בישראל, ההכרה בתפקידה המרכזי של עבודה בשילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה, בצד שיפור במצבם הכלכלי והקלה על הוצאות המדינה על קצבאות נכות, באה לידי ביטוי הן בחקיקה שוויונית המכירה בזכות לנגישות ובחובת התאמות לצידה והן במדיניות עידוד יציאה לעבודה (מור 2012). במילים אחרות, ביצוע התאמות והנגשת שוק העבודה מהווים תנאי הכרחי להשתלבות של אע״מ
עבודת סמינריון בהנחיית : ד"ר מאיר לוטן רקע: ידוע כי אנשים עם לקות אינטלקטואלית (ל"א) הם בסיכון גבוה להתפתחות של מחלות שניוניות ביחס לאוכלוסיה הרגילה כגון: השמנה, חוסר ויטמינים, כושר גופני ירוד ועוד. אחוז התמותה באנשים עם ל"א גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית, הם עוברים יותר הליכים כירורגיים, משתמשים יותר בתרופות ומקבלים טיפול רפואי כפול
הקורס מאפשר לסטודנטים, הורים ומטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית להכיר באופן אישי את האדם שמאוחרי ההגדרה וכיצד ניתן לקדמו למיטב יכולתו על ידי גיוס כוחותיו ועוצמות משפחתו בדרך התמודדות מוצלחת ואיכפתית. הקורס פותח על ידי אוניברסיטת אריאל בשומרון וניתן להשתתף בו באמצעות campusIL לכניסה לחץ כאן
משחק מהווה דרך חשובה המאפשרת לילד ללמוד כיצד לנווט את חייו. לכל ילד, ללא קשר ליכולותיו ומגבלותיו, יש צורך לחוות משחק בסביבות שונות, הן בבית והן בחיק הטבע. משחקי חוץ נחוצים לבריאותו של הילד, לחיזוק דימויו העצמי והנאה מהסביבה החיצונית. מרבית הילדים עם הצרכים המיוחדים אינם זוכים להתנסות בחוויות שילדים רגילים מתנסים בהן. למשל, ילדים
המאמר מציג כמה יוזמות ומאמצים של התעשייה, האקדמיה וגופים ללא מטרות רווח בישראל, אשר הביאו לתוצאות משמעותיות לקראת פיתוח ויצירה של סביבה, בנויה וטכנולוגית, על–פי גישת העיצוב האוניברסלי, המקדמת את החברה הישראלית לכיוון של חברה מכילה. עם זאת, קיימים עדיין אתגרים רבים בדרך לפיתוח מגוון של פתרונות לרווחת קהל היעד הרחב ביותר. מילות מפתח :
אנשים עם מוגבלות מהווים קורבנות קלים לתקיפה. הם חווים אלימות פיזית, נפשית ומינית בשיעור גבוה בהרבה מאנשים ללא מוגבלות. בכל העולם חסרים מודעות וידע מקצועי לטיפול באנשים עם מוגבלות שהותקפו. מערכות הרווחה אינן מיומנות במתן תמיכה וייעוץ לאנשים אלה )בעיקר אנשים עם מוגבלות נפשית ושכלית(. המערכת המשפטית אינה ערוכה לחקירתם, ובמקרים המעטים בהם עומד התוקף
באופן אידיאלי אמור היה תחום הנגישות להיות מטופל באופן כוללני ע"י גורם מקצועי אחד אולם המציאות מראה כי אין היום עדיין גורם מקצועי אשר התמחה בכל ההיבטים ולגבי כל המוגבלויות. על כן מצא המחוקק לנכון להתמודד עם הנושא דרך הגדרת תחומי ידע משלימים: "נגישות למבנים, תשתיות וסביבה" (מתו"ס) ו"נגישות לשירות". התחום הראשון מוכר בארץ, אף
כולנו מכירים את התחושה הראשונה כאשר אנו נכנסים לחלל לא מוכר. זה יכול להיות חדר במלון, מרפאה, או כיתת לימוד. ברגע שפתחנו את הדלת ועברנו את סף הכניסה, ועוד לפני שהתייחסנו לאנשים שבו, עיצוב החלל משפיע על הרגשתנו ועל התייחסותנו לאירוע שבשלו הגענו למקום. חלל שאינו מכיל סיכונים ומכשולים, שבנוי באופן ברור, פתוח והיררכי, משדר
המאמר עוסק בשאלה מהו החלק של המרפאים והמרפאות בעיסוק בהובלת יישום פרק הנגישות בחוק השוויון לאנשים עם מוגבלויות. המאמר נכתב על ידי אורלי בוני, מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק, משרד הבריאות. קישור לצפיה בתקציר המאמר
אמנת האו"ם לשויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר התקבלה באו"ם בשנת 2006 ואושררה בישראל בשנת 2012 (להלן "אמנת האו"ם") מחייבת את המדינות השותפות לפעול להבטחת הנגישות למקומות ציבוריים ולשירותים הניתנים לציבור, וזאת על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות לחיות בצורה עצמאית ולהשתתף בכל תחומי החיים. הנגשת אתרי אינטרנט מהווה כיום מרכיב מרכזי בנגישות עבור אנשים