המחקר, המבוסס על עבודת דוקטורט משנת 2012, בוחן את חייהן של נשים חירשות וכבדות שמיעה בישראל, תוך התמקדות בהיבטי זהות בעולם העבודה והחינוך. המשתתפות, רובן בעלות תואר אקדמי, מייצגות מגוון זהויות - מחציתן אורליות ומחציתן מסמנות, כאשר המסמנות מעורבות בעיקר בקהילת החירשים. המחקר מצא כי תהליך גיבוש הזהות החירשית מתאפיין במעבריות מתמדת בין עולם השומעים לקהילת החירשים. הנשים תופסות את עצמן כשגרירות של קהילת החירשים בעולם השומעים, ועוברות תהליך של ...
חשיבות ההנגשה של כנסים אקדמיים, כנסים מקצועיים וכנסים אחרים נובעת ממרכזיותה של הזכות לנגישות כזכות אדם בסיסית לאנשים עם מוגבלויות. זכות זו זכתה להכרה במשפט הבינלאומי במסגרת אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, 2006 , והיא עוגנה גם בחקיקה המקומית במסגרת "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות", התשנ"ח 1998- (להלן: "חוק השוויון"). נגישות לכנסים מאפשרת לאנשים עם מוגבלויות להיות חלק ממרקם החיים החברתיים, התרבותיים, האקדמיים, הפוליטיים והכלכליים, להשתתף, להשפיע, לרכוש ...
המאמר בוחן את נקודות ההשקה בין לימודי מגדר ולימודי מוגבלות, בהמשך למאמרה של רוזמרי גרלנד תומסון משנת 2002. תומסון טוענת כי הכללת מוגבלות כקטגוריית זהות עשויה לשנות מהותית את התיאוריה הפמיניסטית, ובמקביל – כי החשיבה הפמיניסטית רלוונטית ללימודי נכות. המאמר הנוכחי מתמקד בשלושה היבטים הנוגעים לטיעוניה של תומסון בהקשר של אקטיביזם: שינוי חברתי, קנון ושוליות, והבניית זהות. המחברות בוחנות כיצד ניתן להרחיב את טיעוניה של תומסון בהקשר הישראלי ובכלל, יותר ...