עקרון הנגישות הפך מרכזי ביותר בעשורים האחרונים בשתי זירות מאבק משפטיות עיקריות: התנועה של נגישות לצדק ומשפט והתנועה לזכויות אנשים עם מוגבלות ומאבקה למען הזכות לנגישות. עם חקיקת פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנת תקנות נגישות השירות על פיו, הפך מושג הנגישות מרעיון מופשט לזכות משפטית אכיפה. מאמר זה מציג לראשונה סקירה
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
זכויות אנשים עם מוגבלויות וגישה ביקורתית למוגבלות: השלכות לתחום הביו-אתיקה
מאז שנות התשעים של המאה העשרים מחלחלת בישראל תפיסה חדשה אשר רואה באנשים עם מוגבלויות אנשים שווי זכויות בחברה ובמשפט ומבקשת להיאבק בהדרה, בהפליה ובדיכוי שאנשים עם מוגבלויות חווים בכל תחומי החיים. אנשים עם מוגבלויות נאבקים לשילובם בחינוך, דיור בקהילה, נגישות למרחבים ושירותים ציבוריים ועוד. המאבק לשינוי המצב מתחולל בזירות רבות: החל מאקטיביזם חברתי, דרך פעילות
הנגשת מידע בתחום בריאות האישה – הערכת ההתאמה של לומדת "לילך"- הנגשת תכנים בנושא בריאות האשה לנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, (פלטפורמה מקוונת) לחברה החרדית ולחברה הערבית
מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם. מחקר הערכה זה מבוסס על לומדת לילך – לומדה להנגשת תכנים בנושא בריאות האשה לנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, לאחר שעברה התאמה תרבותית עבור נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ממגזרים נוספים. מטרתה המרכזית של מחקר ההערכה הנוכחי היא לבחון את מידת ההתאמה של לומדת
גורמי סיכון וחוסן לאיכות החיים של ילדים עם עיכוב התפתחותי ממשפחות ממעמד סוציו אקונומי בינוני נמוך
מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. המחקר הנוכחי מתמקד בגורמי הסיכון והחוסן לניבוי איכות החיים של ילדים עם עיכוב התפתחותי ממשפחות במעמד סוציו-אקונומי בינוני-נמוך. המחקר הינו מחקר אורך: ראשית, הוערכו מדדים שונים של מאפייני הילד והוריו במסגרת הערכה התפתחותית במכון כשהילדים היו בגיל הגן, ובהמשך הוערכו איכות החיים והסתגלות הילדים לבית הספר היסודי. בהתאם לממצאים
מאמאנט – הרבה מעבר לרשת: תוכנית התערבות לקידום בריאות בקרב נשים בגילאי 53-21 עם מוגבלות שכלית התפתחותית
מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. מטרת המחקר הייתה להעריך את יעילותה של תוכנית "מאמאנט – הרבה מעבר לרשת" בקרב נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) קל עד בינוני הגרות במסגרות דיור בקהילה. המחקר התבסס על שיטה משולבת. השתתפו במחקר 45 נשים עם מש"ה קל עד בינוני הגרות במסגרות דיור בקהילה בטווח הגילים 23-53 שנים
אפיון הכוונות התקשורתיות אשר מופקות על ידי ילדים עם איחור התפתחותי או מוגבלות שכלית התפתחותית בהשוואה לילדים שהתפתחותם טיפוסית אשר שווים להם בגיל התפתחותי או בגיל כרונולוגי
מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. היכולת להביע כוונה תקשורתית או פעולת דיבור הינה יכולת פרגמטית אשר מאפשרת לפרט לממש את צרכיו האישיים והחברתיים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הכוונות התקשורתיות אשר מופקות על ידי ילדים צעירים עם איחור התפתחותי או מוגבלות שכלית בהשוואה לילדים שהתפתחותם טיפוסית ששווים להם בגיל התפתחותי או בגיל כרונולוגי.
ה"מה" וה"איך" של תקשורת, ערוצים חדשים לשילוב בוגרים עם מש"ה: תפיסת רגשות בערוצים מילוליים ופרוסודיים בשפה דבורה
מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. מחקר זה בדק את יכולת זיהוי רגשות בדיבור בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). המחקר כלל שני ניסויים שבחנו את יכולת זיהוי הרגשות בכל אחד מערוצי הדיבור (הפרוסודי והלקסיקלי) בנפרד, וכן את האינטגרציה ביניהם. בניסוי הראשון נבדקה יכולת זיהוי רגש מערוץ יחיד אצל משתתפים ברמות שונות של מש"ה,
מבחן "תפיסת ספרות על רקע רעש" ככלי סינון שמיעה באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית
מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. ירידה בשמיעה בקרב אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) גבוהה בשכיחותה בהשוואה לאוכלוסייה הטיפוסית. למרות זאת, אוכלוסייה זו לא מאותרת מספיק וכתוצאה מכך לא משוקמת. מבחן "תפיסת ספרות על רקע רעש" הוא מבחן סינון שמיעה אשר מתבצע בסביבה הטבעית של הנבדק. מטרת המחקר הנוכחי היא להעריך האם ניתן להתאים
מציאות משותפת תחת איום: החוויה של אנשי צוות ואנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בימי קורונה
מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. מטרת המחקר: לתאר ולנתח את החוויה המשותפת של הדיירים והצוות במסגרות הדיור החוץ ביתיות לאנשים מזדקנים עם מש"ה, תוך השוואה בין הדיור התומך לדיור בקהילה. שיטה: מחקר איכותני זה נערך בשלהי ולאחר תקופת הקורונה (הגל הרביעי והגל החמישי ו"החזרה לשגרה"). במסגרתו רואיינו בראיונות עומק 16 אנשים עם מש"ה (קלה
התערבות באכילה בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית במסגרות בקהילה
מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. אוניברסיטת חיפה והקריה האקדמית אונו בשיתוף קרן שלם ומשרד הרווחה והבטחון החברתי גייסו משתתפים לפרויקט יישומי ייחודי, וראשון בתחומו בתחום התערבות באכילה בקרב מבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה. בפרויקט השתתפו 8 משתתפים משתי מסגרות בקהילה במרכז הארץ. במחקר הנוכחי בנושא אכילה, נבדקה יעילותה של התערבות קדם אכילה באמצעות