המאמר דן בתפקיד התמיכה של אחיות לאימהות חרדיות עם מוגבלות. הוא מתאר את המורכבות של הורות זו בקהילה החרדית, הנמצאת במתח בין ערכים של הורות כמצווה דתית לבין סטיגמה כלפי מוגבלות. המאמר מתמקד בתפקיד האחיות כאחראיות בלתי פורמליות התומכות בהורים עם מוגבלות בדרכים שונות – מעזרה יומיומית ועד התנתקות מוחלטת. התמיכה נבחנת בהקשר סוציולוגי, תוך שימוש בתיאוריות מבניות-תפקודיות ותיאוריות קונפליקט. המאמר מציע הבנה עמוקה של מערכות התמיכה, הציפיות התרבותיות, והדינמיקות ...
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. המחקר בחן הורות של זוגות חרדים עם מוגבלות מנקודת מבט של ביקורת מוגבלות ומשפט. במסגרת המחקר בוצע ניתוח ספרותי ואמפירי, במתודולוגיה איכותנית, של השפעת מערכות המשפט על הורות זו. המשפט המדינתי, ההלכה היהודית והנורמות החברתיות בקהילה החרדית, מעורבים בעיצוב הורות של זוגות חרדים עם מוגבלות בשני היבטים מרכזיים, ראשית, הבניית מערך הציפיות מההורות והפיקוח על ההורות, ושנית, יצירת מסגרת תומכת להורות זו באמצעות המשפחה, ...
המאמר מציג את היחס למוגבלות במקורות היהודיים ומראה כיצד, בניגוד לדעה הרווחת, היהדות אינה רואה במוגבלות עונש אלא מציגה גישה הדומה למודלים שחודשו בעשורים האחרונים, דוגמת המודל האפרמטיבי של המוגבלות הנגזר מהמודל החברתי. המאמר מדגים זאת דרך דוגמאות מהמקורות, כמו החובה להנגיש מצוות ולהסיר מכשולים, והצגת מקרים בהם המוגבלות דווקא תרמה לאדם (כמו דוד המלך ואהוד בן גרא). מילות מפתח : המודל האפרמטיבי, יהדות ומוגבלות, המודל החברתי. המאמר פורסם בכתב ...
המאמר דן בתעסוקת גברים חרדים עם מוגבלות שכלית, ומציף פער בין התפיסה המקובלת הרואה בתעסוקה ערך מרכזי לשיקום ושילוב, לבין רצונם של חלק מהגברים החרדים עם המוגבלות ללמוד תורה בהתאם לערכי קהילתם. הדבר יוצר מתח מיוחד כאשר אפילו בני משפחותיהם החרדיות והצוות המקצועי החרדי מעודדים אותם לעבוד במקום ללמוד תורה, בניגוד לגישתם כלפי גברים חרדים ללא מוגבלות. המאמר קורא להכיר בזכותם של אנשים עם מוגבלות לממש את ערכיהם התרבותיים בשווה ...
הפרק שופך אור על עמדותיהן ותפיסותיהן של משפחות חרדיות המגדלות ילד עם מוגבלות בנוגע לתחומי איכות חיים שונים, כגון: משפחה, פנאי וקריירה. הפרק מהווה המשך למחקר כמותי שהשווה איכות חיים משפחתית בין משפחות יהודיות בישראל ממגזרים שונים המגדלות ילד עם מוגבלות. במחקר הנוכחי נעשה ניתוח איכותני של תוספות מילוליות של משיבים חרדים באמצעות ניתוח תמטי ונרטיבי במודל מנגנוני הברירה. נמצא כי תחומים אחדים הבוחנים איכות חיים משפחתית, כגון פנאי וקריירה, ...
המאמר בוחן את תפקיד מערכת החינוך במפגש עם הורים שהם אנשים עם מוגבלויות, דרך השפעתה על ארבעה מעגלים: התלמיד, ההורה, המשפחה המורחבת והרשויות. המערכת מספקת תמיכה וסיוע (למשל אוזן קשבת להורים, עזרה לתלמידים), אך לעתים גם עלולה לפגוע כשהיא מנצלת את חולשת ההורים, מתקשה באיתור או מעורבת מדי. המחקר חושף שלמרות תפקידה המשמעותי של המערכת, חסרה מדיניות מסודרת והכרה בצרכים הייחודיים של הורים עם מוגבלויות, כמו גם הצוותים החינוכיים. מילות ...
גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בעבודת עזרה מלגה מקרן שלם. עבודה זו בוחנת את ההיבטים המשפטיים, התרבות והחברתיות של נישואים נשים עם מוגבלות את החרדית. היא עוסקת במפגש בין שיח הזכויות המהווה בעשורים לאחר מסגרת רעיונית להסדרת חייהם של אנשים עם מוגבלות, על תפיסת עולם אמונית, המבוססת על ההלכה היהודית ועל נורמות ודפוסי חיים המאפיינים את הקהילה החרדית. גישת לימודי המוגבלות רואה את המוגבלות בהתאם לסביבה התרבותית בה מתקיימת. ...
המאמר מתאר את תפיסת המוגבלות בהתאם למודל הדיסמודרניסטי של המוגבלות הנגזר מהמודל החברתי. מודל זה מבקש למוסס את קטגוריית זהות המוגבלות ולראות את קיום המוגבלות בכל אדם, לצד חובתו של כל אדם, כולל אנשים עם מוגבלות, לאחריות לחברה שוויונית וצודקת. המאמר בוחן את תפיסת המוגבלות בקהילה החרדית כמבטאת את מודל הצדקה הרואה באדם עם מוגבלות מושא לרחמיה ותמיכתה של הקהילה. שיח הזכויות זר לקהילה החרדית העוסקת בקיום חובות ואחריות קהילתית, ...
המאמר עוסק בהתייחסות מערכת המשפט הפלילית לאנשים עם אוטיזם. הוא מציג את האתגרים המיוחדים העומדים בפני אנשים על הספקטרום האוטיסטי בהליך הפלילי, בשל מאפייניהם הייחודיים כמו קשיים בתקשורת חברתית והבנת נורמות. השונות באה לידי ביטוי בשלב החקירה והעדות – כמתלוננים או חשודים, במהלך המשפט ובהתאמת הענישה. המאמר מדגיש את הצורך בהתאמות מיוחדות במערכת המשפט, כולל הכרה במוגבלות כגורם המשפיע על האחריות הפלילית וההתנהגות העבריינית, כדי להבטיח הליך הוגן גם לאנשים ...