ארכיונים: מאגר ידע ומחקר

סקירת השירותים החברתיים לשנת 2016 של משרד הרווחה והשירותים החברתיים מציגה נתונים סטטיסטיים ותוצאות מחקרים על מכוון האוכלוסיות המטופלות על ידי המשרד. הפרק השישי עוסק באנשים עם מוגבלויות, חלק א' בפרק זה עוסק באוכלוסיית האנשים עם מש"ה. להלן הקישור לכל הסקירה. להלן הקישור לחלק העוסק באוכלוסיית האנשים עם מש"ה.    

 מאמר זה בוחן את תרומתם הייחודית של מתנדבים עם מוגבלות, הפועלים בארגוני הסיוע לאנשים עם מוגבלות, ואת משמעות ההתנדבות בחייהם ובתפקודם. המאמר מתבסס על עבודת שדה שבה רואיינו 35 מתנדבים יהודים וערבים עם מוגבלות פיסית, נפשית או קוגניטיבית. כל המשתתפים פועלים בארגוני הסיוע למען אנשים עם מוגבלות; מחציתם ויותר פעילים בתפקידי ניהול והובלה, והשאר בתפקידי

המחקר מתמקד באסטרטגיות פעולה של הורים לילדים בעלי הפרעות תקשורת בתפקוד גבוה בעת משא ומתן עם ועדות השמה עירוניות במרכז הארץ. ההורים, הבאים ממעמד בינוני–גבוה ובעלי הון תרבותי, שואפים להיות שותפים מלאים בהחלטות הנוגעות למציאת מסגרת חינוכית הולמת לילדיהם. טענתנו היא שההורים מחדירים לדיוני הוועדה שיח אלטרנטיבי לשיח הפרופסיונלי השולט בוועדה. השיח ההורי מבוסס על

במדינות המערב קיימת, מזה מספר עשורים, מגמה כללית לשלב ילדים עם מוגבלויות שונות במערכות חינוך רגילות, במקום להוציאם למערכות חינוך מיוחדות נפרדות, כפי שהיה נהוג בעבר. נטייה זו לשילוב (inclusion) עוגנה בחקיקה הישראלית תחילה על-ידי חוק חינוך מיוחד (1988) ולאחר מכן על-ידי תיקונו ב-2002. אם כי מבחינה חוקית אין עוררין על חוק זה, בשטח מתעוררים

המסמך מציג התייחסות להגדרת הזקנה, לשינויים במישורים השונים החלים בקרב אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות שכלית מזדקנים, אתגרים בהקשר זה , מחקרים והמלצות.   המצגת הוכנה על ידי ד"ר דליה נסים, מפקחת ארצית לניהול ידע והדרכה של האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

מתוך המבוא של המאמר : משרד הרווחה מטפח מזה עשרות שנים, עבודת מתנדבים ורואה את מעורבות הציבור ושיתוף האוכלוסייה בשירותי הרווחה כחלק בלתי נפרד מהמשימות עליהם מופקד המשרד. התפקיד המרכזי אותו ממלאת ההתנדבות במצבי שגרה ומשבר, חיוני להבנתם של מקבלי ההחלטות. (2007, ( Brennan כיום, כאשר טכנולוגיות אינטרנטיות וסלולריות מתקדמות מאפשרת חיבור נוח וישיר בין

דוח העוסק בקשר שבין בריאות למוגבלות אשר פורסם באתר ארגון הבריאות העולמי (קישור לדו"ח באתר)    יותר ממיליארד בני אדם חיים עם נכות כלשהי. מדובר ב- 15% מאוכלוסיית העולם. 2.2%-3.8% מהם בני 15 ומעלה עם קשיים משמעותיים בתפקוד. הנכויות שונות ומגוונות. חלק מהמצב הבריאותי מיוחס למצבי מוגבלות כתוצאה מתנאי חיים ירודים וצרכים רפואיים שאינם מסופקים.

  מאמר עמדה זה מציג בקצרה את מודל ארגון הבריאות העולמי כמפתח להבנה של צורכי האדם הבוגר עם לקות הלמידה. המודל מתייחס למצבו הבריאותי של הפרט, לגורמים תלויי הקשר אישיים וסביבתיים ולקשר של אלה עם מאפייני הפעילות וההשתתפות במגוון תחומי החיים. כותבות המאמר סבורות כי שימוש במודל להבנת מאפייני התפקוד היום-יומי יוכל לסייע בפיתוח מענה לצורכיהם

מתוך דבר מנהל מחלקת אבחון קידום והשמה :   "האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית מדגיש בחזונו את הרצון לפעול לשיפור מתמיד של איכות חיים, רווחתו וקידומו של האדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית. האגף פועל בדרכים שונות להטמעת התפיסה של "האדם במרכז" כאשר בין המרכיבים המרכזיים בתפיסה זו היא האמונה ביכולותיו וחוזקותיו של האדם

ההורות מהווה חלק מהותי בחייהם של רבים. היא אחת מפסגות ההגשמה העצמית. היא אתגר, מקור לגאווה, תחושת סיפוק, תסכול ונחת. בדיוק כך היא משמעותית גם עבור אנשים עם מוגבלות. אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות מדגישה את החובה לקדם את הזכות להורות של אנשים עם מוגבלות אולם בפועל, בפני אנשים עם מוגבלות ניצבים חסמים רבים למימוש ההורות. בישראל כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות,