ארכיונים: מאגר ידע ומחקר

מגיפת הקורונה, והאמצעים שננקטו על מנת לבלום אותה, הגדילו במידה רבה את השימוש בטכנולוגיות המאפשרות לספק שירותי בריאות מרחוק, ובכלל זה שירותים בתחום בריאות הנפש. לטכנולוגיות בריאות דיגיטליות יש את הפוטנציאל להרחיב את הנגישות של הטיפול המסורתי ובמקרים מסוימים אף לשפר את יעילות הטיפול. במאמר זה אסקור בקצרה את ההתקדמות הטכנולוגית והפונקציונלית בעולמות האבחון, הטיפול

מידע על ילדים עם מוגבלות באוכלוסייה הבדואית בנגב נאסף לפני יותר מעשור במחקר שערך מכון מאיירס-גו'ינט-ברוקדייל מחקר זה מצא כי צריכת השירותים של ילדים עם מוגבלות נמוכה באוכלוסייה הבדואית לעומת הצריכה באוכלוסייה היהודית. המחקר הצביע גם על מחסור גדול בשירותים המיועדים לילדים בדואים עם מוגבלות. בשל הזמן הרב שעבר וכן בעקבות שינויים שחלו בתחום המוגבלויות

לילדים עם מוגבלות ובני משפחותיהם ישנם צרכים רבים, ולכן הם זכאים לשירותים מגוונים. לשם תכנון, טיוב ופיתוח שירותים מותאמים דרוש מידע על שיעור הילדים עם מוגבלות בישראל, על מאפייניהם ועל צורכיהם. למיטב ידיעתנו, המחקר המקיף האחרון על ילדים עם מוגבלות בישראל בוצע לפני יותר מ-20 שנים ומאז לא נאסף מידע עדכני ברמה כלל ארצית. היחידות העוסקות

עבודת גמר במסגרת בית הספר לבריאות הציבור, מגמת קידום בריאות בישראל כיום ישנה מודעות רבה לשיפור בריאותם ואיכות חייהם של בעלי מובלות שכלית. כמו כן, קיימת מודעות רבה לפעילות גופנית והשפעותיה החיוביות על הבריאות והנפש. במוסדות ובמערכי הדיור בישראל, ישנן פעילויות ספורט שונות, הניתנות על פי שיקול דעתם של המנהלים של המערך, ללא פיקוח ועניין

הסדר פשרה בתיק בין סטודנט עיוור למכללה בה הוא לומד מזכיר לנו כי בישראל של היום אנו רחוקים משוויון אמיתי עבור סטודנטים עם מוגבלות.   קרדיטים נוספים : מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית מילות מפתח : השכלה גבוהה, סטודנטים עם מוגבלות לקריאת המאמר>>

מטרת המתווה לתכנון תוכניות ממוקדות אדם לבוגרים עם מוגבלות שכלית ברמת תפקוד קלה-בינונית היא  להציע קווים מנחים מבוססי מחקר בעבור צוותי הדרכה במסגרות חוץ ביתיות בעבודתם הפרטנית עם אוכלוסיה זו. המתווה נסמך על הנתיב המפצה להתפתחות קוגניטיבית בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בהשוואה לאנשים עם התפתחות אופיינית. בעוד שהאינטליגנציה באוכלוסייה הכללית עולה באופן לינארי