ארכיונים: מאגר ידע ומחקר

בעשורים האחרונים עולה בהתמדה מספר הסטודנטים עם מוגבלויות הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. לעומת זאת, מדיניות מערכת ההשכלה הגבוהה בנוגע לסטודנטים עם מוגבלויות כמעט שאינה נחקרת וגם לא זוכה לתהודה מחקרית או ציבורית. מחקר זה בחן את מדיניות מערכת ההשכלה הגבוהה כלפי סטודנטים עם מוגבלויות בשנים 2008 – 2011 וכן נבחנו השיח והפרקטיקות שהתקיימו בעניינם באותן

המאמר מציג קבוצת העצמה אישית לנשים הנמצאות במערך הדיור המוגן השיקומי בקהילה של עלי שיח. המוגבלות של נשים אלה מוגדרת כקלה עד גבולית. הן חלק מקהילת שומרי דת ומצוות, וככאלו הן אמורות להשתלב במרקם החיים של קהילות אלו. הרצון להינשא עלה על ידי הנשים עצמן. רצון זה מושפע בין היתר מהשתלבותן בקהילה שבה משמעות רבה

אמפתיה מוגדרת ככוח המחבר בין בני אדם. באמצעות פיתוח אמפתיה האדם אוסף נתונים פסיכולוגיים על אדם אחר ומתאר לעצמו בדמיונו את חווייתו הפנימית של האחר, גם כאשר היא אינה ניתנת לתצפית ישירה. בדרך זו מתאפשר לנו לתפוס את מסגרת ההתייחסות הפנימית של הזולת כאילו היינו במקומו. אחד הקשיים אשר מאפיינים אנשים עם מוגבלות שכלית הינו

למרות המגמה ההולכת וגוברת בשנים האחרונות לשיפור איכות חייהם של אנשים בעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית ולשילובם בקהילה, טרם נבדק מחקרית עד כמה שינוי זה משפיע על מימוש הפוטנציאל האישי פרטים באוכלוסייה זו. מחקר זה בדק אם קיים הבדל ברמת המסוגלות העצמית בין נשים חרדיות עם מוגבלות שכלית המתגוררות בדיור מוגן חוץ־ביתי לבין נשים חרדיות עם מוגבלות

העליה בתוחלת החיים של אנשים עם מוגבלות שכלית,  הובילה גם  להתפתחות של שאלות חדשות הנוגעות לטיפול באנשים עם מוגבלות שכלית. במאמר תובא התייחסות  לאחת  מדילמות אילו- האם בערוב ימיו יכול אדם עם מוגבלות שכלית להישאר בדיור החוץ ביתי, המשמש לו כבית, או שעל מנת לקבל טיפול פיזי ולטובת  בריאותו יש להעבירו למוסד סיעודי. נוכח העובדה

תוכנית ”עוצמות” החלה לפעול בשנת 2012 בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן כפרקטיקום לסטודנטים הלומדים בהתמחות ברב גוניות קוגניטיבית  לתואר שני שנפתח ביוזמת ראש ההתמחות, פרופ’ חפציבה ליפשיץ. התוכנית בת שלושה שלבים מתבססת על מחקרים ותיאוריות בדבר לימודים אקדמיים לאנשים עם רב גוניות קוגניטיבית,  ביניהן "תיאוריית הגיל המפצה" ((Lifshitz, 2020; Lifshitz-Vahav, 2015 המוכיחה כי אנשים עם

'חינוך ביתי' או 'חינוך מן הבית' (; Home Education Home Schooling) משמש שם כללי לתופעה לפיה ילדים המגיעים לגיל חינוך חובה אינם לומדים במוסד חינוך מוכר (Holt, 1984), אלא מתחנכים בעיקר במסגרת המשפחה בבית, כאשר ההורים מקבלים על עצמם אחריות לכל ההיבטים של חינוך הילדים, והם או מבוגרים אחרים מלמדים את ילדיהם בבית (Davies, 2015;

המחקר סוקר  את ההתפתחות ההיסטורית של מסגרות חינוכיות לכבדי שמיעה בעולם בכלל ובארץ בפרט.  כמו כן, תתואר תמונת המצב של מסגרות החינוכיות הקיימות כיום בישראל והחקיקה בנושאי זכויות חרשים וכבדי שמיעה בנוסף יתוארו האתגרים שחווים ההורים, מורים ותלמידים במסגרות שונות של חינוך חרשים וכבדי שמיעה. מילות מפתח : כבדי שמיעה וחרשים, מסגרות חינוך כבדי שמיעה וחרשים, חקיקה וזכויות.

התוכנית ״הנגשת הזִקנה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, לצוות ולבני המשפחה״ פותחה במכון טראמפ בבית איזי שפירא יחד עם שותפים מקרן שלם, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומהארגונים ״גל״ ו״אלווין״. התוכנית המוצגת מאפשרת למשתתפים להכיר את הנושאים שיכולים לקדם הזדקנות מוצלחת ותכנון עתיד ומסייעת להם לתכנן את הפעולות שלהם בהתאם לכך, תוך התייחסות למרכיבי ההזדקנות המיטבית.