המאמר מבוסס על תובנות מיישום התוכנית בין השנים 2015-2019 השתלבות בעולם העבודה היא גורם מרכזי היוצק משמעות לחייו של הפרט ומניע אותו לעשייה, להגשמה וליצירה. העבודה מהווה מקור לפרנסה, להערכה עצמית ולהערכה מצד הסביבה. כך הדבר גם עבור אנשים עם מוגבלות – השתלבותם בשוק העבודה יוצקת משמעות קיומית לחייהם, תורמת לשיפור מצבם הכלכלי, מצבם
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
התמודדות עם פרידה ממקבל שירות שהלך לעולמו – מערך שיעור
פרידה ממקבל שירות אינה קלה לאף אחד. גם הצוות וגם מקבלי השירות חשים בחסרונו, אך רובם לא יוכלו להשתתף פיזית בהלוויה או בשבעה. לכן, חשוב לדבר עליו, להיפרד ממנו, ולשלוח למשפחתו את תנחומיהם של מקבלי השירות כמיטב יכולתנו. שיחה זו מהווה מעין סגירת מעגל עם לכתו ומאפשרת למקבלי השירות להיפרד ממנו. להלן מערך שיעור לפרידה
פיתוח כלי לאיתור ילדים עם מוגבלות על בסיס סקירת כלי מחקר מן הארץ ומן העולם
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בשיתוף משרד החינוך, האוצר, הבריאות, הביטוח הלאומי וג'וינט ישראל מבצע מחקר בנושא ילדים עם מוגבלות וצריכת שירותי בריאות, חינוך ורווחה בקרב אוכלוסייה זו. כחלק ממחקר זה, ערך מכון ברוקדייל סקירה בין-לאומית של כלים מרכזיים המשמשים להגדרה ולמדידה של מוגבלות בקרב ילדים, במטרה לגבש כלי מהימן לאיתור ילדים עם מוגבלות בישראל. בפתח הסקירה הנוכחית
סקירה בין-לאומית של כלי מדידה לאיתור אנשים עם מוגבלות
המחקר בוחן דפוסי ההשתתפות בחברה של אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה בישראל. כחלק ממחקר זה, ערך מכון ברוקדייל סקירה בין-לאומית של כלים מרכזיים המשמשים להגדרה ולמדידה של מוגבלות ברחבי העולם, כדי לגבש כלי מהימן לאיתור אנשים עם מוגבלות בישראל. בפתח הסקירה מוצגות נקודות מבט שונות להמשגת מוגבלות ומתוארים האתגרים הכרוכים בגיבוש הגדרה תפעולית. לאחר מכן
גיליון מיוחד בנושא בריאות הנפש וזכויות האדם Special Section: Mental Health and Human Rights
בגליון זה של כתב העת Health & Human Rights חלק שלם בו מוקדש לבריאות הנפש וזכויות אדם. כל המאמרים ניתנים להורדה בחינם. הגליון משקף את מרחב המאמצים הנעשה לקידום תחום בריאות הנפש ותפיסת זכויות האדם כחלק משמעותי בו – אין בריאות ללא בריאות נפשית ואין בריאות נפשית ללא זכויות אדם. החיבורים השונים הבאים לביטוי בגליון
בין חשדנות לרחמים: תפיסות לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות כזכויות יתר ולגבי שימוש לרעה בחוק
מאמר זה בוחן כיצד זכויות אנשים עם מוגבלויות ממומשות בחיי היומיום בצל חשש ציבורי מפני שימוש לרעה בהן, וכן את האופן שבו התפיסות, העמדות והרגשות כלפי זכויות אלה וכלפי נשאיהן מוצאים ביטוי בתהליך של תרגום החקיקה החלה עלי ספר למציאות. תופעת החשד לשימוש לרעה בזכויות אנשים עם מוגבלויות בישראל היא למעשה גלגול עדכני של חשד
קידום העסקה עצמית ויזמות עסקית של אנשים עם מוגבלות
בשנים האחרונות הולכת ומתגבשת ההכרה שהעסקה עצמית היא פתרון תעסוקתי חשוב לאנשים עם מוגבלות, שיוזמות עסקיות של אנשים אלה עשויות לתת מענה לצרכים רבים שלהם ושאין תרומתן של יוזמות כאלה באה לידי ביטוי במדדים כלכליים בלבד. יזמות עסקית, גם בהיקף זעיר, מזמנת אתגרים לא פשוטים, ולאלה מצטרפים אצל אנשים עם מוגבלות גם אתגרים הנובעים מעצם
אתגרים בשילוב אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה – סקירה של ארבע קבוצות יעד
קידום שילובם של אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה הוא אחד הנושאים המרכזיים העומדים על סדר יומה של המדיניות החברתית-הכלכלית בישראל. המאמר עוסק בכלל האנשים עם מוגבלות שאינם משתתפים במסגרת תעסוקה כלשהי, אוכלוסייה שמנתה בשנת 2010 כחצי מיליון איש. בקרב אוכלוסייה זו זוהו על בסיס הקריטריונים שלהלן מספר קבוצות עם פוטנציאל תעסוקתי נכבד שאינו ממומש: גודל
The Reflecting Physician / הרופא המשקף
המאמר בוחן באופן ביקורתי את העמדה "הלא מתערבת", הנחשבת כנייטראלית, של גורמי טיפול במתן ייעוץ גנטי-רפואי לגבי הפסקת הריון בעקבות אבחנה של "פגם" בעובר, בישראל. הוא שואף להבין לעומקה את משמעות המושג "בחירה מוסרית אישית" (individual moral choice , מושג שטבע טום שייקספיר) במקרים ממשיים בהם הורים ניצבים בפני החלטה כגון זאת. כמקרה מבחן, אני מנתחת שני נרטיבים שכתבה רופאת
המודל הביו-פסיכו-סוציאלי (ICF) ושירות מוכוון אדם
מגוון של מודלים הוצעו כדי להבין ולהסביר מוגבלות ותפקוד. בספרות נהוג להתייחס אליהם כמודלים רפואיים אל מול מודלים חברתיים. המודל הרפואי רואה במוגבלות בעיה של האדם הנגרמת באופן ישיר ממחלה, טראומה או מצב בריאות אחר הדורש טיפול רפואי הניתן בצורה של טיפול פרטני ע"י אנשי מקצוע. ניהול המוגבלות מכוון לריפוי או להסתגלות הפרט ולשינוי בהתנהגותו.