מחבר: kshalemb_admin

עבודת סמינריון בהנחיית : ד"ר מאיר לוטן רקע: ידוע כי אנשים עם לקות אינטלקטואלית (ל"א) הם בסיכון גבוה להתפתחות של מחלות שניוניות ביחס לאוכלוסיה הרגילה כגון: השמנה, חוסר ויטמינים, כושר גופני ירוד ועוד. אחוז התמותה באנשים עם ל"א גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית, הם עוברים יותר הליכים כירורגיים, משתמשים יותר בתרופות ומקבלים טיפול רפואי כפול

משחק מהווה דרך חשובה המאפשרת לילד ללמוד כיצד לנווט את חייו. לכל ילד, ללא קשר ליכולותיו ומגבלותיו, יש צורך לחוות משחק בסביבות שונות, הן בבית והן בחיק הטבע. משחקי חוץ נחוצים לבריאותו של הילד, לחיזוק דימויו העצמי והנאה מהסביבה החיצונית. מרבית הילדים עם הצרכים המיוחדים אינם זוכים להתנסות בחוויות שילדים רגילים מתנסים בהן. למשל, ילדים

אנשים עם מוגבלות מהווים קורבנות קלים לתקיפה. הם חווים אלימות פיזית, נפשית ומינית בשיעור גבוה בהרבה מאנשים ללא מוגבלות. בכל העולם חסרים מודעות וידע מקצועי לטיפול באנשים עם מוגבלות שהותקפו. מערכות הרווחה אינן מיומנות במתן תמיכה וייעוץ לאנשים אלה )בעיקר אנשים עם מוגבלות נפשית ושכלית(. המערכת המשפטית אינה ערוכה לחקירתם, ובמקרים המעטים בהם עומד התוקף

באופן אידיאלי אמור היה תחום הנגישות להיות מטופל באופן כוללני ע"י גורם מקצועי אחד אולם המציאות מראה כי אין היום עדיין גורם מקצועי אשר התמחה בכל ההיבטים ולגבי כל המוגבלויות. על כן מצא המחוקק לנכון להתמודד עם הנושא דרך הגדרת תחומי ידע משלימים: "נגישות למבנים, תשתיות וסביבה" (מתו"ס) ו"נגישות לשירות". התחום הראשון מוכר בארץ, אף

כולנו מכירים את התחושה הראשונה כאשר אנו נכנסים לחלל לא מוכר. זה יכול להיות חדר במלון, מרפאה, או כיתת לימוד. ברגע שפתחנו את הדלת ועברנו את סף הכניסה, ועוד לפני שהתייחסנו לאנשים שבו, עיצוב החלל משפיע על הרגשתנו ועל התייחסותנו לאירוע שבשלו הגענו למקום. חלל שאינו מכיל סיכונים ומכשולים, שבנוי באופן ברור, פתוח והיררכי, משדר