×

תוכניות תעסוקה של עמותות להשמת אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בעבודה: חקר דרכי פעולה

עבודת גמר זו לתואר שני נערכה בסיוע מלגה לקרן שלם מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת תכניות תעסוקה בשבע עמותות ישראליות המבצעות השמה של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) על שילובם בעבודה. נבחנו הקשרים בין יועצי השמה העמותות למעסיקים, דרכי פעולה לשימור הקשרים ושכנוע בכדאיות העסקת אנשים עם מש"ה, המבנה הארגוני והתרבות הארגונית של

הבדלים הקשורים לגיל באינטליגנציה, מהירות עיבוד וזיכרון בקרב מבוגרים ומזדקנים בעלי מוגבלות שכלית בהשוואה למבוגרים בעלי התפתחות טיפוסית: נתיב מואץ או מקביל

עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם   מטרת המחקר לבחון קיומם של הבדלים הקשורים לגיל באינטליגנציה, מהירות עיבוד וזיכרון של בעלי מוגבלות שכלית בהשוואה למבוגרים בעלי התפתחות טיפוסית, כאשר נבחנו באינטליגנציה קריסטלית ופלואידית, מהירות עיבוד, זיכרון עבודה וזיכרון אפיזודי. בכל היבט נבחנו הבדלים לפי גיל ונבחן האם הפער הבסיסי לפי

אחאות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ולילדים עם התפתחות תקינה- הבדלים במאפייני הקשר בין האחים ובהסתגלות הנפשית (באמצעות כלים מילוליים ולא מילוליים)

עבודת גמר זו לתואר שני נערכה בסיוע מלגה לקרן שלם המחקר בחן את ההשלכות של נוכחות ילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית על האחים עם ההתפתחות התקינה, ובחן את טיב הקשר והשפעתו על ההסתגלות הנפשית של האח עם ההתפתחות התקינה, בהשוואה לאחים של ילדים עם התפתחות תקינה. המדגם כלל 59 ילדים בגילאי 8-13 ואימהותיהם, מתוכם ל-28

סקירת ספרות ומקורות ידע בנושא: תוכניות בנושא שינוי עמדות וקבלת השונה בדגש על אוכלוסיות עם מוגבלויות בקרב תלמידי גן עד תיכון בישראל

עבודה זו עוסקת בשונה ובשינוי: השונה – אדם אשר החברה מתייגת אותו על בסיס מוגבלותו ובשל דעות קדומות משייכת אותו לקטגוריה נפרדת, והשינוי – התהליך התפיסתי שראוי שתעבור החברה כדי לראות כל פרט כיחיד ומיוחד, שווה בין שווים. העבודה סקרה את התוכניות שפותחו והופעלו בעשור האחרון במסגרות החינוך הפורמאלי בישראל – גני הילדים, בתי הספר

מיניותם של גברים ונשים עם מוגבלות שכלית: תפיסות ההורים

עבודת גמר זו לתואר שני נערכה בסיוע קרן שלם    השיח הציבורי מאופיין, לרוב, בהתעלמות ממיניותם של אנשים עם מוגבלות, בתפיסתם כבעלי מיניות אגרסיבית ומעוררת סלידה, או כמאופיינים בפגיעות גבוהה להתעללות מינית. מעט המחקרים בתחום כן מראים כי הורים לאנשים עם מוגבלות שכלית (מש"ה) נעים בין הצורך לגונן על ילדיהם אשר נתפסים כבעלי פגיעות מינית

הערכת דפוסי השימוש והצרכים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברשת החברתית פייסבוק

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם מטרת המחקר הנוכחי הייתה לתאר את חוויית השימוש של אנשים עם מש"ה בפייסבוק. נערכו ראיונות ותצפיות עם 20 אנשים עם מש"ה ו-16 מלווים, בני משפחה או אנשי מקצוע, במטרה ללמוד אודות דפוסי השימוש, הצרכים, הקשיים, הסיכונים ודרכי ההתמודדות של אוכלוסייה זאת. נמצא כי רובם משתמשים בפייסבוק בדומה לכלל האוכלוסייה,

איכות חיים סובייקטיבית בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית בגיל הזקנה: הקשר לפעילות פנאי ולרשת החברתית

עבודת גמר זו לתואר שני נערכה בסיוע מלגה לקרן שלם   מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק איכות החיים הסובייקטיבית בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית בגיל הזקנה, והקשר שלה לפעילויות הפנאי שלהם ולרשת החברתית. איסוף הנתונים בוצע באמצעות שאלונים שהועברו בראיונות אישיים ל-51 אנשים עם מש"ה קלה עד בינונית, בגילאי 40 ומעלה. נמצא כי ללא קשר

עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית- בחינת תרומתו של שינוי המונח "פיגור שכלי" ל-"מוגבלות שכלית"

 עבודת גמר זו לתואר שני נערכה בסיוע מלגה של קרן שלם בשנת 2012 הוחלט במדינת ישראל על שינוי המונח הטרמינולוגי הרשמי לתיאור מוגבלות שכלית ומעבר מהמונח "פיגור שכלי" למונח "מוגבלות שכלית". מטרת המחקר הייתה לבחון בעקבות שינוי זה האם קיימים הבדלים בעמדות כלפי אנשים עם מוגבלות-שכלית בהתייחס למונחים "פיגור שכלי" ו"מוגבלות שכלית" ברמה הרגשית, הקוגניטיבית וההתנהגותית.

סקר נתוני הכשרת כח האדם במע"שים (מרכז עבודה שיקומי) של האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית לשנת 2012

הדוח הנוכחי מציג נתונים אודות מאפייני כח האדם העובד במע"שים (מרכזי עבודה שיקומיים) של האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ובכלל זה נתונים אודות מאפייני מנהלי המע"ש, צוות המדריכים וכן נתונים אודות מדריכי תכנית תעסוקה נתמכת המופעלת במע"שים. הדו"ח מתבסס על סקר שבוצע במהלך 2012 ולפיכך ממצאיו נכונים לשנה זו בלבד.   להורדת מצגת

מוגבלות שכלית התפתחותית בקרב פגים: מחקר אורך בינקות לבדיקת גורמי סיכון, סימנים מוקדמים ומאפיינים אימהיים

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם מטרות המחקר היו לבחון את אחוז הסיכון למוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בפגים ולזהות גורמי סיכון בהריון ובלידה; לזהות מאפיינים המבחינים בין פגים עם ובלי מש"ה; ולבחון השלמה של האימהות עם חוויית הלידה המוקדמת ואת מאפייני האם והילד התורמים להשגת השלמה מוקדמת. 12 פגים נמצאו בעלי עיכוב התפתחותי בגיל שנה