ארכיונים: מאגר ידע ומחקר

החקיקה בתחום זכויות האדם היא בעלת חשיבות עליונה וחשוב להתאימה גם לצרכיהם של אנשים עם מוגבלות, שכן להתאמה כזו עשויה להיות השפעה חיובית על חייהם ועל יכולתם להשתלב כשווים בחברה ובקהילה. החוק למניעת הטרדה מינית (תשנ"ח – 1998) חל על כלל הציבור, ומטרתו "לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל

להלן ריכוז עיקרי מאמרים בתחום ההתערבות בשעת משבר, בהתאמה לאוכלוסיית האנשים עם המוגבלות השכלית וכולל גם כלי לדיבוב. החומרים עובדו עבורכם ממספר מקורות מידע. הקובץ הופץ בקהילת הידע במתכונת הקודמת ומופץ בשנית, בהתאם לבקשות.  להורדת המסמך

בעשורים האחרונים גוברת ההכרה בחשיבות התעסוקה בחייהם של אנשים עם מוגבלות, ובהם אנשים על פני הרצף האוטיסטי המוגדרים בתפקוד גבוה. הספרות המחקרית מבהירה שניתן לתמוך באנשים אלה, לסייע להם להתגבר על חסמים המקשים על קליטתם בעבודה ולסייע להם להתמיד בה. מאמר זה סוקר את הידע שנצבר בעולם בנושא זה ומתווה כיווני פעולה אפשריים. עוד הוא

בשנת 2009 החל המוסד לביטוח לאומי ליישם את תיקון 109 הידוע בשם חוק לרון. התיקון נועד לעודד את מקבלי קצבת נכות כללית להשתלב בשוק העבודה על ידי שינוי חישוב קצבת הנכות ביחס להכנסות מעבודה. בחלוף חמש שנים, בחנו את השפעת התיקון על מקבלי הקצבה. הבדיקה התבססה על השוואת ההתנהגות בשוק העבודה של שתי קבוצות: מקבלי

הניאו-ליברליזציה מחד גיסא וההכרה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מאידך גיסא שינו בשני כיוונים מנוגדים את מדיניות התקצוב הנוהגת בעניינם ברבות ממדינות אירופה. בהקשר זה פיתח ארגון ה-OECD מודל להערכת מצבם התעסוקתי של עובדים עם מוגבלות. דא עקא שהמודל לא התייחס לתרומתה של תקנת שכר מינימום מופחת לשלושה היבטים של מצבם של עובדים עם מוגבלות:

מאמר זה בוחן את תהליך עיצוב המדיניות, שהוביל להתקנת תקנות שכר המינימום המותאם בישראל ולהחלתן. תהליך זה החל בחקיקה סוציאלית שנועדה לשפר את זכויות העובדים בישראל, אך בד בבד אפשרה להחריג עובדים עם מוגבלות שיכולתם לעבוד נמוכה יותר. המשך תהליך החקיקה מאופיין בניסיון מעצבי המדיניות להטמיע את השיח של שוויון זכויות על בסיס חקיקות מתפתחות

רעיון "ההסללה למרכז" של אנשים עם מוגבלות Mainstreaming Disability ) ) הפך בשנים האחרונות אחד מעקרונות העבודה המרכזיים בקידום אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. אף שמספר מדינות אימצו אותו, נותרה הפרשנות סביבו מעורפלת. מאמר זה מנסה לפזר את הערפל סביב רעיון ההסללה, דרך התמקדות במרכזי ההכוון והתעסוקה (Shops Stop-One) .הסיבות להקמת המרכזים, המטרות והכלים )השירותים וההכשרות) דומים

אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות מאופיינת בשיעורי תעסוקה נמוכים, הנובעים מחסמים רבים, ובהם עמדות שליליות וחששות של מעסיקים. מאמר זה יעסוק בעמדותיהם של מעסיקים בנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, תוך הצגת ממצאים מסקר מעסיקים ייעודי, שנערך במהלך שנת 2011 והקיף קרוב ל-800 מעסיקים. הסקר ביקש לאמוד את שיעור העסקים בישראל המשלבים עובדים עם מוגבלות ולעמוד

מאמר זה הינו מבוא לגיליון העוסק בתעסוקת אנשים עם מוגבלות – מחקר, מדיניות ומעשה. המאמר סוקר בקצרה את מערכת היחסים בין אנשים עם מוגבלות לעולם העבודה, מתייחס למודל החברתי בהקשר לכלכלה ותעסוקה וכן מתאר את המציאות של תעסוקת אנשים עם מוגבלות בישראל.   המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס'