות (הפרעות נוירו- התפתחותיות) למול הורים לילדים ללא מוגבלות בגילאי 0-12>>

The post איזון בית-עבודה בקרב הורים לילדים עם מוגבלות: קריאה לשינוי מדיניות – מאמר דעה appeared first on קרן שלם.