ארכיונים: מאגר ידע ומחקר

מפגש שלישי בסדרת מפגשי חוקרים/ות של המרכז ללימודי מוגבלות. נערך בשיתוף עם המרכז לרווחה חברתית, יהדות ואתיקה ע"ש רלף גולדמן, ואיגוד המטפלים החרדי. המפגש התקיים בתאריך 26.04.17, ועסק בנושא: מחקרים פורצי דרך בתחום המוגבלות בחברה החרדית. יו"ר המפגש: פרופ' רון שור, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ומנהל המרכז לרווחה חברתית, יהדות ואתיקה ע"ש

מפגש שביעי בסדרת מפגשי קולוקוויום "זכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות", של המרכז ללימודי מוגבלות. המפגש התקיים בתאריך 15.03.17, ועסק בנושא: "הזכות לקבלת שירות ברמה מיטבית: התבוננות על הרפורמה בבריאות הנפש". המפגש הועבר על ידי: אלי שמיר, פרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית, יו"ר עמותת משפחות נפגעי נפש 'עוצמה' בשנים 2000-2015; יואב קריים, יו"ר המועצה הארצית לשיקום

מפגש תשיעי בסדרת מפגשי קולוקוויום "זכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות". המפגש התקיים בתאריך 03.05.17, והועבר על ידי: יפעת קליין, מנהלת תכניות, תחום ילדים ונוער עם מוגבלות, בג'וינט ישראל-אשלים ; ויקיר פניני-מנדל, ראש תחום שירותים קהילתיים, במסד נכויות, ג'וינט ישראל. המפגש עסק בנושא: "השתתפות בחיי תרבות ופנאי".    

מפגש עשירי בסדרת מפגשי קולוקוויום "זכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות". המפגש התקיים בתאריך 17.05.17, והועבר על ידי: עו"ד דיוויד ליפופסקי מקנדה, מרצה בביה"ס למשפטים באוניברסיטת טורונטו וממובילי המאבק לשוויון זכויות של אנשים עם מוגבלויות בקנדה. המפגש עסק בנושא: "Strategies for mobilizing and organizing people with disabilities for political advocacy".   

מפגש אחד עשר בסדרת מפגשי קולוקוויום "זכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות". המפגש התקיים בתאריך 14.06.17, והועבר על ידי: עו"ד חיה גרשוני, מסטרנטית בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א; ויעקב טייכמאן, סטודנט לתואר שני בקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, עובד בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ומתמודד עם מגבלה נפשית. המפגש עסק בנושא: "שיח הזכויות והמודל החברתי של המוגבלות בחברה

 סדר יום ותקצירים בפישוט לשוני של הכנס ללימודי מוגבלות שנערך ב- 28.6.18 בקרייה האקדמית אונו  

 מוסד האימהות הוא אחד ממאפייניה המרכזיים של החברה הישראלית, והוא גולש מהזירה הפרטית-האישית לזירה הציבורית-הפוליטית. מייחסים לנשים כישורי אימהות טבעיים וחברתיים, ומתוך כך מצפים מהן למלא ללא קושי את תפקידיהן האימהיים. כשמתעוררים קשיים ומורכבויות, רואים בהם פתולוגיות. בה בעת כשמדובר בנשים עם מוגבלות, הגישה הרווחת בישראל ובעולם שונה בתכלית; רבים נוטים להטיל ספק במסוגלות ההורית

שיעור התעסוקה והמעורבות החברתית של אנשים עם מוגבלות בישראל נמוכים מאוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה. לאור היתרונות הבולטים הגלומים בפעולת ההתנדבות, מציע המאמר חשיבה מחודשת על התנדבות של אנשים עם מוגבלות. מחד גיסא היא תתיישב ותתכתב עם הגישה הביקורתית למוגבלות ותציג את ההתנדבות של אנשים עם מוגבלות כמעשה המשקף כוח וזכות בחירה, מקור למימוש אישי ולהתפתחות