המאבק לביטול המוסדות ותמיכה בחיים עצמאיים בקהילה הוא מאבני היסוד של תנועות הנכים בעולם. בימים אלו אנו מציינים עשור להגשת המלצותיה של ועדת מומחים במינוי משרד הרווחה, אשר עסקה במעבר של אנשים עם מוגבלות שכלית מדיור מוסדי לדיור בקהילה. בין המלצות הועדה ניתן למצוא תכנית הדרגתית לסגירת מוסדות ומעבר לדיור בקהילה. במפגש הציגו פרופ’ אריק
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
סרטון הרצאה – כוחה של קהילה: בין שייכות להדרה
קהילה היא יותר מאוסף של אנשים, היא כוללת בתוכה תחושת שייכות ומכנה משותף. תחושת השייכות הזו מייצרת בסיס יציב והעצמה לפעולה בעולם. יחד עם זאת, בעצם כינון הקהילה היא גם מייצרת הפרדות וגבולות המגדירים מי לא מהווה חלק מהקהילה. במפגש נשאל מהו כוחה של קהילה, את מי היא כוללת ואת מי היא מדירה, מה מקומם
ZOOM IN – לומדה בשפה פשוטה ללימוד תפעול הזום
בקרב כלל האוכלוסייה וגם בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית אנו רואים קושי לתפעל את תוכנת הזום. קושי זה נובע מטעמים רבים ביניהם: תפעול של מערכת טכנולוגית המבוססת על ידע מוקדם במערכות דומות, הוראות בשפה האנגלית, קצב השתנות גבוה על המסך, צורך באוריינות ועוד. לפיכך, בשנה האחרונה פותחה לומדה בשפה פשוטה שנועדה לסייע בלמידה איך להשתמש
בין בדידות לשייכות: “כנפיים של קרמבו” בימי קורונה
תנועת הנוער “כנפיים של קרמבו” הינה תנועת נוער ארצית לילדים ולבני נוער עם וללא מוגבלויות אשר חרטה על דגלה קידום פעילות משותפת, מכלילה ומשייכת, הבאה לתת מענה, בין השאר, לחוויות של בדידות, ריחוק חברתי וניכור בקרב ילדים ובני נוער בכלל וילדים ובני נוער עם מוגבלויות בפרט. הדילמה בין בדידות לשייכות התעצמה בתחילת שנת 2020, עם
“להיות עם שיער אסוף, כדי שידעו”: זהות ותודעה של נשים חירשות וכבדות שמיעה
המחקר, המבוסס על עבודת דוקטורט משנת 2012, בוחן את חייהן של נשים חירשות וכבדות שמיעה בישראל, תוך התמקדות בהיבטי זהות בעולם העבודה והחינוך. המשתתפות, רובן בעלות תואר אקדמי, מייצגות מגוון זהויות – מחציתן אורליות ומחציתן מסמנות, כאשר המסמנות מעורבות בעיקר בקהילת החירשים. המחקר מצא כי תהליך גיבוש הזהות החירשית מתאפיין במעבריות מתמדת בין עולם השומעים
מתווה ללימודי ביקורת מוגבלות פמיניסטיים בישראל
המאמר בוחן את נקודות ההשקה בין לימודי מגדר ולימודי מוגבלות, בהמשך למאמרה של רוזמרי גרלנד תומסון משנת 2002. תומסון טוענת כי הכללת מוגבלות כקטגוריית זהות עשויה לשנות מהותית את התיאוריה הפמיניסטית, ובמקביל – כי החשיבה הפמיניסטית רלוונטית ללימודי נכות. המאמר הנוכחי מתמקד בשלושה היבטים הנוגעים לטיעוניה של תומסון בהקשר של אקטיביזם: שינוי חברתי, קנון ושוליות,
כוח לכו”ח – מורות כבדות שמיעה וחירשות בישראל
במגזר הציבורי חשופות בו בזמן לשלושה סוגים של אפליה: אפליה מגדרית, אפליה 2 מורות חירשות מעמדית ואפליה על רקע מוגבלות. כנשים חירשות העובדות במערכת החינוך, המורות נתונות למצב מתמשך של אפליה, סירוב והדרה: קשה להן להתקבל לעבודה, הן אינן מקבלות קביעות, מסרבים להעסיק אותן במשרות מלאות ולתת להן תפקידי חינוך, והן מנותבות ללמד ילדים חירשים
עקרונות לטיפול שיניים באוכלוסיות עם מוגבלויות
שמירה על היגיינה ובריאות הפה חשובה לכל אדם, אך על אחת כמה וכמה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית וזאת בשל העובדה כי לעיתים הם מתקשים בפעולת צחצוח השיניים או שהם מביעים התנגדות לפעולה, כך שבריאות הפה שלהם עלולה ללקות בחסר ולכן הם נזקקים יותר לשמירה, טיפוח וטיפול בתחום בריאות הפה והשיניים. לאור הדברים, הקימו שירותי הבריאות
סרטון להגברת המודעות לנושא הליך קבלת החלטות נתמכת
מתוך אתר האפוטרופוס הכללי קבלת החלטות נתמכת הינה הסדר משפטי המאפשר לאדם המסוגל לקבל החלטות בעצמו אך מתקשה בכך, לקבל סיוע בקבלת מידע מונגש הנדרש לו וכן סיוע במימוש החלטות שקיבל, באמצעות מינוי של אדם אחר המכונה “תומך החלטה” על ידי בית המשפט. המינוי נעשה מרצונו של מקבל ההחלטות ובהסכמתו ויש לו אחריות מלאה
שלושים שנות חיים בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית ו / או התפתחותית בארצות הברית (1987-2017)
ספר המציג שלושים שנה של סיפורי חיים בקהילה של אנשים עם מוגבלות שכלית ו/או התפתחותית. הספר, בשפה האנגלית, הינו דיגיטלי ובשימוש חופשי, הוא מציג אינפוגרפיקות, תמונות ושפה נגישה, וכן נקודות מבט אישיות של אנשים שונים ששימשו כיועצים לפרויקטי שילוב של אנשים בחברה האמריקאית על החיים וההכללה בקהילה המשותפים לאנשים עם מוגבלות שכלית ו / או