המאמר סוקר את פעילותה של עמותת לטם כדי לאפשר לילדים עם צרכים מיוחדים ללמוד ולחוות את הטבע. מדובר בקשת רחבה של עשייה: טיולים, חוגים, סדנאות. פן נוסף הוא ייזום והשתתפות בפרויקטים של הנגשת אתרי טבע ומורשת, וחשוב מכל – הפעלה של שיטות ודרכי הדרכה המנגישות את התכנים לילדים ולבוגרים עם צרכים שונים. המאמר פורסם לראשונה
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
משחקים וצעצועים משחקים וצעצועים מתאימים לכולם?
המאמר פותח בסקירה של התפקידים שממלאים משחקים וצעצועים בהתפתחותם של ילדים. דן אח"כ בעקרונות בהם ראוי להשתמש בעיצוב משחקים על–מנת שיתאפשר שימוש בהם על–ידי כול הילדים, עם ובלי מוגבלות, ומעמת שאיפה זו עם המצב בפועל. לאחר מכן באה סקירה של תוכניות שבהן יש התמקדות ביצירת סביבות משחק ייחודיות לילדים עם מוגבלות ולבסוף נסקרת הפעילות של עמותת
ניסיון ראשון בהנגשה קוגניטיבית לסרט בישראל – סיפור הנגשת הסרט 'אניטה' במסגרת פסטיבל שק"ל – יוצרים מציאות 2010
הסרט ‘אניטה' הוקרן במסגרת פסטיבל שק"ל ‘יוצרים מציאות 2010 '. לקראת הפסטיבל נעשה ניסיון ראשון מסוגו להפוך סרט זה לנגיש ובר–הבנה ע"י צופים עם קשיים קוגניטיביים. המחבר מתאר את תהליך בחירת הסרט, כמקרה מבחן של הנגשה קוגניטיבית, שיטת העבודה שאומצה והמסקנות לגבי ההמשך. המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "עניין של גישה", גיליון 13, 2011.
עולם העבודה של אנשים עם מוגבלות
בבסיס תפיסתו של קרל מרקס עומדת ההנחה הפילוסופית שאת האדם ניתן לאפיין כישות אנושית יוצרת – האדם היוצר. הנחה זו שימשה את מרקס על מנת להציג תורה בה האדם נעשה מנוכר ליצירתו ומכאן מתחיל המשבר הקיומי המלווה בתודעה כוזבת. למרות שרבים, לאורך ההיסטוריה האינטלקטואלית המערבית, קראו תיגר על תורתו של מרקס, ההנחה כי האדם הוא
ידע ועמדות של אחיות ביחס לבדיקות סינון וקידום בריאות של אנשים עם מגבלות התפתחותיות
מחקר זה נוהל כדי לתאר את הידע והעמדות של אחיות ביחס לבדיקות סינון וקידום בריאות של אנשים עם מגבלות התפתחותיות. קידום בריאות הוא חלק חשוב במניעת מחלות ובשמירה על הבריאות, אולם הנתונים מראים שאנשים עם מוגבלויות התפתחותיות מחמיצים בדיקות סינון קריטיות כמו קולונסקופיה, ממוגרמות והליכים אבחוניים מומלצים אחרים. נבנה שאלון סקר לבדיקת הידע והעמדות של
שירותי בריאות עבור נשים עם מוגבלות בישראל – תמונת מצב
יכולתן של נשים לתפקד בתחומים שמיוחסים בדרך כלל לתפקודי יום–יום ייחודיים למגדר – היגיינה אישית, טיפול בילדים: הנקה, החתלה, יכולת לשחק עמם, וכדומה – תורמת לבריאותן הנפשית הפיזית ומאפשרת להן להשתתף בחיי החברה ובפעילות המשפחתית. אחת הנשים בספרה של Rogers תיארה זאת: Having a baby made me less handicapped because I was able to fulfill
מצאתי ?!? התמצאות אנשים עם מוגבלות שכלית במרחב הפיזי
היכולת להתמצא במרחב הפיזי נתפסת ע“י רבים כתנאי מקדים לעצמאות ולהשתלבות בחברה ובקהילה ( Passini, Dupré, & Langlois 1986 ). מאנשים עם מוגבלות שכלית נמנעת לעיתים קרובות האפשרות לקחת חלק במגוון שירותים ופעילויות בקהילתם באופן עצמאי עקב החשש )שלהם עצמם או של אחרים( כי לא יוכלו למצוא את דרכם באופן עצמאי ובטיחותי או ילכו לאיבוד
ואיפה הרמפה שלי? נגישות שירותי תרבות ופנאי לאנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית
בשנים האחרונות, המודעות החברתית והחוקתית בתחום הנגישות עלתה בחברה הישראלית, עד כדי כך שכל ילד יודע ומבין את מהותה של הרמפה ואת הסמל של אדם הישוב על כיסא הגלגלים. אך מה קורה כשהרמפה אינה הפתרון, וכשהאדם אינו בעל מוגבלות פיזית אלא בעל מוגבלות אחרת?! האם אנחנו כחברה, כנותני שירות, כאנשי מקצוע, יודעים להעניק מענה נגישותי
מילון מושגים שימושי להצגה ולהערכה של תכנית חברתית
המילון נכתב על ידי טל כהנא וצוות מתן – משקיעים בקהילה במסגרת תכנית "מסלול מתן – ממדידה והערכה להצלחה", בו רוכשים ארגונים ידע, כלים ניהוליים וניסיון מעשי במדידה וחשיבה הערכתית. התכנית מיועדת לארגונים המעוניינים לקדם את יכולות הניהול והביצוע ולהוביל שינוי במגזר החברתי. מתן – משקיעים בקהילה הינו ארגון חברתי הפועל ליצירת חברה אזרחית פעילה
נייר עמדה- משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים בחברה הערבית בישראל
במסגרת מהלך אסטרטגי שמקיים ארגון קשר, לקדם את נושא המשפחות להן ילדים עם מוגבלות בחברה הערבית, בכלים של פיתוח מנהיגות, קידום ומיצוי זכויות, פיתוח שירותים חסרים ועוד, הוכן ע"י הארגון נייר עמדה זה. המסמך מהווה בסיס ליצירת שיתופי פעולה עם הרשויות, משרדי ממשלה, ארגונים הפועלים בתחום, קרנות ותורמים וכמובן עם ויחד המשפחות והאנשים עם מוגבלות.