תדריך זה מתאר את תכנית שמ”ש, כפי שפעלה בשלב הפיילוט בשלושה יישובים: אשקלון, ראש העין ובאקה אל גרביה, ומטרתו, לתת כלים וידע הדרושים ליישום התכנית בעתיד. התדריך מציג את הרקע ליוזמה, הרציונל שלה והעקרונות המרכזיים של התכנית. בהמשך מתוארת הפעילות של התכנית במרחב הרשות המקומית והרכיבים העיקריים שלה: המסלול הפרטני של הורים להורים, הרכיב הקבוצתי,
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
סינגור עצמי בראי הספרות
במסגרת הסקירה מגוון נושאים מרכזיים בשדה של סנגור עצמי. הסקירה מביאה את קולותיהם של מסנגרים ויועצים בולטים בתחום בארה"ב. (מחוסר זמן לא נסקרו זירות אחרות). בכל תחום הובא מאמר אחד או שניים. רוב המאמרים אינם מובאים במלואם, אולם עיקריהם באים לידי ביטוי. התחומים הנכללים בסקירה: המקורות של סנגור עצמי הגדרות של סנגור עצמי המשמעות של
התשמע קולי? שום דבר עלינו בלעדינו – מסיסמה למציאות עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית
פיתוח זהות עצמית חדשה כאדם מעורב ובעל יכולות המסוגל להשמיע את קולו ולהשפיע על מציאות החיים וכן הבנת כוחה של קבוצת סינגור הם הבסיס עליו נשענת מלאכת השינוי החברתי. התנסויות בהשתתפות פעילה בפורומים ובוועדות המשפיעים על מדיניות כמו וועדות כנסת ומועצות ציבוריות מספקים מספקות לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית הזדמנויות להשתמש בידע ומיומנויות ומהווים מצע
הורים עם מוגבלות שכלית – סקירת ספרות והמלצות לפיתוח מדיניות
רקע: הסוגיה של הורות של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (להלן מ"שה) הינה מורכבת ובעלת רגישות חברתית. התפיסה החברתית הרווחת היא שאנשים עם מ"ש אינם כשירים להיות הורים, ולפיכך, יש נטייה להימנע מהתמודדות עם הנושא הן בשיח החברתי והן במסגרת תכניות הפיתוח של מדיניות רווחה. מטרה: לסקור את הידע העדכני שהתפרסם בתחום בארץ ובעולם. שיטה: סקירת
נתיב נגיש לתעסוקה – מודל הכשרה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה
המאמר מבוסס על תובנות מיישום התוכנית בין השנים 2015-2019 השתלבות בעולם העבודה היא גורם מרכזי היוצק משמעות לחייו של הפרט ומניע אותו לעשייה, להגשמה וליצירה. העבודה מהווה מקור לפרנסה, להערכה עצמית ולהערכה מצד הסביבה. כך הדבר גם עבור אנשים עם מוגבלות – השתלבותם בשוק העבודה יוצקת משמעות קיומית לחייהם, תורמת לשיפור מצבם הכלכלי, מצבם
התמודדות עם פרידה ממקבל שירות שהלך לעולמו – מערך שיעור
פרידה ממקבל שירות אינה קלה לאף אחד. גם הצוות וגם מקבלי השירות חשים בחסרונו, אך רובם לא יוכלו להשתתף פיזית בהלוויה או בשבעה. לכן, חשוב לדבר עליו, להיפרד ממנו, ולשלוח למשפחתו את תנחומיהם של מקבלי השירות כמיטב יכולתנו. שיחה זו מהווה מעין סגירת מעגל עם לכתו ומאפשרת למקבלי השירות להיפרד ממנו. להלן מערך שיעור לפרידה
פיתוח כלי לאיתור ילדים עם מוגבלות על בסיס סקירת כלי מחקר מן הארץ ומן העולם
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בשיתוף משרד החינוך, האוצר, הבריאות, הביטוח הלאומי וג'וינט ישראל מבצע מחקר בנושא ילדים עם מוגבלות וצריכת שירותי בריאות, חינוך ורווחה בקרב אוכלוסייה זו. כחלק ממחקר זה, ערך מכון ברוקדייל סקירה בין-לאומית של כלים מרכזיים המשמשים להגדרה ולמדידה של מוגבלות בקרב ילדים, במטרה לגבש כלי מהימן לאיתור ילדים עם מוגבלות בישראל. בפתח הסקירה הנוכחית
סקירה בין-לאומית של כלי מדידה לאיתור אנשים עם מוגבלות
המחקר בוחן דפוסי ההשתתפות בחברה של אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה בישראל. כחלק ממחקר זה, ערך מכון ברוקדייל סקירה בין-לאומית של כלים מרכזיים המשמשים להגדרה ולמדידה של מוגבלות ברחבי העולם, כדי לגבש כלי מהימן לאיתור אנשים עם מוגבלות בישראל. בפתח הסקירה מוצגות נקודות מבט שונות להמשגת מוגבלות ומתוארים האתגרים הכרוכים בגיבוש הגדרה תפעולית. לאחר מכן
גיליון מיוחד בנושא בריאות הנפש וזכויות האדם Special Section: Mental Health and Human Rights
בגליון זה של כתב העת Health & Human Rights חלק שלם בו מוקדש לבריאות הנפש וזכויות אדם. כל המאמרים ניתנים להורדה בחינם. הגליון משקף את מרחב המאמצים הנעשה לקידום תחום בריאות הנפש ותפיסת זכויות האדם כחלק משמעותי בו – אין בריאות ללא בריאות נפשית ואין בריאות נפשית ללא זכויות אדם. החיבורים השונים הבאים לביטוי בגליון
בין חשדנות לרחמים: תפיסות לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות כזכויות יתר ולגבי שימוש לרעה בחוק
מאמר זה בוחן כיצד זכויות אנשים עם מוגבלויות ממומשות בחיי היומיום בצל חשש ציבורי מפני שימוש לרעה בהן, וכן את האופן שבו התפיסות, העמדות והרגשות כלפי זכויות אלה וכלפי נשאיהן מוצאים ביטוי בתהליך של תרגום החקיקה החלה עלי ספר למציאות. תופעת החשד לשימוש לרעה בזכויות אנשים עם מוגבלויות בישראל היא למעשה גלגול עדכני של חשד