ארכיונים: מאגר ידע ומחקר

 סדר יום ותקצירים בפישוט לשוני של הכנס ללימודי מוגבלות שנערך ב- 28.6.18 בקרייה האקדמית אונו  

 מוסד האימהות הוא אחד ממאפייניה המרכזיים של החברה הישראלית, והוא גולש מהזירה הפרטית-האישית לזירה הציבורית-הפוליטית. מייחסים לנשים כישורי אימהות טבעיים וחברתיים, ומתוך כך מצפים מהן למלא ללא קושי את תפקידיהן האימהיים. כשמתעוררים קשיים ומורכבויות, רואים בהם פתולוגיות. בה בעת כשמדובר בנשים עם מוגבלות, הגישה הרווחת בישראל ובעולם שונה בתכלית; רבים נוטים להטיל ספק במסוגלות ההורית

שיעור התעסוקה והמעורבות החברתית של אנשים עם מוגבלות בישראל נמוכים מאוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה. לאור היתרונות הבולטים הגלומים בפעולת ההתנדבות, מציע המאמר חשיבה מחודשת על התנדבות של אנשים עם מוגבלות. מחד גיסא היא תתיישב ותתכתב עם הגישה הביקורתית למוגבלות ותציג את ההתנדבות של אנשים עם מוגבלות כמעשה המשקף כוח וזכות בחירה, מקור למימוש אישי ולהתפתחות

 חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית, התשס"ו- 2005 מתאים ומנגיש את הליכי החקירה והעדה הפליליים לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית. במסגרת הליך המבוסס על גישה אדוורסרית, החוק מחייב גביית עדות על ידי חוקר בעל מומחיות מקצועית בשלב החקירה המשטרתית, וקובע כללים ראייתיים ייחודיים לדיון בשלב המשפט. התאמות אלו נועדו לנטרל

סקירת השירותים החברתיים לשנת 2016 של משרד הרווחה והשירותים החברתיים מציגה נתונים סטטיסטיים ותוצאות מחקרים על מכוון האוכלוסיות המטופלות על ידי המשרד. הפרק השישי עוסק באנשים עם מוגבלויות, חלק א' בפרק זה עוסק באוכלוסיית האנשים עם מש"ה. להלן הקישור לכל הסקירה. להלן הקישור לחלק העוסק באוכלוסיית האנשים עם מש"ה.    

 מאמר זה בוחן את תרומתם הייחודית של מתנדבים עם מוגבלות, הפועלים בארגוני הסיוע לאנשים עם מוגבלות, ואת משמעות ההתנדבות בחייהם ובתפקודם. המאמר מתבסס על עבודת שדה שבה רואיינו 35 מתנדבים יהודים וערבים עם מוגבלות פיסית, נפשית או קוגניטיבית. כל המשתתפים פועלים בארגוני הסיוע למען אנשים עם מוגבלות; מחציתם ויותר פעילים בתפקידי ניהול והובלה, והשאר בתפקידי

המחקר מתמקד באסטרטגיות פעולה של הורים לילדים בעלי הפרעות תקשורת בתפקוד גבוה בעת משא ומתן עם ועדות השמה עירוניות במרכז הארץ. ההורים, הבאים ממעמד בינוני–גבוה ובעלי הון תרבותי, שואפים להיות שותפים מלאים בהחלטות הנוגעות למציאת מסגרת חינוכית הולמת לילדיהם. טענתנו היא שההורים מחדירים לדיוני הוועדה שיח אלטרנטיבי לשיח הפרופסיונלי השולט בוועדה. השיח ההורי מבוסס על

במדינות המערב קיימת, מזה מספר עשורים, מגמה כללית לשלב ילדים עם מוגבלויות שונות במערכות חינוך רגילות, במקום להוציאם למערכות חינוך מיוחדות נפרדות, כפי שהיה נהוג בעבר. נטייה זו לשילוב (inclusion) עוגנה בחקיקה הישראלית תחילה על-ידי חוק חינוך מיוחד (1988) ולאחר מכן על-ידי תיקונו ב-2002. אם כי מבחינה חוקית אין עוררין על חוק זה, בשטח מתעוררים