מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם. אנשים מבוגרים בעלי לקות אינטלקטואלית התפתחותית (לא"ה) נמצאו כבעלי סיכוי לנפילה גבוה מזה של אנשים ללא לא"ה. המחקר מאפשר לאתר את שכיחות האוכלוסייה בסיכון לנפילות בקרב אנשים מבוגרים בעלי לא"ה, ולאתר גורמי ניבוי שיאפשרו לאתר מועמדים, אשר יתאימו לתוכנית מניעה המכוונת לשיפור שיווי משקל והפחתת הסיכון לנפילות. נמצא
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
עבודה נתמכת ברצף שירותי התעסוקה
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם. המחקר בא לבחון האם תוכנית תעסוקה נתמכת הצליחה, ובאיזו יעילות הופעלה התוכנית (תהליכי איתור, השמה, הכשרה, ליווי ומעקב של המשתקמים, והעבודה מול המעסיקים). המחקר מתבסס על ראיונות עומק עם בעלי תפקידים ברמות השונות (רמת המטה, מפעילי התוכנית, בעלי תפקידים ב- 10 מפעלי עבודה שיקומיים (מע"שים) וברשויות המקומיות בהן
יישום מיטבי – איתור אוכלוסיית יעד, הערכת צרכים וידע נוכחי, הפעלת תוכנית התערבות ראשונית והערכת תוצאות – אוכלוסיית מבחן, תסמונת רט
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם. תסמונת רט הנה תסמונת גנטית הפוגעת בעיקר בנשים. לאור הצרכים הרפואיים המורכבים של אוכלוסייה זו, חשוב לאתר נשים אלו על מנת שיוכלו להיכנס לתוכנית מעקב מסודרת המופעלת כיום במרפאת המומחים של תסמונת רט בבית החולים ע"ש חיים שיבא. בוצע סקר בכל המסגרות המטפלות באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית,
מניעים לפעילות גופנית בקרב ספורטאים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית המשתתפים בפעילות בארגון ספיישל אולימפיקס בהשוואה לספורטאים ללא מוגבלות
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם. אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית (מש"ה) פעילים פחות באופן משמעותי מעמיתיהם ללא מוגבלות, וזאת בעיקר עקב העדר מניעים לאתחול ולשימור של פעילות לאורך זמן. מחקר זה נעשה על מנת לאפיין מניעים רלוונטיים שיאפשרו להתאים תכניות אימונים לספורטאים עם מש"ה. המחקר בוצע באמצעות שילוב של שיטות מחקר, בהן שיטות כמותיות
יחסי אם-ילד, אב-ילד ותפקיד האב במשפחות לילדים עם פיגור שכלי
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם. המחקר עוסק ביחסי הורה-ילד במשפחות לילדים בני 4-6.5 בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), מתמקד במעורבות האב, ובקשר בין מעורבות האב לאינטראקציית אם-ילד ואב-ילד. נבדקה רמת המעורבות של האבות בטיפול בילדים, ונבחנה אינטראקציית אב-ילד, במשפחות בהן יש ילדים עם מש"ה אל מול משפחות הביקורת. נמצאו הבדלים אצל האבות ברמת
חינוך והכשרה של בוגרים עם פיגור שכלי ככוח עזר למקצועות הסיעוד
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם. מחקר זה מציג את היתרונות וההישגים של מבוגרים עם לקויות קוגניטיביות אשר שולבו בתכנית הכשרה ככוח עזר למקצועות הסיעוד אשר התקיימה באוניברסיטת חיפה. מטרת התכנית הייתה לשלב בוגרים עם לקויות קוגניטיביות בלימודים גבוהים באקדמיה ובהמשך להכינם ליציאה לעבודה עצמאית בקהילה מתגמלת ומעניינת. המפגשים כללו יום לימודים שבועי במשך
הפרופיל המורפו-תחבירי של ילדים ומתבגרים עם תסמונת דאון בהשוואה לילדים ומתבגרים מאוכלוסיות אחרות
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם. אחת הבעיות הקשות ביותר של הלוקים בתסמונת דאון היא בעיית התפתחות מיומנויות התקשורת והשפה. לשפה העברית מאפיינים ייחודיים. מחקר זה בדק, לראשונה, את התפקוד המורפו-תחבירי של בעלי תסמונת דאון דוברי עברית, תוך התייחסות לשאלה האם גם דוברי עברית, הלוקים בתסמונת דאון, מציגים קושי מורפולוגי ו/או מורפו-תחבירי חמור, בדומה
בניית מסגרת עבודה ליישום מיטבי של תוכניות התערבות בתחום מציאות מדומה עבור אוכלוסייה עם לקות אינטלקטואלית
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם. המחקר בדק האם ניתן להפעיל תוכנית מציאות מדומה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) קשה על ידי צוות לא מקצועי במעון, והאם ניתן לשפר כושר גופני בעזרת מציאות מדומה בקרב אוכלוסייה זו. בנוסף נבדק, האם ניתן ליישם את מבחן קופר כמדד לכושר גופני. נמצא, שמציאות מדומה הינה כלי
קוגניציה חברתית ומיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם תסמונות ווליאמס וחל"פ
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם. המחקר הנוכחי מתמקד בבחינה אינטגרטיבית ומקיפה של הכישורים החברתיים בילדים ומתבגרים, הלוקים באחת משתי תסמונות גנטיות נדירות: תסמונת ויליאמס (ת"ו) ותסמונת חיך-לב-פנים (חל"פ). מטרת המחקר הינה לבחון יכולות קוגניציה חברתית ומדדים של התנהגות חברתית בכל אחת מהתסמונות, לעמוד על הקשר שבין קוגניציה חברתית והתנהגות חברתית, ולשרטט פרופיל אינטגרטיבי
הקשר בין תובנה אימהית לעולם הפנימי של הילד, רגישות אימהית, והתקשרות: המקרה של ילדים עם לקות אינטלקטואלית
מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם. הספרות בפסיכולוגיה התפתחותית מניחה, שתובנה אימהית כלפי עולמו הפנימי של הילד, הינה התשתית הנדרשת להתנהגות אימהית רגישה, והבסיס להתקשרות בטוחה בין הילד לאמו. מחקרינו הקודמים הראו, שתובנה אימהית תורמת להתפתחות התקשרויות בטוחות בקרב ילדים בעלי התפתחות תקינה, בסיכון, ועם אוטיזם. מטרת המחקר הייתה להרחיב ממצאים אלה לאוכלוסייה של