עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. במחקר נבדקה התרומה של תחושת העצמה של ההורה, התמיכה החברתית של ההורה ושביעות הרצון שלו למעורבותו של ההורה והשתתפותם במסגרת חינוכית. כמו כן, נבדקה התרומה של מספר משתני רקע למעורבות ההורים. נמצא, כי כל מדדי תחושת העצמה משפיעים על רוב מדדי המעורבות, ונמצאו מתאמים
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
דימוי עצמי והתנהגות מסתגלת אצל אנשים מפגרים המשתתפים בפעילות פנאי עם אנשים רגילים
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. המחקר מתמקד בפעילויות שבהן הקשר בין אנשים מפגרים המשתתפים בפעילויות פנאי יחד עם אנשים רגילים בני גילם הינו קשר של שווים. המחקר בדק האם מפגרים הפועלים בפעילות פנאי עם אנשים רגילים כשווים, שונים בדמוי העצמי שלהם ובהתנהגותם המסתגלת מאנשים מפגרים המשתתפים בפעילות פנאי עם
אפיוני אמהות שילדיהן הבוגרים נמצאים במסגרות דיור קהילתי – חוסן אישי, התמודדות, תמיכה חברתית ובריאות נפשית
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר היא להתחקות אחר מאפייני האימהות, הקשורים לנכונותן לשילוב בנן/ביתן במסגרת הקהילתית, וכן לבחון את הקשר בין העובדה שהבן/בת מנהלים חיים עצמאיים בקהילה, לרמת הדחק, הבריאות הנפשית ואיכות החיים של האימהות. ממצאי המחקר הראו שאין הבדלים משמעותיים בין שתי קבוצות האימהות בחוסן אישי,
הורים לבוגרים עם נכות התפתחותית: התמודדות עם דחק, תמיכה משפחתית ועמדות כלפי נורמליזציה כמשתנים הקשורים לעמדותיהם כלפי תעסוקת בנם/בתם
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר לבחון השפעת משתנים שונים על עמדות הורים כלפי תעסוקת בנם/בתם. שאלת המחקר המרכזית שנבדקה היא האם עמדות הורים כלפי תעסוקת ילדם קשורות לגישתם כלפי עיקרון הנורמליזציה, לדחק ולמידת התמיכה המשפחתית לה זוכים ההורים? הממצאים העיקריים הראו כי עמדות הורים כלפי תעסוקת ילדם
השפעת תרגול גופני יומי על מכשיר המסילה הנעה על תפקוד מוטורי של ילדים עם פיגור בינוני-עמוק
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. אוכלוסייה רב-נכותית עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) אובחנה בעבר גם כאוכלוסייה בעלת כושר גופני לקוי. הסיבות לכושר הגופני הלקוי, מוסברות על ידי החוקרים כנובעות מאורח חיים לא פעיל, חוסר מודעות להשפעות הגופניות החיוביות של אימון גופני וחוסר מוטיבציה לפעילות תנועתית כלשהי. המחקר הנוכחי בודק
סקר לאיתור ולאפיון צרכים לפיתוח אביזרי עזר מיוחדים לשיפור תפקודם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם. הסקר הנוכחי הינו יחודי בהסתכלות רב תחומית ורב גילית בנושא שימוש והתאמת אביזרי עזר. המשתתפים הינם נותני שירותים (3-6 בכל מסגרת) לאנשים עם מוגבלות שכלית ב-10 מוסדות שונים מפעוטות ועד קשישים. כלי המחקר כללו תצפיות, שאלונים, וקבוצות מיקוד. הממצאים מדגישים את הצורך להתמקד בפיתוח ושיפור טכנולוגיה מסייעת בתחום
סקירת ספרות בנושא: חצרות פעילות לאנשים בוגרים עם מוגבלות
סקירת ספרות זו נעשתה עבור קרן שלם. המושג 'חצר פעילה לבוגרים' אינו מושג שגור בספרות המקצועית. הסקירה המובאת להלן בנויה מחמישה פרקים: פרק ראשון מציג מבוא תיאורטי לחשיבות של פעילות פנאי, פעילות פיזית ופעילות במרחב פתוח (outdoor) עבור אנשים עם מוגבלות. פרק שני מתמקד בחצרות הפעילות עצמן. פרק שלישי מציג מספר מודלים לבניית תכניות התערבות
השפעת פעילות אתגרית על אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בינונית וקשה ועל תפיסת הצוות את מסוגלותם של המשתתפים
מחקר זה נערך בסיועה של קרן שלם. המחקר נועד לבחון את השפעת הפעילות האתגרית על אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בינונית עד קשה וכן לבחון את השפעת ההשתתפות בפעילות האתגרית על עמדות הסגל כלפי המשתתפים. שלושים ילדים עם מוגבלות שכלית בינונית עד קשה השתתפו בפעילות של עמותת 'אתגרים' לאורך 15 מפגשים; נמדדו מדדי השתתפות לאורך
דוח הערכה מסכם על קורס: בניית שותפות בין אנשי מקצוע להורים לילדים עם צרכים מיוחדים במזרח ירושלים
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם. מטרת המחקר הייתה להעריך תהליך יישום תכנית שמטרותיה היו פיתוח מודעות ושינוי עמדות ביחסם של אנשי מקצוע למקומם של ההורים, המשפחה וכלפי אנשים עם מוגבלויות. ממצאי ההערכה מצביעים על כך שישנה הלימה בין הצרכים, כפי שזוהו על ידי חברי וועדת ההיגוי, לבין המטרות כפי שהוגדרו במסמכי התכנית. ניכר
יכולת ניבוי של פיגור שכלי, בילדים אשר אובחנו בגיל צעיר כסובלים מאיחור התפתחותי כללי
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם. איחור התפתחותי כללי מוגדר כאיחור בשני צירי התפתחות לפחות, לרוב מאותר ומאובחן בגיל שנה וחצי עד גיל שלוש, ונחשב לאבחנה המקדימה לפיגור שכלי. איתור מוקדם של לקות קוגניטיבית חשובה לצורך התערבות ותכנון מערך טיפול. המחקר נועד לקבוע את המתאם בין איחור התפתחותי בגיל הצעיר לרמה הקוגניטיבית העתידית, על