×

מאפיינים שפתיים ותקשורתיים במשימות הפקה שונות של משתמשי תקשורת תומכת וחליפית מנוסים

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר לתאר ולנתח את המאפיינים השפתיים של משתמשי תת"ח בוגרים מנוסים ולהבחין בין אפיונים שנובעים מהמתקשרים לאפיונים שנובעים ממערכות התקשורת שלהם. קבוצות המחקר והביקורת ביצעו את אותן משימות שפתיות עם אותם עזרי התקשורת. המאפיינים השפתיים של משתמשי התת"ח היו לרוב טובים יותר מהממצאים

המשמעות שמעניקים בני משפחה לחוויית החיים וההזדקנות עם בן משפחה בוגר עם מוגבלות אינטלקטואלית

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.  מטרת המחקר: לתאר ולנתח את חווית ההזדקנות של בני משפחה עם בן משפחה בוגר עם מגבלה שכלית התפתחותית (מש"ה), והמשמעות שהם מעניקים לחוויה זו מפרספקטיבת מהלך החיים. שיטה: במחקר האיכותני נדגמו ורואיינו בראיונות עומק 10 יחידות משפחה. ממצאים: מניתוח היחידה המשפחתית עלו שלוש תמות: המוגבלות האינטלקטואלית כמנהלת את חיי

דו"ח מסכם של מפגש סיעור מוחות לאנשי מקצוע בנושא חווית האכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית – שנערך ב- 14/07/16 ברמת גן

המפגש הינו חלק ממהלכי יישום מחקר שנעשה בנושא ואשר עסק בשאלה כיצד ניתן להקל על המטפלים הישירים של אוכלוסיות חסרות ישע בכלל, ואנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בפרט, בעת האכלה של אנשים עם מש"ה. מטרתו של המפגש היתה איסוף רעיונות והמלצות יישומיות שיסייעו לקובעי המדיניות בתחום לגבש הנחיות וסטנדרטים שיסייעו לעוסקים בהאכלה בשטח לעבור מגישה

"נשאת ונתת באמונה": שחיקה, מחויבות לארגון ומחויבות ללקוח -בקרב מטפלים חרדים לעומת לא חרדים המטפלים באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם מחקר זה מתמקד בתופעת המחויבות ללקוח והקשר בינה לבין שחיקה ומחויבות ארגונית בקרב מטפלים חרדים בהשוואה למטפלים לא חרדים, שמטפלים באוכלוסייה עם מש"ה. מטרת המחקר היא לבחון את הגורמים המשמעותיים המשפיעים על מידת המחויבות ללקוח של המטפלים והאם דתיות משפיעה על משתני עמדות עבודה

כיצד מתמודדים משתמשי תקשורת תומכת וחליפית עם מחסרים לקסיקליים?

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם מטרת המחקר לתאר ולנתח כיצד מתמודדים משתמשי תת"ח בוגרים ומנוסים עם מחסרים לקסיקליים (מילה שחסרה בלוח התקשורת) מבחינת אסטרטגיות ההסבר והמבנה התחבירי שלו, להבחין בין מאפיינים הקשורים למשתמשים למאפיינים הנובעים מעזרי התקשורת, ולבחון מה משפיע על הבנת המילה החסרה על ידי שותף התקשורת. קבוצת

ממצאי הערכת פיילוט התכנית ״תראו אותי״ – תוכנית להגברת המודעות להופעה חיצונית בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית

ההערכה זו בוצעה על-ידי מכלול, יחידת הערכה ומחקר של קרן שלם. נושא הטיפוח העצמי וההיגיינה הוא נושא שטרם הועלה לדיון, ועם זאת, מדובר בנושא אינטואיטיבי וקרוב לכל אדם. תכנית הפיילוט "תראו אותי" הינה ראשונית בתחומה, כשהמוקד המרכזי בה הינו העלאת המודעות לשיפור הופעתם החיצונית של אנשים עם מש"ה. התוכנית פעלה בשני ערוצי פעולה מקבילים :

סקירת ספרות – בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית- התפתחותית

סקירת השירותים החברתיים בישראל משנת 2014 הצביעה על כך שמרבית האנשים עם מוגבלות שכלית- התפתחותית כ- (68%) מתגוררים בביתם עם משפחותיהם. מדיניות האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית מגדירה העדפה ברורה למגורים בתא המשפחתי. במידה ומגורים בבית אינם מתאפשרים, האדם עם המוגבלות יופנה לדיור חוץ ביתי, עם העדפה לדיור קהילתי על פני מעונות פנימייה.

האם אימון בוויסות רגשי מקטין שחיקה וסימפטומים של מצוקה נפשית בקרב העובדים עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית?

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ויסות רגשי, שחיקה, ומצוקה נפשית, ואת התועלת באימון קצר בשתי אסטרטגיות ויסות רגשי (הערכה מחדש ושיום) להפחתת מצוקה זו. שאלוני דיווח עצמי למדידת שחיקה, מצוקה נפשית וויסות רגשי, הועברו ל-189 עובדים עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. נמצא כי עובדים הסובלים

סקירה זו בוצעה על-ידי מכלול- יח׳ הערכה ומחקר של קרן שלם תכנית סביבה תומכת הינה תכנית מרכזית של השירות לטיפול בקהילה באגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים המהווה חלופה להוצאה חוץ ביתית לאנשים בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). התכנית פועלת כ- 10 שנים, וכרגע משתתפים בה כ- 360 אנשים עם

סימולציות קבוצתיות ככלי לפיתוח קוד התנהגות אתי בקרב מדריכים ומעסיקים בתעסוקה נתמכת: הדרכה ממוקדת לומד

 מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. ממצאי המחקר העלו כי תעסוקת אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בשוק החופשי מעלה דילמות אתיות מורכבות הן בקרב המעסיקים והן בקרב מדריכי תעסוקה נתמכת. משחק התפקידים באמצעות סימולציות בקרב המדריכים או צפייה בהם בקרב המעסיקים השפיעו על שיפור העמדות מסוג העצמה פסיכולוגית, מסוגלות עצמית והעסקת עובדים עם מש"ה יותר