×

כאילו כותל אליו לפנות – מערכת החינוך מול הורים עם מוגבלות

המאמר בוחן את תפקיד מערכת החינוך במפגש עם הורים שהם אנשים עם מוגבלויות, דרך השפעתה על ארבעה מעגלים: התלמיד, ההורה, המשפחה המורחבת והרשויות. המערכת מספקת תמיכה וסיוע (למשל אוזן קשבת להורים, עזרה לתלמידים), אך לעתים גם עלולה לפגוע כשהיא מנצלת את חולשת ההורים, מתקשה באיתור או מעורבת מדי. המחקר חושף שלמרות תפקידה המשמעותי של המערכת,

סוד האוטיזם בהליך פלילי – התופעה, המאפיינים, ההשלכות והצעות ייעול

המאמר עוסק בהתייחסות מערכת המשפט הפלילית לאנשים עם אוטיזם. הוא מציג את האתגרים המיוחדים העומדים בפני אנשים על הספקטרום האוטיסטי בהליך הפלילי, בשל מאפייניהם הייחודיים כמו קשיים בתקשורת חברתית והבנת נורמות. השונות באה לידי ביטוי בשלב החקירה והעדות – כמתלוננים או חשודים, במהלך המשפט ובהתאמת הענישה. המאמר מדגיש את הצורך בהתאמות מיוחדות במערכת המשפט, כולל

לעסוק בדברי תורה – תעסוקה משמעותית של גברים חרדים עם מוגבלות שכלית

המאמר דן בתעסוקת גברים חרדים עם מוגבלות שכלית, ומציף פער בין התפיסה המקובלת הרואה בתעסוקה ערך מרכזי לשיקום ושילוב, לבין רצונם של חלק מהגברים החרדים עם המוגבלות ללמוד תורה בהתאם לערכי קהילתם. הדבר יוצר מתח מיוחד כאשר אפילו בני משפחותיהם החרדיות והצוות המקצועי החרדי מעודדים אותם לעבוד במקום ללמוד תורה, בניגוד לגישתם כלפי גברים חרדים

השטות אתה מבקש – המודל האפרמטיבי של המוגבלות במקורות היהדות

המאמר מציג את היחס למוגבלות במקורות היהודיים ומראה כיצד, בניגוד לדעה הרווחת, היהדות אינה רואה במוגבלות עונש אלא מציגה גישה הדומה למודלים שחודשו בעשורים האחרונים, דוגמת המודל האפרמטיבי של המוגבלות הנגזר מהמודל החברתי. המאמר מדגים זאת דרך דוגמאות מהמקורות, כמו החובה להנגיש מצוות ולהסיר מכשולים, והצגת מקרים בהם המוגבלות דווקא תרמה לאדם (כמו דוד המלך

“יש לנו שאיפות שונות לחלוטין” — הקהילה החרדית ומאפייניה בראי שיח המוגבלות

הפרק שופך אור על עמדותיהן ותפיסותיהן של משפחות חרדיות המגדלות ילד עם מוגבלות בנוגע לתחומי איכות חיים שונים, כגון: משפחה, פנאי וקריירה. הפרק מהווה המשך למחקר כמותי שהשווה איכות חיים משפחתית בין משפחות יהודיות בישראל ממגזרים שונים המגדלות ילד עם מוגבלות. במחקר הנוכחי נעשה ניתוח איכותני של תוספות מילוליות של משיבים חרדים באמצעות ניתוח תמטי

המודל הפדגוגי (ג. ק. ג)

המודל הפדגוגי (ג. ק. ג)- (גדול בחשיבה, קטן בהתאמה, גדול ביישום) מיועד לאוכלוסיית התלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. מטרת המודל הפדגוגי היא לתעל את העשייה החינוכית תוך מתן דגש על ההוראה של אוכלוסיית התלמידים עם מוגבלות שכלית, על הלמידה שלה ועל התאמת העשייה אליה. המודל מאפשר לתלמידים הזדמנויות למידה שוות ועקביות. המודל מתבסס על חומרים ומאמרים

לבנות את הקשר ביני ובין האישה. פשוט לבנות קשר ברוגע בנעימות בכל מה שעושים בחיים”- זוגות נשואים עם מוגבלות שכלית מציגים את מהות חיי הנישואים שלהם”

המאמר הנוכחי מציג כיצד אנשים עם מוגבלות שכלית החיים במסגרת מערך הדיור “אופק” של עמותת עלי שיח תופסים את חיי הנישואים שלהם. מערך דיור זה מיועד לזוגות דתיים עם מוגבלות שכלית אשר נישאו ברבנות ורוצים לחיות ככל זוג אחר. מתוך גישת הסינגור הגורסת כי יש לשמוע את תפיסתו של אדם את המציאות (“כלום עלינו בלעדינו”)

הורות עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בחברה הערבית בישראל

רקע: משפחות שבהן יש הורה עם מוגבלות שכלית־התפתחותית (מש”ה) מעוררות עניין רב בקרב גורמים במערכת הרווחה והשירותים החברתיים. משפחות אלה מציבות אתגרים ודילמות לפני נותני השירותים, הנדרשים לאזן בין זכותם של אנשים עם מוגבלות להיות הורים לבין אחריותם כלפי הילדים. על אף ההכרה הרשמית של מדינת ישראל באמנת האו”ם בזכות אנשים עם מוגבלויות להביא ילדים

סטודנטים עם מוגבלויות בישראל – מדיניות, שיח ופרקטיקה: “משהו כאן עוצר אותי”

בעשורים האחרונים עולה בהתמדה מספר הסטודנטים עם מוגבלויות הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. לעומת זאת, מדיניות מערכת ההשכלה הגבוהה בנוגע לסטודנטים עם מוגבלויות כמעט שאינה נחקרת וגם לא זוכה לתהודה מחקרית או ציבורית. מחקר זה בחן את מדיניות מערכת ההשכלה הגבוהה כלפי סטודנטים עם מוגבלויות בשנים 2008 – 2011 וכן נבחנו השיח והפרקטיקות שהתקיימו בעניינם באותן

שיעור מיוחד בשינויים: חוויות ההוראה מרחוק של אנשי חינוך, במסגרות של תלמידים עם מוגבלויות מרובות, בזמן מגפה עולמית מתמשכת של נגיף קורונה (COVID-19)

מטרת המחקר הנוכחי היא לחשוף את חוויותיהם של אנשי החינוך – מורים, מורות, גננים וגננות – במסגרות של תלמידים עם מוגבלויות מרובות, אל מול האתגרים של ההוראה מרחוק והיתרונות הגלומים בה, ואת הצרכים שלהם ושל תלמידיהם שעליהם יש לענות כדי לאפשר הוראה מיטבית מרחוק בזמני סגר או בידוד. במחקר השתתפו 93 אנשי חינוך, העובדים במסגרות