המחקר בוחן דפוסי ההשתתפות בחברה של אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה בישראל. כחלק ממחקר זה, ערך מכון ברוקדייל סקירה בין-לאומית של כלים מרכזיים המשמשים להגדרה ולמדידה של מוגבלות ברחבי העולם, כדי לגבש כלי מהימן לאיתור אנשים עם מוגבלות בישראל. בפתח הסקירה מוצגות נקודות מבט שונות להמשגת מוגבלות ומתוארים האתגרים הכרוכים בגיבוש הגדרה תפעולית. לאחר מכן
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
גיליון מיוחד בנושא בריאות הנפש וזכויות האדם Special Section: Mental Health and Human Rights
בגליון זה של כתב העת Health & Human Rights חלק שלם בו מוקדש לבריאות הנפש וזכויות אדם. כל המאמרים ניתנים להורדה בחינם. הגליון משקף את מרחב המאמצים הנעשה לקידום תחום בריאות הנפש ותפיסת זכויות האדם כחלק משמעותי בו – אין בריאות ללא בריאות נפשית ואין בריאות נפשית ללא זכויות אדם. החיבורים השונים הבאים לביטוי בגליון
בין חשדנות לרחמים: תפיסות לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות כזכויות יתר ולגבי שימוש לרעה בחוק
מאמר זה בוחן כיצד זכויות אנשים עם מוגבלויות ממומשות בחיי היומיום בצל חשש ציבורי מפני שימוש לרעה בהן, וכן את האופן שבו התפיסות, העמדות והרגשות כלפי זכויות אלה וכלפי נשאיהן מוצאים ביטוי בתהליך של תרגום החקיקה החלה עלי ספר למציאות. תופעת החשד לשימוש לרעה בזכויות אנשים עם מוגבלויות בישראל היא למעשה גלגול עדכני של חשד
קידום העסקה עצמית ויזמות עסקית של אנשים עם מוגבלות
בשנים האחרונות הולכת ומתגבשת ההכרה שהעסקה עצמית היא פתרון תעסוקתי חשוב לאנשים עם מוגבלות, שיוזמות עסקיות של אנשים אלה עשויות לתת מענה לצרכים רבים שלהם ושאין תרומתן של יוזמות כאלה באה לידי ביטוי במדדים כלכליים בלבד. יזמות עסקית, גם בהיקף זעיר, מזמנת אתגרים לא פשוטים, ולאלה מצטרפים אצל אנשים עם מוגבלות גם אתגרים הנובעים מעצם
אתגרים בשילוב אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה – סקירה של ארבע קבוצות יעד
קידום שילובם של אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה הוא אחד הנושאים המרכזיים העומדים על סדר יומה של המדיניות החברתית-הכלכלית בישראל. המאמר עוסק בכלל האנשים עם מוגבלות שאינם משתתפים במסגרת תעסוקה כלשהי, אוכלוסייה שמנתה בשנת 2010 כחצי מיליון איש. בקרב אוכלוסייה זו זוהו על בסיס הקריטריונים שלהלן מספר קבוצות עם פוטנציאל תעסוקתי נכבד שאינו ממומש: גודל
The Reflecting Physician / הרופא המשקף
המאמר בוחן באופן ביקורתי את העמדה "הלא מתערבת", הנחשבת כנייטראלית, של גורמי טיפול במתן ייעוץ גנטי-רפואי לגבי הפסקת הריון בעקבות אבחנה של "פגם" בעובר, בישראל. הוא שואף להבין לעומקה את משמעות המושג "בחירה מוסרית אישית" (individual moral choice , מושג שטבע טום שייקספיר) במקרים ממשיים בהם הורים ניצבים בפני החלטה כגון זאת. כמקרה מבחן, אני מנתחת שני נרטיבים שכתבה רופאת
המודל הביו-פסיכו-סוציאלי (ICF) ושירות מוכוון אדם
מגוון של מודלים הוצעו כדי להבין ולהסביר מוגבלות ותפקוד. בספרות נהוג להתייחס אליהם כמודלים רפואיים אל מול מודלים חברתיים. המודל הרפואי רואה במוגבלות בעיה של האדם הנגרמת באופן ישיר ממחלה, טראומה או מצב בריאות אחר הדורש טיפול רפואי הניתן בצורה של טיפול פרטני ע"י אנשי מקצוע. ניהול המוגבלות מכוון לריפוי או להסתגלות הפרט ולשינוי בהתנהגותו.
The professionalization of Urban Accessibility הפרופסיונליזציה של נגישות אורבנית
המאמר עוסק במיקומם של אנשי מקצוע מתחום הנגישות האורבנית בשלבי התכנון והפיתוח וכן בעת האכיפה של התאמות נגישות במרחב העירוני. באמצעות השוואה בין ערים גדולות בארה"ב (ניו יורק, שיקגו, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו) ובין תל אביב-יפו, אנו מזהים שני מודלים מרכזיים: המודל המבוזר של פרופיזונליזציה ואכיפה (הקיים בערי ארה"ב) והמודל המרוכז של פרופסיונליזציה ואכיפה (הקיים
פריטי מידע רלבנטיים למודל ה- ICF ושירות מכוון אדם
המודל הביו-פסיכו-סוציאלי ICF ושירות מוכוון אדם (2020) מסמנים/אינדקטורים לשירות מוכוון אדם על פי מודל ה-ICF ובתכניות של מינהל המוגבלויות (2020) לקויות למידה בקרב בוגרים: יישום מודל הבריאות העולמי ה-ICF כמפתח להבנה של צורכי הפרט – מאמר עמדה(2014) הטמעת מודל ICF במערכת השיקום בישראל במלאת עשור לפרסומו – חקר השירות הפיזיותרפי (2012)
להזדקן עם מוגבלות תפקודית
מטרות המסמך : לבחון האם קיימים מאפיינים ייחודיים של תהליכי הזדקנות (בריאותיים, תפקודיים, פסיכו-סוציאליים) בקרב אנשים מזדקנים עם מוגבלויות. לבחון האם יש לאנשים מזדקנים עם מוגבלות צרכין מיוחדים השונים מאלה שיש לזקנים שעם הזדקנותם נהפכו למוגבלים בתפקודם לבחון אם קיימים הבדלים בין סוגי המוגבלות (מוגבלות פיזית, קוגנטיבית, סנסורית וכו') באשר למאפיינים של תהליכי הזדקנותם ולצורכיהם.