×

נתיבי התפתחות האינטליגנציה והזיכרון בתקופת ההתבגרות והבגרות בקרב בעלי מגבלה שכלית – בהשוואה לבעלי התפתחות תקינה – שלושה נתיבים אפשריים: לקוי, מקביל או מתמשך

עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.   מטרת המחקר היתה בדיקת נתיבי התפתחות האינטליגנציה (קריסטלית ופלואידית), והזיכרון (זיכרון עבודה וזיכרון אפיזודי) בקרב בעלי מוגבלות שכלית ללא אטיולוגיה ספציפית בהשוואה לבעלי התפתחות תקינה מהגיל הצעיר למבוגר (גילאי 10-40). במחקר השתתפו 102 נבדקים בעלי מוגבלות שכלית ו-102 נבדקים בעלי התפתחות תקינה בארבע

ידע שלם – מחקרים עדכניים בתחום מוגבלות שכלית התפתחותית

קרן שלם רואה את המדע ככלי חשוב ומשמעותי ליצירת שינוי בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית במגוון תחומים : מדיניות, חברה, חינוך ועוד. אנו חיים בתקופה של מציאות המשתנה בקצב מהיר מבעבר – מהותו של המחקר האקדמי נמצאת בבחינה וניתן לראות מגמות ניכרות שחותרות לשינוי באופיו של המחקר האקדמי לכיוונים של ישימות ותועלתיות. קרן שלם בוחרת להשקיע

יעילות האימון הפונולוגי בקרב תלמידים עם מוגבלות שכלית דוברי שפה עברית וערבית בהקשר של דיגלוסיה

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.   מחקר זה בחן את נושא הקריאה והתמקד בתחום הקריאה הפונולוגית בקרב תלמידים עם מוגבלות שכלית. מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת יעילות האימון הפונולוגי בקרב תלמידים עם מוגבלות שכלית דוברי שפה עברית וערבית בהקשר של דיגלוסיה. במחקר השתתפו 60 תלמידים עם מוגבלות שכלית

בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ערביים בשוק העבודה: עמדות, חסמים ומה שביניהם

 מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. המחקר עוסק בבחינת עמדות האוכלוסייה הערבית בישראל (מעסיקים, עובדים והורים לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית) בכל הקשור לאפשרויות העסקתם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית במגזר הפרטי. וזאת תוך כדי בחינת השפעת המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים, הידע, הסטיגמה והדעות הקדומות והמגע עם קבוצה זו. משתתפי המחקר נדגמו מ-14 ישובים ערביים מכל הארץ, והשתתפו

תפיסותיהם של אנשי מקצוע ושל בעלי עניין את נישואי נשים ערביות בעלות אינטליגנציה תקינה עם גברים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. בשנים האחרונות מתקיימים דיונים רבים בקרב מעצבי מדיניות, אנשי מקצוע בשירותים חברתיים ואנשי אקדמיה על סוגיית זכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית להינשא. בדיון על נישואי בעלי מוגבלות שכלית עסקו עד כה כמעט אך ורק בנישואים שבהם שני בני הזוג בעלי מוגבלות שכלית, והתעלמו

תופעה ה'יחידאות' בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית: תיאוריות פסיכולוגיות (התקשרות, אינטימיות), תיאוריות מודרניות (בחירה/ היעדר הזדמנויות) או קשיים רגשיים חברתיים

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.    בעוד שבחברה הרגילה נישואים נתפסים כחלק מ'נורמליזציה' ורווקות מתפרשת כ'חסר', באוכלוסיה בעלת מוגבלות שכלית קיים היפוך ביחס החברתי לתופעת הנישואים/רווקות. העמדה הרווחת היא שאלה מבין בעלי המוגבלות השכלית הבאים בברית הנישואים הינם בעלי יכולות גבוהות, שאינן משקפות את יכולותיהם של מרבית המבוגרים בעלי המוגבלות השכלית. לפיכך, הישארותם של

ממצאי סקר בנושא: העדפות להקצאת משאבי קרן שלם בעיני מנהלי אגפים ורכזי תחום מש"ה ברשויות

פעילותה של קרן שלם התרחבה בעשור האחרון, וכיום מקיפה קשת רחבה הכוללת תחומי עשייה הנוגעים לבנייה, הצטיידות ופיתוח כוח אדם, לצד תחומי עשייה "רכים" כגון הסברה, יישום מחקרים, פיתוח ידע, הכשרה ייעודית במגוון תחומים אקדמיים ופיתוח שותפויות. כחלק מתפיסת העולם של קרן שלם הקשובה לצרכי השטח ורואה חשיבות בבחינה עצמית מתמדת, פנינו בסקר ייעודי למנהלי

עמדות כלפי אנשים עם מש"ה לפני ואחרי השתתפות בקורסים שניתנו בשיתוף עם קרן שלם בשנת תשע"ה

קרן שלם בשיתוף עם השירות בקהילה (האגף לטיפול באדם עם מש"ה), יוזמים ותומכים בקורסים בתחומים שונים, המכוונים להקנות לאנשי מקצוע לעתיד או בהווה ידע ממוקד אודות צרכים ומענים אפשריים של אנשים עם מש"ה בתחום עיסוקם. הערכה זו באה לבחון את יעילות העשייה בערוץ זה תוך התמקדות בנושא של שינוי עמדות ביחס לאיכות חייהם של אוכלוסיית

שימוש בסרטים להנגשת מידע וידע עבור אנשים עם מש"ה – אסופת מחקרים בתחום

בשנים האחרונות עולה הבנת החשיבות של מחקר והבנה בנושא פיתוח טכנולוגיות להנגשת תחומים רחבים בקרב אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים עם מש"ה בפרט. מחקרים עד כה מראים כי קיימים קשרים חיוביים בין תמיכה טכנולוגית ורכישת מיומנויות שונות, ועל כן ישנה חשיבות רבה במחקר מעמיק בתחום. זאת ועוד, ידוע מזה שנים רבות כי לחשיפה לטכנולוגיות משמעויות

סקירת ספרות ממוקדת עבור הערכת תכנית: "אני ואמי"

 סקירה זו נעשתה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.    תכנית "אני ואמי", המופעלת על-ידי עמותת שלוה במחוז ירושלים, באה לתמוך במשפחות מרגע לידת תינוקם עם תסמונת דאון ועד הגיעו של הילד לגיל שנה-שנה וחצי. בתכנית משתתפים כיום כ- 40 משפחות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים שם לו למטרה להפוך תכנית זו למיזם בפריסה