שיעור התעסוקה והמעורבות החברתית של אנשים עם מוגבלות בישראל נמוכים מאוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה. לאור היתרונות הבולטים הגלומים בפעולת ההתנדבות, מציע המאמר חשיבה מחודשת על התנדבות של אנשים עם מוגבלות. מחד גיסא היא תתיישב ותתכתב עם הגישה הביקורתית למוגבלות ותציג את ההתנדבות של אנשים עם מוגבלות כמעשה המשקף כוח וזכות בחירה, מקור למימוש אישי ולהתפתחות אישית ומקצועית, בשבילם בדיוק כמו בשביל כל אדם אחר, ומאידך גיסא היא תתמודד עם החשש ...
מאמר זה הינו מבוא לגיליון העוסק בתעסוקת אנשים עם מוגבלות – מחקר, מדיניות ומעשה. המאמר סוקר בקצרה את מערכת היחסים בין אנשים עם מוגבלות לעולם העבודה, מתייחס למודל החברתי בהקשר לכלכלה ותעסוקה וכן מתאר את המציאות של תעסוקת אנשים עם מוגבלות בישראל. המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102. פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון ...
אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות מאופיינת בשיעורי תעסוקה נמוכים, הנובעים מחסמים רבים, ובהם עמדות שליליות וחששות של מעסיקים. מאמר זה יעסוק בעמדותיהם של מעסיקים בנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, תוך הצגת ממצאים מסקר מעסיקים ייעודי, שנערך במהלך שנת 2011 והקיף קרוב ל-800 מעסיקים. הסקר ביקש לאמוד את שיעור העסקים בישראל המשלבים עובדים עם מוגבלות ולעמוד על מאפייניהם, על הגורמים שהניעו אותם לקלוט עובדים עם מוגבלות, על חששותיהם וקשייהם, על עמדותיהם ...
רעיון "ההסללה למרכז" של אנשים עם מוגבלות Mainstreaming Disability ) ) הפך בשנים האחרונות אחד מעקרונות העבודה המרכזיים בקידום אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. אף שמספר מדינות אימצו אותו, נותרה הפרשנות סביבו מעורפלת. מאמר זה מנסה לפזר את הערפל סביב רעיון ההסללה, דרך התמקדות במרכזי ההכוון והתעסוקה (Shops Stop-One) .הסיבות להקמת המרכזים, המטרות והכלים )השירותים וההכשרות) דומים בכל המדינות, ואולם האקלים – המרחב שבו ניתנים שירותים אלה – משתנה ממדינה למדינה. המאמר ...
מאמר זה בוחן את תהליך עיצוב המדיניות, שהוביל להתקנת תקנות שכר המינימום המותאם בישראל ולהחלתן. תהליך זה החל בחקיקה סוציאלית שנועדה לשפר את זכויות העובדים בישראל, אך בד בבד אפשרה להחריג עובדים עם מוגבלות שיכולתם לעבוד נמוכה יותר. המשך תהליך החקיקה מאופיין בניסיון מעצבי המדיניות להטמיע את השיח של שוויון זכויות על בסיס חקיקות מתפתחות בישראל ובעולם הנוגעות לאנשים עם מוגבלות. המאמר עוקב אחר תהליך היסטורי זה תוך מתן דגש ...
הניאו-ליברליזציה מחד גיסא וההכרה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מאידך גיסא שינו בשני כיוונים מנוגדים את מדיניות התקצוב הנוהגת בעניינם ברבות ממדינות אירופה. בהקשר זה פיתח ארגון ה-OECD מודל להערכת מצבם התעסוקתי של עובדים עם מוגבלות. דא עקא שהמודל לא התייחס לתרומתה של תקנת שכר מינימום מופחת לשלושה היבטים של מצבם של עובדים עם מוגבלות: שיעור העסקתם; ממוצע הכנסתם; סיכוייהם לחיות בעוני. המחקר הנוכחי עוסק בבחינה אמפירית שיטתית של שלושת ...
בשנת 2009 החל המוסד לביטוח לאומי ליישם את תיקון 109 הידוע בשם חוק לרון. התיקון נועד לעודד את מקבלי קצבת נכות כללית להשתלב בשוק העבודה על ידי שינוי חישוב קצבת הנכות ביחס להכנסות מעבודה. בחלוף חמש שנים, בחנו את השפעת התיקון על מקבלי הקצבה. הבדיקה התבססה על השוואת ההתנהגות בשוק העבודה של שתי קבוצות: מקבלי הקצבה שהושפעו מהחוק ואנשים עם מוגבלות שתכונותיהם זהות, אשר לא קיבלו את הקצבה ולכן גם ...
בעשורים האחרונים גוברת ההכרה בחשיבות התעסוקה בחייהם של אנשים עם מוגבלות, ובהם אנשים על פני הרצף האוטיסטי המוגדרים בתפקוד גבוה. הספרות המחקרית מבהירה שניתן לתמוך באנשים אלה, לסייע להם להתגבר על חסמים המקשים על קליטתם בעבודה ולסייע להם להתמיד בה. מאמר זה סוקר את הידע שנצבר בעולם בנושא זה ומתווה כיווני פעולה אפשריים. עוד הוא מביא את עיקרי הממצאים הנוגעים ליישומה ולהשפעותיה של תוכנית ניסיונית שהופעלה בישראל ואת הלקחים המרכזיים ...
קידום שילובם של אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה הוא אחד הנושאים המרכזיים העומדים על סדר יומה של המדיניות החברתית-הכלכלית בישראל. המאמר עוסק בכלל האנשים עם מוגבלות שאינם משתתפים במסגרת תעסוקה כלשהי, אוכלוסייה שמנתה בשנת 2010 כחצי מיליון איש. בקרב אוכלוסייה זו זוהו על בסיס הקריטריונים שלהלן מספר קבוצות עם פוטנציאל תעסוקתי נכבד שאינו ממומש: גודל הקבוצה, חומרת המוגבלות, מוטיבציה לעבוד ומשאבים תומכי תעסוקה, כגון גיל צעיר והשכלה תיכונית. שתי קבוצות ...
במפגש עם עולם העבודה ובהשתלבות בו נתונות נשים חירשות וכבדות שמיעה בהצטלבות ייחודית של שלוש קטגוריות זהּות: מעמד (עולם העבודה), מגדר (נשים) ומוגבלות חושית (חירשות וכבדות שמיעה). דרך עדויותיהן של נשים אלה, מועסקות וגמלאיות בעלות השכלה אקדמית, שהשתתפו במחקר איכותני נרטיבי, מתבהר אופי מפגשן עם עולם העבודה, מהחִ ברות לעולם זה וההסללה שעברו בנעוריהן, דרך ניסיונות להתקבל לעבודה והתמודדות עם מיעוט האפשרויות הפתוחות לפניהן, והתמודדות עם עמדות הסובבים, ועד השתלבות בשגרת ...