A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

בין חשדנות לרחמים: תפיסות לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות כזכויות יתר ולגבי שימוש לרעה בחוק    

מאמר זה בוחן כיצד זכויות אנשים עם מוגבלויות ממומשות בחיי היומיום בצל חשש ציבורי מפני שימוש לרעה בהן, וכן את האופן שבו התפיסות, העמדות והרגשות כלפי זכויות אלה וכלפי נשאיהן מוצאים ביטוי בתהליך
של תרגום החקיקה החלה עלי ספר למציאות.

תופעת החשד לשימוש לרעה בזכויות אנשים עם מוגבלויות בישראל היא למעשה גלגול עדכני של חשד ישן לשימוש לרעה בזכאויות מתחום הרווחה, בעיקר בתחום הקצבאות, לשיח הזכויות (Backlash) אשר בהתגלמותו הנוכחית מבטא תגובת נגד החדש יחסית של אנשים עם מוגבלויות. באמצעות מחקר אמפירי משולב מתודות נידונה התופעה משתי נקודות מבט משלימות: ראשית, ממצאים כמותיים מצביעים על תופעה שלפיה 21 אחוזים מהנשאלים בסקר נרחב של האוכלוסייה בישראל הסכימו במידה בינונית עד רבה עם ההיגד כי ״יש להיזהר מכך שאנשים עם מוגבלות ינצלו לרעה את הסיוע הרב שהם מקבלים מהחברה ומהמדינה״.

ניתוח של ממצאי הסקר מעלה כי תפיסות לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות כזכויות יתר מנבאות באופן החזק ביותר את רמת החשד לשימוש לרעה בזכויות )בניגוד לרגשות שליליים ולעמדות מופשטות יותר לגבי אוכלוסייה זו, אשר לא נמצאו כמנבאים את החשד(. שנית, נרטיבים מפי אנשים עם מוגבלויות מבטאים את האופן שבו החשד כלפיהם בא לידי ביטוי בחייהם ומשפיע על האופן שבו הם ממצים את זכויותיהם. ממצאים אלה מעידים על כך שאף שממדי החשד בקרב האוכלוסייה הכללית אינם נחלת הרוב, חשד זה ממלא מקום משמעותי בחייהם של ישראלים עם מוגבלויות, אשר מרגישים צורך להוכיח את זכאותם לאחרים ולהשתמש בזכויותיהם בזהירות.

כמו כן מצביעים הממצאים על הקושי בהטמעת שיח הזכויות בקרב הציבור הישראלי גם למעלה משני עשורים אחרי חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הצפת סוגיית החשד לניצול זכויות אנשים עם מוגבלויות חשובה לפיתוח מדיניות ליישום אפקטיבי של החקיקה הקיימת.

המאמר פורסם בכתב העת : "משפט, חברה ותרבות", כרך ג', (2020) והועלה לאתר באישורו של הכותב, עו"ד דורון דורפמן.

 

להורדת המאמר 

 

 



תביעה מחדש של מוגבלות וקצבת נכות: על זהות, צדק פרוצדורלי וההליך לתביעת קצבה בארה״ב   Re-Claiming Disability: Identity, Procedural Justice, and the Disability Determination Process  

מחקר זה דן בקשר בין תפיסת זהות של אנשים עם מוגבלויות לבין האופן בו הם חווים הליכים משפטיים, ובכך הוא תורם לספרות העוסקת בצדק פרוצדוראלי. המחקר עושה שימוש בראיונות עומק עם אנשים עם מוגבלויות מאזור המפרץ בקליפורניה שהדגימו דרכים שונות להתייחס למוגבלותם ולאופן בו הם תופשים את עצמם ביחס אליה. הטענה היא כי תפיסות הזהות השונות משפיעות על האופן בו חוו אותם המרואיינים את ההליך לתביעת קצבת נכות במוסד האמריקאי לביטוח הלאומי. הממצאים הראו כי אנשים המזדהים עם המודל החברתי למוגבלות היו ביקורתיים הרבה יותר כלפי ההליך לתביעת הקצבה, לעומת אנשים שהזדהו עם המודל הרפואי-אינדיבודאלי. המרואיינים שהזדהו עם המודל החברתי, ראו את ההליך כבלתי הוגן וככזה המניא אותם מלהשתלב בשוק העבודה. חשיפת הקשר בין תפיסת זהות לבין צדק פרוצידורלי תוכל לתרום ליצירת מדיניות נגישה והוגנת יותר עבור אנשים עם מוגבלויות, אשר תשפר את האמון של אותה אוכלוסיה במדינה ובמוסדותיה.
הכותב הינו דוקטורנט למשפטים באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.


המאמר פורסם בכתב העת (Law & Social Inquiry (2016: ומפורסם באתר קרן שלם באישורו של עו"ד דורון דורפמן.

לקישור המחקר בכתב העת לחץ כאן

 



הדרך הלא נגישה לאמהות   תוצאות היעדר המדיניות בעניין פיריון והורות של אנשים עם מוגבלויות בישראל  

 רצונו של אדם להפוך להורה יכול להיות חזק מאוד, בייחוד בחברות המקדשות ילודה והקמת משפחה כמו החברה הישראלית-יהודית. בחברות כאלה מתורגמים בדרך כלל אותם ערכים משפחתיים למדיניות וחקיקה; כך עומדת ישראל בראש הרשימה המדרגת את מספר טיפולי הפוריות לאוכלוסיה בעולם, ומספר הטיפולים בה גדולים פי שמונה מהמקום השני ברשימה, והם אף ממומנים על ידי המדינה.
למרות זאת, המסלול להביא ילד לעולם אינו חלק ונגיש לכל האוכלוסיה בישראל. מקרה שעלה לאחרונה לדיון בהרכב מורחב בבית המשפט העליון הציף את העדר הגישה של אנשים עם מוגבלויות, אשר חולקים את השאיפה להקים משפחה אך אינם יכולים לשאת היריון, לאימוץ ולהליכי פונדקאות. המקרה של אורה מור יוסף, אשה החיה עם ניוון שרירים אשר לאחר שמיצתה את כל האפשרויות האחרות להביא ילד לעולם, נאלצה להיעזר בפונדקאית (אלטרואיסטית), תרומת זרע ותרומת ביצית כדי להגשים חלומה להפוך לאם. אלא שלאור העדר קשר הגנטי בינה לבין התינוקת שנולדה כתוצאה מההליך, זו נלקחה למשפחת אומנה מיד עם לידתה מבלי שניתנה לאורה אפילו ההזדמנות לראות אותה.
מאמר זה בוחן את המקרה של אורה מור יוסף בפרספקטיבה רחבה ותוך שימוש בכלים מתחום ״לימודי המוגבלות״. המאמר עורך השוואה בין מדיניות הפיריון ויחס המשפט והחברה להורים עם מוגבלויות בישראל ובארצות הברית, מאתר קשיים אוניברסליים של אוכלוסיה זו, מפנה למחקרים ופסקי דין בתחום ומנסה לפרק את הסטיגמה בנוגע לאפשרות של אנשים עם מוגבלויות להפוך ולתפקד כהורים. המאמר חושף אספקטים ורציונאלים שלא נמצאו בפסקי הדין בעניינה של אורה מור יוסף ובכך שואף לסייע במאמצים שנעשו באחרונה בישראל ובעולם לקידום מעמדם וענייניהם של הורים עם מוגבלויות.
 
המאמר פורסם בכתב העת Columbia Journal of Gender & Law (כרך (1)30, אוגוסט 2015) ומפורסם באתר קרן שלם באישורו של עו"ד דורון דורפמן.
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


על השפיטה ועל העיוורון    

במהלך רוב ההיסטוריה של העולם המערבי הונצח המושג "צדק" בדמותה של אישה גדולת ממדים, עירומה או עוטה לגופה טוגה יוונית, האוחזת בידיה חרב ומאזניים, שאותה אני מכנה "אייקון הצדק". המאפיין שכונה לא פעם "המסתורי והמאתגר ביותר" אצל אייקון הצדק הוא כיסוי עיניה, המייצג שאיפה מוצהרת מהמשפט ל"עיוורון מטפורי" ביחס למאפיינים חיצוניים של בעלי הדין, אשר אינם קשורים למהות הסכסוך או העבירה העומדים לפני השופט.

בניגוד מוחלט לשאיפה ל"עיוורון המטפורי", קיימת נטייה לראות בעיוורון פיזי משום מוגבלות המונעת מהאדם העיוור להתקדם בסולם החברתי ולהשתלב בתפקידים שהם בגדר "עמודי תווך" בשוק העבודה ובחברה, כמקצוע השפיטה. מאמר זה מבקש לגשר בין העיוורון המטפורי לעיוורון הפיזי ולהוכיח כי שופט יכול להיות ניחן בשניהם ולהצליח בתפקידו. על אף שניתוח של דברי החקיקה הישראליים מביא למסקנה שלא צריכה להיות כל מניעה למנות משפטן עיוור לשופט; על אף הדוגמאות מהמשפט האנגלו-אמריקאי להשתלבות שופטים עיוורים; ועל אף הגישה המתקדמת שנקט בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת בדימוס רנה משל) בפסק הדין בבש"א (מחוזי ת"א) 23342/04 עמידר – חברה לאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' חי, הרי משהגיע המקרה הדן ישירות בסוגיה לבית המשפט העליון פעמיים נוספות, לא באה לידי ביטוי המורכבות הקיימת ביחסי החברה והמשפט לאוכלוסיית האנשים עם המוגבלות.

שאיפתו של מאמר זה לבחון את הנושא מכיוון של לימודי המוגבלות והמשפט ולהעניק "ארגז כלים אלטרנטיבי" שישמש שופטים, עורכי דין ומשפטנים בבואם להתמודד עם אינספור סוגיות הנוגעות ליחסי הגומלין שבין אוכלוסיית האנשים עם המוגבלות לעולם המשפט.

המאמר פורסם בכתב העת "עבודה, חברה ומשפט, כרך י"ג (2012), והועלה לאתר קרן שלם באישור כותב המאמר.

 

לפריט המלא
קרא | הורד