המחקר, המבוסס על עבודת דוקטורט משנת 2012, בוחן את חייהן של נשים חירשות וכבדות שמיעה בישראל, תוך התמקדות בהיבטי זהות בעולם העבודה והחינוך. המשתתפות, רובן בעלות תואר אקדמי, מייצגות מגוון זהויות - מחציתן אורליות ומחציתן מסמנות, כאשר המסמנות מעורבות בעיקר בקהילת החירשים. המחקר מצא כי תהליך גיבוש הזהות החירשית מתאפיין במעבריות מתמדת בין עולם השומעים לקהילת החירשים. הנשים תופסות את עצמן כשגרירות של קהילת החירשים בעולם השומעים, ועוברות תהליך של ...
במגזר הציבורי חשופות בו בזמן לשלושה סוגים של אפליה: אפליה מגדרית, אפליה 2 מורות חירשות מעמדית ואפליה על רקע מוגבלות. כנשים חירשות העובדות במערכת החינוך, המורות נתונות למצב מתמשך של אפליה, סירוב והדרה: קשה להן להתקבל לעבודה, הן אינן מקבלות קביעות, מסרבים להעסיק אותן במשרות מלאות ולתת להן תפקידי חינוך, והן מנותבות ללמד ילדים חירשים בלבד. ראיונות עומק במחקר איכותני עם מורות חירשות מגלים את המכשולים הניצבים בפניהן ואת דרכי ...
במפגש עם עולם העבודה ובהשתלבות בו נתונות נשים חירשות וכבדות שמיעה בהצטלבות ייחודית של שלוש קטגוריות זהּות: מעמד (עולם העבודה), מגדר (נשים) ומוגבלות חושית (חירשות וכבדות שמיעה). דרך עדויותיהן של נשים אלה, מועסקות וגמלאיות בעלות השכלה אקדמית, שהשתתפו במחקר איכותני נרטיבי, מתבהר אופי מפגשן עם עולם העבודה, מהחִ ברות לעולם זה וההסללה שעברו בנעוריהן, דרך ניסיונות להתקבל לעבודה והתמודדות עם מיעוט האפשרויות הפתוחות לפניהן, והתמודדות עם עמדות הסובבים, ועד השתלבות בשגרת ...
המאמר בוחן את נקודות ההשקה בין לימודי מגדר ולימודי מוגבלות, בהמשך למאמרה של רוזמרי גרלנד תומסון משנת 2002. תומסון טוענת כי הכללת מוגבלות כקטגוריית זהות עשויה לשנות מהותית את התיאוריה הפמיניסטית, ובמקביל – כי החשיבה הפמיניסטית רלוונטית ללימודי נכות. המאמר הנוכחי מתמקד בשלושה היבטים הנוגעים לטיעוניה של תומסון בהקשר של אקטיביזם: שינוי חברתי, קנון ושוליות, והבניית זהות. המחברות בוחנות כיצד ניתן להרחיב את טיעוניה של תומסון בהקשר הישראלי ובכלל, יותר ...