تناولت الدراسة تقييم مبادرة "الحوار الجيد" المخصصة للعاملين الاجتماعيين في السلطات المحلية بهدف تعزيز قدرتهم على إدارة حوار واضح ومحترم مع الأشخاص ذوي المحدودية الذهنية. شارك 21 عاملًا اجتماعيًا من 13 سلطة محلية، واطلعوا على فيديوهات محاكاة ومبادئ مهنية ثم طبقوها ميدانيًا. أظهرت النتائج تحسنًا في التعلم وفهم المبادئ، وتحسنًا ملموسًا في جودة الحوار واستخدام لغة مبسطة، إضافة إلى ارتفاع الشعور بالكفاءة المهنية والثقة. كما انعكس ذلك إيجابًا على متلقي الخدمات من حيث المشاركة والتعاون. أكدت النتائج أهمية المبادرة كأداة تدريبية فعالة، مع توصيات بتوسيعها وتطوير مواد إضافية لفئات مهنية مختلفة.

خلاصة عربية>>

بحث كامل>>

The post تقييم مبادرة "الحوار الجيد" للعاملين الاجتماعيين في السلطات المحلية appeared first on קרן שלם.

מילות מפתח:
התנהגות מאתגרת, ביטויי מצוקה, מודל חברתי של מוגבלות, שינוי פרדיגמה, שפה מקצועית, סטיגמה, סוכנות אישית, תרבות ארגונית, אמפתיה, זכויות אדם

פורסם בכתב העת : מוגבלות וחברה – מחקר ופרקטיקה, גיליון מס' 5 , עורך : ד"ר בני הוזמי

המסמך המלא בעמוד הגיליון במאגר הידע של בית איזי שפירא>>

המאמר הועלה לאתר באדיבות מאגר  הידע, בית איזי שפירא.

The post מ"התנהגות מאתגרת" ל"ביטויי מצוקה": שינוי שפה, פרקטיקה ותרבות בהבנת אנשים עם מוגבלויות appeared first on קרן שלם.

מילות מפתח:
התנהגות מאתגרת, ניתוח התנהגות יישומי, טיפול מיודע־טראומה, IISCA, SBT, שונות נוירולוגית, רגישות תרבותית, הערכה פונקציונלית, בחירה והסכמה, אוטיזם

פורסם בכתב העת : מוגבלות וחברה – מחקר ופרקטיקה, גיליון מס' 5 , עורך : ד"ר בני הוזמי

המסמך המלא בעמוד הגיליון במאגר הידע של בית איזי שפירא>>

המאמר הועלה לאתר באדיבות מאגר  הידע, בית איזי שפירא.

The post התנהגות מאתגרת כ‘שפה של צרכים’: הערכה וטיפול מיודע־טראומה על־פי ד“ר ג. הנלי – סקירת תיאוריה ומחקר חדשנ appeared first on קרן שלם.

מילות מפתח : הנגשה קוגניטיבית, פישוט לשוני, שיחה מותאמת, תקשורת מותאמת, עובדים סוציאליים, מוגבלות שכלית, סימולציות, שיפור אינטראקציה, פיתוח מקצועי

לאתר מיזם השיחה הטובה>>

The post הערכת מיזם השיחה הטובה לעובדים סוציאליים ברשויות המקומיות appeared first on קרן שלם.

The evaluation study examined the effectiveness of “The Good Conversation” initiative, designed to provide social workers with practical tools for conducting adapted communication with people with intellectual disabilities. Twenty-one social workers from 13 municipalities participated in the pilot. They viewed simulation videos, learned the principles of effective communication, and applied them in their work for approximately one month. Findings showed a significant contribution to learning the principles (90%), improved quality of conversation and interaction with service recipients (76%), and increased professional confidence. Participants reported clearer, more respectful, and better-adapted communication, alongside greater empowerment of service recipients. All participants recommended the tool and identified potential for expansion to additional professional audiences.

Keywords: Cognitive Accessibility, Easy Language, Adapted Conversation, Adapted Communication, Social Workers, Intellectual Disability, Simulations, Improved Interaction, Professional Development

To the Good Conversation Project Website >>

Abstract>>

Full text in Hebrew>>

The post Evaluation of “The Good Conversation” Initiative for Social Workers in Local Authorities appeared first on קרן שלם.

This study was carried out by Michlol- the Evaluation and Measurement Unit of the Shalem Fund

This survey focuses on the need to expand psychosocial services in rehabilitative daycare centers for toddlers with disabilities in Israel (toddlers with physical, sensory, and autistic disabilities). The survey examined the need for an additional hour of weekly psychological therapy in terms of its contribution to the toddlers, their families, and the professional staff. The study is based on an online survey that included 158 paramedical therapists from 49 municipalities with different characteristics. The survey findings emphasized the importance of emotional support, with 94% of respondents stating its necessity for families, 87% for toddlers, and 83% for staff. The study suggests expanding the role of daycare centers, providing systematic guidance to families, and defining services according to functional needs, without excessive reliance on medical diagnoses. The survey findings form the basis for policy changes, with the aim of adding an hour of emotional support and thus improving the quality of life of toddlers and their families. Overall, the survey emphasizes the need for a holistic response that reflects the wide range of needs of children and families, and encourages the promotion of innovative initiatives to improve the services in rehabilitative day care centers. The survey is an important tool for future guidance in the field of welfare and health.

Keywords: disability, toddlers, early childhood, rehabilitative day care center, psychological treatment, families, emotional coping, policy planning

Abstract>>

Full text in Hebrew>>

The post Findings Report from a Survey on the Need for Additional Emotional Support Services for Toddlers with Disabilities in Rehabilitative Daycare Centers appeared first on קרן שלם.

Shalem Foundation, the foundation for the development of services for people with intellectual and developmental disabilities (IDD) in local authorities, operates in various ways to integrate people with IDD into all areas of life in Israeli society, with the aim of enhancing their inclusion and improving their quality of life and that of their families. The current initiative aims to raise awareness of the phenomenon of verbal abuse experienced by people with intellectual and developmental disabilities and to provide this population with coping strategies. Verbal abuse against people with IDD is a phenomenon that is rarely discussed. However, unfortunately, people with IDD encounter verbal abuse in many everyday situations, making it crucial to address this issue, teach them and their supporters (parents, families, and professionals) how to recognize verbal abuse and how to respond to it. To achieve this, the "Verbal Abuse" training package was developed as a practical tool for professionals providing services to people with IDD. The package includes an explanatory video on the phenomenon, a series of simulation videos featuring scenarios of verbal abuse and three alternative coping responses (with actors with IDD), a presentation in simplified Hebrew and Arabic, and a professional guide in both languages. The guide aims to provide tools for using the simulation videos and facilitate discussions about verbal abuse and possible coping strategies. As part of the initiative, four workshops on the topic were conducted for service recipients (with IDD) by framework staff. The workshops aimed to expose service recipients and staff to the phenomenon of verbal abuse, provide a platform for self-expression and discussion, raise awareness, and present various coping strategies. To evaluate the success, impact, and challenges of the workshops and training package, an assessment of the initiative was conducted, which is presented in this document. The evaluation's objectives are to examine the workshops' contribution to service recipients and staff in terms of knowledge acquisition, awareness-raising, creating dialogue, and exposure to coping strategies. It also aims to assess the satisfaction of the facilitators regarding the workshops, the written guide, the presentation, and the videos. This evaluation study combines quantitative and qualitative methodologies to achieve its objectives. Five frameworks (vocational training centers) participated in the study, including nine workshop facilitators and 32 service recipients with mild to moderate intellectual disabilities, who answered the questionnaires (with support from a reference person). One of the frameworks included Arabic speakers. The workshops were conducted from January to April 2024. 86% of service recipients participated in all four workshops conducted by the facilitators. Data collection was carried out using three tools developed by the "Mikhlol" unit: a pre-workshop questionnaire for facilitators, a post-workshop questionnaire for service recipients, and an interview guide for facilitators. Data analysis was performed according to the nature of the information—quantitative data were analyzed using descriptive statistics, and qualitative data were analyzed using categorical content analysis to identify key themes. The evaluation findings are presented in this report from the perspectives of both service recipients and facilitators. Most respondents (91%) indicated that they chose to participate in the workshops for various reasons, such as the desire to acquire coping tools (f=8), curiosity and interest in learning new topics (f=7), a specific interest in learning about verbal abuse (f=6), and enjoyment and interest in shared activities (f=4). Participants' knowledge and awareness of verbal abuse were assessed through several means. When asked to define verbal abuse, participants identified several categories: using inappropriate language (f=16), using swear words (f=13), verbal harm, insult, and humiliation (f=11), yelling or raising one's voice (f=8), and distinguishing between verbal and physical abuse (f=3). Regarding whether they learned new things about verbal abuse during the workshops, three main themes emerged: how to engage in respectful and non-harmful communication (f=9), managing responses and coping with situations (f=9), and gaining a deeper understanding of verbal abuse (f=3). However, six participants reported that the workshops did not provide them with new information. Participants were also asked how they would respond to verbal abuse. Their responses were categorized into five main strategies: reporting to an authority figure such as an instructor or manager (f=14), ignoring or distancing themselves from the situation (f=10), responding calmly and non-violently (f=8), reflecting on the situation and expressing feelings to the abuser (f=3), and responding in kind (f=2). Consistency checks confirmed the reliability of participants' responses.

Abstract>>

Full text in Hebrew>>

The post Evaluation findings of the verbal violence workshop project appeared first on קרן שלם.

במטרה להעריך את מידת ההצלחה, התרומה והאתגרים של הסדנאות ושל מארז ההדרכה, בוצעה הערכה למיזם זה, אשר מוצגת במסמך זה.

מטרת מחקר ההערכה הייתה לבחון את מידת ההצלחה והתרומה של הסדנאות להתמודדות עם אלימות מילולית עבור מקבלי השירות והמנחים. המחקר, שבוצע על ידי יחידת 'מכלול' של קרן שלם, נערך ב-5 מסגרות בהשתתפות 32 מקבלי שירות ברמת מוגבלות קלה-בינונית ו-9 מנחים, בין ינואר לאפריל 2024.

הממצאים הצביעו על כך ש-91% מהמשתתפים בחרו להשתתף בסדנאות מתוך רצון לרכוש כלים להתמודדות ולהבין את נושא האלימות המילולית. המשתתפים דיווחו על למידת דרכי תגובה, כולל פנייה לגורם מוסמך (f=14) ותגובה רגועה (f=8).

לעמוד מארז ההדרכה של אלימות מילולית>>

The post ממצאי הערכת מיזם סדנאות אלימות מילולית appeared first on קרן שלם.

סקר זה מתמקד בצורך להרחבת השירות הפסיכו-סוציאלי במעונות יום שיקומיים לפעוטות עם מוגבלות בישראל (פעוטות עם מוגבלות גופנית, חושית ועל הרצף האוטיסטי). במסגרת הסקר נבחן הצורך בתוספת שעת טיפול פסיכולוגי שבועית מבחינת תרומתה לפעוטות, למשפחותיהם ולצוות המקצועי. המחקר מתבסס על סקר מקוון שכלל 158 מטפלים פרא-רפואיים מ-49 רשויות בעלי מאפיינים שונים. ממצאי הסקר הדגישו את חשיבות התמיכה הרגשית, כאשר 94% מהמשיבים ציינו את נחיצותה עבור המשפחות, 87% עבור הפעוטות ו-83% עבור הצוות. המחקר מציע הרחבת תפקיד המעונות, מתן ליווי שיטתי למשפחות והגדרת שירותים לפי צרכים פונקציונליים, ללא הסתמכות מופרזת על אבחנות רפואיות. ממצאי הסקר מהווים בסיס לשינויי מדיניות, במטרה להוסיף שעת מענה רגשי ובכך לשפר את איכות חיי הפעוטות ובני משפחותיהם. באופן כולל, הסקר מדגיש את הצורך במענה הוליסטי המשקף את המגוון הרחב של צרכי הילדים והמשפחות, וכן מעודד קידום יוזמות חדשניות לשיפור מערך השירותים במעונות יום שיקומיים. הסקר מהווה כלי חשוב להכוונה עתידית בתחום הרווחה והבריאות.

מילות מפתח: מוגבלות, פעוטות, גיל רך, מעון יום שיקומי, טיפול פסיכולוגי, משפחות, התמודדות רגשית, תכנון מדיניות

The post ממצאי סקר בנושא: צורך בתוספת מענה רגשי לסל השירותים עבור פעוטות עם מוגבלות במעונות יום שיקומיים appeared first on קרן שלם.

لقد زادت متوسط عمر الأشخاص ذوي المحدودية الذهنية في السنوات الأخيرة. نتيجة لذلك، يواجه العديد منهم الموت وفقدان أحبائهم. أظهرت الدراسات التي تناولت مفهوم الموت لدى الأشخاص ذوي المحدودية الذهنية التطورية أنهم يفهمون، بشكل كامل أو جزئي، مفهوم الموت، وبالمثل للأشخاص ذوي التطور الطبيعي، يعانون من الضيق ويظهرون علامات الحزن. على الرغم من الاعتراف بأهمية إجراءات معالجة الحزن لتخفيف الضيق، والاتفاق العام على الحاجة إلى المشاركة المتكافئة للأشخاص ذوي المحدوديات في جميع مجالات الحياة، تشير الأبحاث إلى نقص في الدعم العاطفي للأشخاص ذوي المحدوديات الذين يعانون من فقدان شخص قريب، وإقصائهم من الطقوس الجنائزية. يهدف البحث إلى دراسة العوامل الشخصية والمهنية التي تسهم في تصور المهنيين لاحتياجاتهم العاطفية والعملية، ورغبتهم في دمجهم في عمليات معالجة الحزن.

خلاصة عربية>>

بحث كامل>>

The post تصورات المهنيين لاحتياجات الأشخاص ذوي المحدوديات الذهنية التطورية الذين يواجهون فقدان شخص قريب appeared first on קרן שלם.