ארכיונים: מאגר ידע ומחקר

מאמר זה נועד לחשוף את המציאות החברתית- משפטית שאותה חווים אנשים עם מוגבלויות שכליות ונפשיות בבואם במגע עם מערכת המשפט הפלילי והאתגרים העומדים בפני המערכת בבואה לדון במקרה שבו נפגע העבירה הנו אדם עם מוגבלות שכלית. הוא מראה כי החסמים העומדים בפני אנשים עם מוגבלויות בהליך הפלילי מתקיימים גם בין כתליו של בית המשפט, המושפע

 בשנים האחרונות הולך ומתגבר זרם הפסיקה והחקיקה, הנענה ליוזמותיהם של אנשים עם מוגבלויות, מעגן את זכויותיהם ויוצר מנגנונים המקדמים את שילובם והשתתפותם בחברה כאזרחים שווים. גולת הכותרת של תהליך זה הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות- התשמ"ח 1998, אשר הווה נקודת ציון מכרעת בהכרה המשפטית הפורמלית בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות במשפט הישראלי, ועיגן

 שאלת הזכות לקצבאות רווחה תופסת מקום חשוב יותר ויותר בשיח הציבורי והמשפטי העכשווי בישראל. בהקשר של קצבאות נכות זכו מאבקיהם של אנשים עם מוגבלויות לנראות גבוהה בסדר היום הציבורי ועוררו תהיות ודילמות רבות בדבר תפקידן של קצבאות הנכות בחייהם של אנשים עם מוגבלויות ובדבר משמעות המאבק השם אותן במרכזו. מאמר זה מבקש לדון ולהרחיב בתהיות

החקיקה בתחום זכויות האדם היא בעלת חשיבות עליונה וחשוב להתאימה גם לצרכיהם של אנשים עם מוגבלות, שכן להתאמה כזו עשויה להיות השפעה חיובית על חייהם ועל יכולתם להשתלב כשווים בחברה ובקהילה. החוק למניעת הטרדה מינית (תשנ"ח – 1998) חל על כלל הציבור, ומטרתו "לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל

להלן ריכוז עיקרי מאמרים בתחום ההתערבות בשעת משבר, בהתאמה לאוכלוסיית האנשים עם המוגבלות השכלית וכולל גם כלי לדיבוב. החומרים עובדו עבורכם ממספר מקורות מידע. הקובץ הופץ בקהילת הידע במתכונת הקודמת ומופץ בשנית, בהתאם לבקשות.  להורדת המסמך

בעשורים האחרונים גוברת ההכרה בחשיבות התעסוקה בחייהם של אנשים עם מוגבלות, ובהם אנשים על פני הרצף האוטיסטי המוגדרים בתפקוד גבוה. הספרות המחקרית מבהירה שניתן לתמוך באנשים אלה, לסייע להם להתגבר על חסמים המקשים על קליטתם בעבודה ולסייע להם להתמיד בה. מאמר זה סוקר את הידע שנצבר בעולם בנושא זה ומתווה כיווני פעולה אפשריים. עוד הוא

בשנת 2009 החל המוסד לביטוח לאומי ליישם את תיקון 109 הידוע בשם חוק לרון. התיקון נועד לעודד את מקבלי קצבת נכות כללית להשתלב בשוק העבודה על ידי שינוי חישוב קצבת הנכות ביחס להכנסות מעבודה. בחלוף חמש שנים, בחנו את השפעת התיקון על מקבלי הקצבה. הבדיקה התבססה על השוואת ההתנהגות בשוק העבודה של שתי קבוצות: מקבלי

הניאו-ליברליזציה מחד גיסא וההכרה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מאידך גיסא שינו בשני כיוונים מנוגדים את מדיניות התקצוב הנוהגת בעניינם ברבות ממדינות אירופה. בהקשר זה פיתח ארגון ה-OECD מודל להערכת מצבם התעסוקתי של עובדים עם מוגבלות. דא עקא שהמודל לא התייחס לתרומתה של תקנת שכר מינימום מופחת לשלושה היבטים של מצבם של עובדים עם מוגבלות: