×

נישואים ושילוב חברתי של אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילות חרדיות

זכותם של אנשים עם מוגבלות להקים בית ולהינשא מעוגנת באמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות. על אף שאמנה זו אושררה במדינת ישראל בשנת 2012 , בפועל מעטים הם הזוגות בישראל המתמודדים עם מוגבלות שכלית שמממשים זכות זאת. במגזר החרדי מתקיימים מספר מערכים המלווים זוגות עם מוגבלות שכלית ומסייעים להם. הפרק הנוכחי נכתב בגישה משתפת, ובכתיבתו השתתפו

נישואים של זוגות עם מוגבלות שכלית כפי שתופסים אותם זוגות נשואים עם מוגבלות שכלית הנעזרים במערך אופק של עלי-שיח, בני משפחותיהם ואנשי הארגון עצמו. מחקר הערכה למערך אופק

זכותם של אנשים עם מוגבלות שכלית להינשא הוכרה באמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות. למרות אשרור האמנה לפני למעלה מעשור, בפועל קיים רק מערך אחד של דיור בקהילה לזוגות נשואים עם מוגבלות שכלית. מערך זה בשם אופק שמפעילה עמותת עלי שיח, נותן מענים של ליווי ודיור בקהילה לזוגות נשואים עם מוגבלות שכלית שהם חלק

אוסף פעילויות פנאי במסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות

הפנאי הוא תחום חיים חשוב שמסייע לכל בני האדם לאזן מתחים ולפתח תחומי עניין משמעותיים שאינם קשורים בעבודה ופרנסה. פעילויות הפנאי, בין אם נעשות לבד או עם אחרים, הן מרחב עשיר לבחירה וביטוי עצמי. עם זאת, נמצא כי אנשים עם מוגבלות מעורבים הרבה פחות מאנשים ללא מוגבלות בפעילויות פנאי, ומדווחים על רמות גבוהות של בדידות.

מחלקת "דולפין" – בנתיבי ההצלחה

מטרת המאמר הנוכחי מסוג "חכמת המעשה" הייתה: לתאר את מרכיבי ההצלחה בטיפול באוכלוסיית קצה עם אבחנה כפולה של מש"ה בינונית – קשה בשילוב הפרעת נפש והתנהגות מורכבת, המתגוררים במחלקה סגורה (מחלקת "דולפין") במעון "אילנית". במאמר חמישה פרקים הזורים אור על תהליך השינוי שעברה המחלקה במרוצת השנים: הפרק הראשון יוחד לתשתית תאורטית קצרה על אודות התמורות

"קרבה רגשית ואוטונומיה אישית"- חוויית האחאות של מבוגרים עם תפקוד שכלי גבולי לצד אחאים ללא מוגבלות, לאור תהליכי הזדקנות.

מחקר זה עוסק באנשים מזדקנים עם תפקוד שכלי גבולי (תש"ג) ויתמקד בתפיסותיהם אודות הזדקנות וזקנה והקשר שלהם עם אחיהם ללא מוגבלות בתקופה זו. מטרת המחקר להאיר ולהעלות לשיח המקצועי קשרי אחאים, כשאחד מהאחים עם תש"ג ועומד בפתחה של הזקנה, דווקא מנקודת מבטו של האח עם המוגבלות. מדגם המחקר מורכב מעשרים אנשים עם תש"ג, גברים ונשים

מרכזים למשפחות לילדים עם מוגבלות במתכונת אזורית – דו"ח מחקר אינטגרטיבי המוגש במסגרת מחקר הערכה לתוכנית

המרכזים למשפחות לילדים עם מוגבלות במתכונת אזורית מהווים תוכנית פיילוט עבור משרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז המועצות האזוריות וג'וינט ישראל אשלים, ומלווים על ידי מחקר הערכה החל משנת 2019 . המרכזים למשפחות במתכונת אזורית פותחו על בסיס מודל ההפעלה בגישה ממוקדת משפחה ובגישה קהילתית. הם כוללים 6 רכיבים: מיפוי צרכים, קבוצות תמיכה לבני משפחה שונים, מתן

בריאות נפש דיגיטלית: הבטחות ואתגרים

מגיפת הקורונה, והאמצעים שננקטו על מנת לבלום אותה, הגדילו במידה רבה את השימוש בטכנולוגיות המאפשרות לספק שירותי בריאות מרחוק, ובכלל זה שירותים בתחום בריאות הנפש. לטכנולוגיות בריאות דיגיטליות יש את הפוטנציאל להרחיב את הנגישות של הטיפול המסורתי ובמקרים מסוימים אף לשפר את יעילות הטיפול. במאמר זה אסקור בקצרה את ההתקדמות הטכנולוגית והפונקציונלית בעולמות האבחון, הטיפול

ילדים עם מוגבלות באוכלוסייה הבדואית בנגב

מידע על ילדים עם מוגבלות באוכלוסייה הבדואית בנגב נאסף לפני יותר מעשור במחקר שערך מכון מאיירס-גו'ינט-ברוקדייל מחקר זה מצא כי צריכת השירותים של ילדים עם מוגבלות נמוכה באוכלוסייה הבדואית לעומת הצריכה באוכלוסייה היהודית. המחקר הצביע גם על מחסור גדול בשירותים המיועדים לילדים בדואים עם מוגבלות. בשל הזמן הרב שעבר וכן בעקבות שינויים שחלו בתחום המוגבלויות

ילדים עם מוגבלות בישראל: מחקר ארצי

לילדים עם מוגבלות ובני משפחותיהם ישנם צרכים רבים, ולכן הם זכאים לשירותים מגוונים. לשם תכנון, טיוב ופיתוח שירותים מותאמים דרוש מידע על שיעור הילדים עם מוגבלות בישראל, על מאפייניהם ועל צורכיהם. למיטב ידיעתנו, המחקר המקיף האחרון על ילדים עם מוגבלות בישראל בוצע לפני יותר מ-20 שנים ומאז לא נאסף מידע עדכני ברמה כלל ארצית. היחידות העוסקות

השפעת פעילות גופנית על השמנה ותפיסת איכות חיים בקרב בעלי מוגבלות שכלית בישראל

עבודת גמר במסגרת בית הספר לבריאות הציבור, מגמת קידום בריאות בישראל כיום ישנה מודעות רבה לשיפור בריאותם ואיכות חייהם של בעלי מובלות שכלית. כמו כן, קיימת מודעות רבה לפעילות גופנית והשפעותיה החיוביות על הבריאות והנפש. במוסדות ובמערכי הדיור בישראל, ישנן פעילויות ספורט שונות, הניתנות על פי שיקול דעתם של המנהלים של המערך, ללא פיקוח ועניין