עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרתו העיקרית של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק עמדות מורים וסייעים העובדים בבתי ספר לתלמידים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), כלפי ההגדרה החדשה של המש"ה (דהיינו, אמונות ביכולת ההשתנות של בעלי מש"ה קשה ועמוקה וכלפי ביטול הסיווג על פי רמות משכל). הממצאים מציגים גישה המבטאת
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
הקשר בין מסגרת מגורים, סוג תעסוקה ותפיסת שליטה לבין דפוסי פעילות פנאי של בוגרים עם פיגור שכלי בקהילה
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. פעילות פנאי היא אחד התחומים בחיים בו ניתנת לאדם הזדמנות לקיים בחירות והחלטות עצמאיות, המובילות להתפתחות אישית ומימוש עצמי. במחקר זה נבדקו השפעתם של משתנים סביבתיים ואישיותיים על פעילות הפנאי של האדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), מתוך תפיסה המעוגנת בעיקרון הנורמליזציה שצרכיו זהים
בני נוער עם נכות התפתחותית – פיגור שכלי גבולי וקל והתנסויותיהם במצבי פגיעה וניצול- השוואה לבני נוער רגילים ללא נכות
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היקפה ומאפייניה של תופעת הפגיעה והניצול כנגד בני נוער עם נכות התפתחותית, מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) גבולית וקלה, בהשוואה לבני גילם הרגילים, על ידי דווח עצמי של הנבדקים על התנסויותיהם כקורבנות פשיעה וניצול. במחקר הנוכחי נמצאו מאפיינים רבים
תחושת צמיחה בקרב אבות ואימהות לילדים עם פיגור שכלי -השוואה בין משפחות חרדיות ללא חרדיות
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. המחקר הנוכחי נועד לבדוק את ההבדלים בין משפחות חרדיות לבין משפחות חילוניות המגדלות ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בתחושת צמיחה, תחושת קוהרנטיות ותמיכה חברתית. כמו כן, המחקר מבקש לבדוק האם ימצאו הבדלים בתחושת הצמיחה בין אבות לבין אימהות. עולה כי הורים חרדים דיווחו על
השפעת מערכת התמיכה הבלתי פורמלית על הזדקנות מוצלחת של אנשים עם פיגור שכלי
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. במחקר זה נבדק הקשר בין מערכת תמיכה בלתי פורמלית להזדקנות מוצלחת של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) וזאת בהתייחסות לגורמים מתווכים שונים. הממצא העיקרי מצביע על קיומו של קשר חיובי בין תמיכה חברתית בלתי פורמלית להזדקנות מוצלחת, כך שככל שמערכת התמיכה החברתית הבלתי
השפעת השתתפות בתוכנית התערבות המשלבת אספקטים של תיווך ותרחיש על מיומנויות התקשורת והשפה של ילדים עם תסמונת דאון
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. לילדים עם תסמונת דאון קשת רחבה של בעיות בתחום הקוגניטיבי, המוטורי, הרגשי ועוד. אולם, הבעיה החמורה ביותר שלהם היא בעיית בהתפתחות התקשורת והשפה. בתחום זה הישגיהם של ילדים אלו, נמוכים ביחס לרמתם הקוגניטיבית. במחקר זה נבדקה השפעתה של תוכנית התערבות מסוג “תרחיש תיווכי” על
הבדלים בתפיסת העצמי, בתפקוד חברתי, בהשתתפות בעיסוקים ובקשר ביניהם בקרב מתבגרים עם פיגור בגיל 13-16 החיים בבית הוריהם לעומת אלו החיים במסגרת מעונית
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר הייתה בדיקת ההבדלים בתפיסת העצמי, בתפקוד החברתי, בהשתתפות בעיסוקים ובקשרים בניהם בקרב מתבגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בגילאי 16-13 החיים בבית הוריהם לעומת אלו החיים במסגרת מעונית. מניתוח ממצאי המחקר, עולה הצורך להתייחס לריבוי האפשרויות החברתיות המוצעות לדיירים במסגרת המעונית. בהתאם
מגדר האח הבריא, סגנון התמודדות שיתופית של ההורים, הערכה עצמית וקבלה של אחאים בריאים את אחיהם בעלי פיגור שכלי
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מחקר זה בא לבדוק את המשתנים המתווכים הסתגלות טובה של בני המשפחה למצב הדחק. המחקר מניח כי בכוחו של דפוס ההתמודדות הורי להשפיע על הקשר בין אחאים. ההתמקדות של מחקר זה היא על ההשפעה של דפוס ההתמודדות ההורי ומגדר על אחאים בריאים מבחינת הקבלה
תרומת הניסיון וההתנסות לפרופיל תפקודי (לא אקדמי) בקרב תלמידים עם פיגור שכלי
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. בשנים האחרונות מתרחש בקהילייה השיקומית תהליך המתבטא במעבר מהתמקדות בהגדרת ליקוי אצל ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) להתמקדות בהגדרת תפקוד אצל ילדים אלו. מטרת המחקר היא לאמוד את רמת ההשתתפות של התלמיד עם המש"ה בסביבת ביה"ס, שהיא מהסביבות המרכזיות בתקופת הילדות, ולהעריך את
יישום החלטות ועדות האבחון של האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי – כיצד הוא קשור למאפייני העובד הסוציאלי ולמאפייני האדם עם הפיגור השכלי ומשפחתו
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. המחקר בודק את מידת היישום של החלטות ועדת האבחון של השירות לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, את התחומים בהם קיים קושי ביישום, ולאתר את הסיבות המקשות על יישום ההחלטות ואת המאפיינים של המאובחן ומשפחתו ושל העובד הסוציאלי המשפיעים על מידת יישום ההחלטות. בנוסף