×

מסגרות לילדים עם מוגבלות בגיל הרך בחברה הערבית

מסמך זה נכתב לבקשת חה”כ סמי אבו שחאדה ומוצגים בו מידע ונתונים על ילדים עם מוגבלות בחברה הערבית במעונות יום שיקומיים ובגנים בחינוך המיוחד. האחריות על מערך המסגרות לילדים עם מוגבלות בגיל הרך בישראל מפוצלת בין שני גופים עיקריים: האחריות על מסגרות לפעוטות עד גיל שלוש נמצאת במשרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: משרד הרווחה),  בשיתוף

מערכת החינוך המיוחד

סקירה תמציתית זו מוגשת לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לרגל תחילת עבודת  הוועדה בכנסת ה ה-21 , כחלק מסדרת מסמכי מבוא הנכתבים במרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושאי חינוך ותרבות.

חינוך לילדים עם צרכים מיוחדים בישראל – נתונים וסוגיות מרכזיות

החינוך המיוחד מוגדר הוראה המעוצבת באופן ייחודי כדי לתת מענה על הצרכים המיוחדים של ילדים עם ליקויים, נכויות וקשיים מתמשכים. הוא התפתח במטרה להתאים את הלמידה לצורכיהם מיוחדים של התלמידים, בהנחה שלתלמידים עם קשיים כגון פיגור שכלי, לקות למידה, נכות נפשית פגיעה  חושית וקשיים מתמשכים אחרים יהיו קשיים בתהליכי הלמידה הרגילים. ביסוד תפיסה זאת עומדים

זמינות שירותים בקהילה לילדים עם צרכים מיוחדים

 בהמשך לסקר שנערך ע"י מכון ברוקדייל בנושא : ילדים עם צרכים מיוחדים: הערכת צרכים וכיסוים על ידי שירותים שנערך בשנת 1997 הוועדה לזכויות הילד בראשות חבר הכנסת זבולון אורלב יזמה את כתיבת המאמר אשר מציג את תמונת המצב של זמינות ונגישות שירותים רפואיים, שירותי רווחה ועוד בקהילה למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים, המסמך מתייחס גם

מתנדבים עם מוגבלות בשירות אזרחי לאומי

סקירה זו הינה סקירה ראשונה במסגרת מערך מחקר כולל בן שלושה שלבים, אשר נועד ללוות את אוכלוסיית הצעירים עם המוגבלות המתנדבים במסגרת השירות האזרחי לאומי בישראל, החל מתחילת שנת השירות עצמה ועד לאחר כשלוש שנים מתום השירות. מטרת המעקב הינה לעמוד על מאפייניהם של המתנדבים, מניעיהם לשירות ובעיקר, מידת תרומתו של השירות להשתלבותם של צעירים

Conceptualizing Supports and the Support Needs of People with Intellectual Disability

 מאמר זה מתמקד באוכלוסייה הנתמכת וצרכיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ונכויות התפתחותיות. מאמר זה הינו חלק מתוך 3 מאמרים נוספים, אשר באים לחלוק את מחשבותיהם של החוקרים בנושאים קריטיים הקשורים לטרמינולוגיה, הגדרה וסיווג בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית, תוך בחינת המציאות העולה מהשדה. כל זאת בזמן שהחוקרים עובדים על כתיבת הגרסה ה-11 ל-AAIDD ((American

Depression in Adults With Mild Intellectual Disability: Role of Stress, Attributions, and Coping

 החוויה המלחיצה של אינטראקציות חברתיות, ייחוסים סיבתיים שליליים, ושימוש במאמצי התמודדות הסתגלותיים, כולם תורמים לשמירה על דיכאון לאורך הזמן באוכלוסייה הכללית. מחקר זה מבקש לבדוק האם חוויה דומה מתרחשת בקרב מבוגרים בעלי נכות אינטלקטואלית. נעשה השוואה בין אופני ההתמודדות של קבוצות נבדקים בעלי נכות אינטלקטואלית בינונית, כאשר קבוצה אחת נמצאה כסובלת מדיכאון, והקבוצה השניה לא.