×

הקשר בין תפיסת איכות החיים של אנשים עם פיגור שכלי לבין מסגרת הדיור שלהם

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הקשר בין תפיסת איכות חייהם של אנשים מבוגרים עם מוגבלות שכלתי התפתחותית לבין סוג המסגרת בו הם מתגוררים, המאפיינים הפיזיים והמדיניות הנהוגה בה, ולהצביע על המשתנה שיסביר בצורה הטובה ביותר את תפיסת הפרט את איכות חייו. הממצאים המרכזיים

הקשר בין תפיסת אקלים חברתי לבין הזדקנות מוצלחת אצל אנשים עם פיגור שכלי

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר, להסביר את אופי ההזדקנות של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, הגרים במסגרות דיור לאור תפיסתם את האקלים החברתי במסגרות אלו. נמצא, שאת הדימוי העצמי מסבירים תפיסת האקלים החברתי במימד היחסים ובממד ההתפתחות האישית, את תחושת השייכות מסבירים תפיסת האקלים החברתי במימד היחסים

תחושת הצמיחה האישית והאושר הסובייקטיבי של אימהות לנוכח נכויות התפתחותיות שונות של ילדן – תרומתם של התקשרות, תמיכה חברתית ותחושות אשמה

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. המחקר הנוכחי נועד לבחון את קווי הדמיון והשוני בתחושת הצמיחה והאושר הסובייקטיבי ואת תרומת הדחק הכללי והספציפי, אוריינטציית ההתקשרות, התמיכה והאשמה לצמיחה ולאושר בקרב אימהות לילדים עם נכות פיסית, שכלית, תקשורתית וחושית, באמצעות הגישה הנון-קטגורית. ממצאי המחקר מצביעים על הבדלים בין הקבוצות בממדי ההתקשרות

הכרת תודה, רווחה נפשית וצמיחה אישית בקרב אימהות לילד עם/וללא נכות אינטלקטואלית בחברה החרדית והחילונית

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר הייתה לבחון את השוני והדמיון בהכרת התודה, הצמיחה האישית, והרווחה האישית והמשאבים התורמים להן בקרב אימהות לילד עם\וללא נכות אינטלקטואלית בחברה החרדית לעומת החברה החילונית. מהממצאים עלה, שהאימהות החרדיות דיווחו על רמות נמוכות יותר של הימנעות וחרדה בהתקשרות וכן נמצא כי רווחתן

חווית הזקנה בעיניהן של נשים מזדקנות עם פיגור שכלי

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר היא לבחון ולתאר את חוויות הזקנה במילותיהן של נשים בגיל הזקנה ולבדוק איתן את מחשבותיהן ורעיונותיהן לגבי ההווה והעתיד. 19 נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) רואיינו במחקר. כולן גרות בתוך הקהילה. מספר רב של היבטים עלו מתוך הראיונות עמן, כאשר עיקרם

מעורבות אימהות ערביות עם צאצאיהן הלוקים בפיגור שכלי לאחר השמה חוץ ביתית

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. במחקר נבדק הקשר בין המשתנים הסוציו-דמוגרפים של האם: גיל, מצב משפחתי, השכלה; של הצאצא: מין, גיל בעת ההשמה, משך שהות במסגרת, חומרת המוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), קיומה של הפרעה נפשית; המסגרת: מרחקה מבית האם; ושני משתנים נוספים: חלוקת התפקידים במשפחה ועמדות האם כלפי החלוקה

מטה אנליזה של מחקרי זיכרון מפורש באוכלוסייה בעלת פיגור שכלי

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר הינה עריכת מטה אנליזה של מחקרים בתחום הזיכרון המפורש שנערכו בקרב בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). בדומה לסקירה ספרותית רגילה, מטרת המטה אנליזה לתאר את הידע הקיים בתחום מחקר מסוים תוך התחשבות במרבית המחקרים שפורסמו. הממצאים מלמדים שהמוגבלות האינטלקטואלית של בעלי מש"ה

תכנית מעבר להכנה לחיי עבודה לתלמידים עם מוגבלות שכלית הלומדים בחינוך מיוחד

עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. במסגרת המחקר נבנה מודל תיאורטי להכנה לעבודה ונכתבה תוכנית התערבות מפורטת העוסקת בהכנה לחיי עבודה. מטרת המחקר לבחון את תרומת התכנית לשיפור מוכנותם לעבודה של המשתתפים בה וביסוס ראיות בדבר יעילוּת התוכנית בהשוואה לתוכניות מעבר אחרות המקובלות היום בחינוך המיוחד. ממצאי המחקר מראים שבאמצעות

צמיחה אישית בקרב הורים וסבים וסבתות לילדים עם נכות אינטלקטואלית – תרומתן של אוריינטציית ההתקשרות, יחסי משפחה ותמיכה חברתית

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. נכות אינטלקטואלית מוגדרת כנכות המתאפיינת במגבלות משמעותיות בתפקוד השכלי, במיומנויות התפיסתיות, החברתיות, ובכישורים המעשיים (האגודה האמריקאית לפיגור שכלי, 2002).  נוכחות בן או בת עם נכות אינטלקטואלית עשויה לזמן למשפחה הגרעינית ולמשפחה המורחבת, קשיים פיסיים, לחצים רגשיים, חברתיים וכלכליים, וכן שינוי במערך התפקודים במשפחה. יחד

התמודדות אימהות ממוצא אתיופי להן ילד עם פיגור שכלי

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. עבודה זו מתמקדת בהשלכות ההקשר התרבותי-חברתי והחוויות הטראומטיות על דפוסי ההתמודדות של אימהות ממוצא אתיופי, להן ילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). ממצאי המחקר מראים, כי אופני ההתמודדות של אימהות מהעדה אתיופית, דומות לאלו של האימהות בחברה המודרנית, דהיינו- הן חשות סבל תמידי, דיכאון