מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. המחקר הנוכחי בחן את תרומת סדנה במודל MISC-CAB לשיפור איכות האינטראקציה התיווכית בין צוות רב־מקצועי לפעוטות עם עיכוב התפתחותי רב תחומי. במחקר השתתפו 31 נשות צוות ממעונות יום שיקומיים, אשר נחלקו לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. עמדות הצוותים, אמונותיהם, הונם הפסיכולוגי ואיכות האינטראקציה בינם לבין הפעוטות נמדדו לפני ואחרי הסדנה.
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
כוונות לטיפול באח/ות עם מוגבלות שכלית-התפתחותית: תרומתם של גורמים אישיים, משפחתיים וחברתיים
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. מחקר חתך כמותי זה עוסק בכוונות הטיפול העתידיות של אחים לאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית (מש״ה). מטרת המחקר הייתה לבחון קשר בין גורמים אישיים, משפחתיים וחברתיים של אותם אחים לבין דיווח על כוונות טיפול עתידיות, על רקע המעבר הצפוי של אחריות הטיפול מהוריהם אליהם. הממצאים העיקריים מצביעים על כך כי
תרומת משתני רקע, דחק ואינטליגנציה רגשית כמשתנה מתווך על הון פסיכולוגי ואמפתיה בקרב בוגרים עם שיתוק מוחין בהשוואה לבוגרים עם התפתחות תקינה
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. המחקר בחן את תרומת משתני רקע, רמות דחק ואינטליגנציה רגשית להסברת הון פסיכולוגי ואמפתיה בקרב 93 בוגרים, מתוכם 46 עם שיתוק מוחין ו־47 עם התפתחות תקינה. הממצאים הצביעו כי בוגרי CP דיווחו על רמות דחק נמוכות יותר, אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר וכן אמפתיה רבה יותר לעומת בני גילם עם
ויסות רגשי והורות במצבי דחק
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. המחקר בחן את הקשר בין ויסות רגשי (Emotion Regulation) לבין הורות תחת עומס רגשי במצבי לחץ מגוונים: אישיים, משפחתיים וסביבתיים. באמצעות ארבעה מחקרים אמפיריים, נבחן כיצד אסטרטגיות ויסות שונות, ובהן הערכה מחדש, מנטליזציה, הדחקה ורומינציה, משפיעות על רווחת ההורה ועל תפקודו כהורה. ממצאי המחקר מצביעים על כך ששימוש בהערכה
תרומתם של מאפיינים הוריים ומשפחתיים להסתגלות של אחאים לילד עם מוגבלות בחברה החרדית בישראל
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. בחברה החרדית בישראל שכיחות גבוהה של ילדים עם מוגבלויות, שיעורי פריון גבוהים וריבוי אחאים לילד עם מוגבלות. מטרת המחקר לבחון באמצעות מודל אינטגרטיבי קשר בין חוסן משפחתי, דחק הורי וסגנון התקשרות של אמהות בחברה החרדית לבין הסתגלותם הנפשית של אחאים לילד עם/ללא מוגבלות. המחקר כמותי וכלל 160 אמהות, 92
הקשר בין סטיגמה ואמון במוסדות המדינה לצריכת שירותים בקרב הורים ערבים לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין סטיגמה מופנמת, אמון במוסדות המדינה, ושימוש בשירותים ציבוריים בקרב הורים לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בחברה הערבית בישראל. באמצעות ניתוח נתונים ממדגם של 235 הורים (124 ערבים ו-111 יהודים), המחקר מצא שסטיגמה מופנמת קשורה להפחתת השימוש בשירותים ציבוריים, בעוד שאמון במוסדות המדינה
תרומתן של ההשכלה האקדמית ושל תוכניות ההכשרה המקצועית לידע המקצועי של הצוות המוביל בשרות מוכוון אדם במסגרות דיור חוץ-ביתיות לאנשים עם מש"ה
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. מטרת המחקר היתה לבדוק את תרומתן של ההשכלה האקדמית ושל תוכניות ההכשרה המקצועית לרכישת ידע מקצועי של העובדים במסגרות הדיור החוץ-ביתיות, המטפלים באנשים עם מש"ה, מבחינת ידע מקצועי ומבחינת תפיסתם הערכית לשירות מוכוון אדם. איסוף הנתונים נעשה באמצעות שיטת המחקר המשולבת – כמותית ואיכותנית. במחקר הכמותי נטלו חלק 117
גורמים הקשורים במוכנותם של סטודנטים לסיעוד לטפל באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית: ידע, עמדות והכשרה
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית חווים מחד אתגרים בריאותיים משמעותיים ומאידך מחסומים בגישה לטיפול רפואי. סטודנטים לסיעוד פוגשים מקרוב ומטפלים בבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית כחלק מהשכלתם המקצועית. המחקר הנוכחי בחן את הידע, העמדות והמוכנות של סטודנטים לסיעוד לטפל במקבלי שירות עם מוגבלות שכלית התפתחותית. ממצאי המחקר הצביעו על קשרים
קוהרנטיות, אופטימיות רגשות ותמיכה חברתית של אחאים בגילאי הבגרות המתהווה כמנבאי קבלה של אחיהם עם תסמונת דאון
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. מחקר זה בחן, באמצעות מחקר משולב-שיטות, את קבלתם של ילדים עם תסמונת דאון על ידי האחאים שלהם בגיל הבגרות המתהווה. במחקר כמותי בהשתתפות מדגם של 304 אחאים לילדים עם תסמונת דאון, נמצא שהקוהרנטיות והאופטימיות ניבאו את קבלת האח עם תסמונת דאון. הרגשות השלילים של האחאים כלפי האח והתמיכה החברתית
שחיקה הורית של אימהות לילדים עם וללא צרכים מיוחדים מהמגזר החרדי ומהמגזר שאינו חרדי: גורמיה, החומרה הנתפסת של הלקות ותחושת נטל הטיפול, תמיכה חברתית, עבודת רגשות, תושייה נלמדת ושימוש בשירותי בריאות עבור האם
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. תופעת השחיקה ההורית מתפתחת בעיקר עקב חוסר איזון בין גורמי סיכון לשחיקה (חשיפה מתמשכת לדרישות בתחום ההורות), לבין גורמי הגנה מפניה (משאבי ההתמודדות העומדים לרשות ההורה). אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים נמצאות בסיכון גבוה לשחיקה הורית עקב תפקוד הילד בהשוואה לבני גילו, תלות הילד בהן ונטל הטיפול הממושך. מחקר