בשנים האחרונות הולכת ומתגבשת ההכרה שהעסקה עצמית היא פתרון תעסוקתי חשוב לאנשים עם מוגבלות, שיוזמות עסקיות של אנשים אלה עשויות לתת מענה לצרכים רבים שלהם ושאין תרומתן של יוזמות כאלה באה לידי ביטוי במדדים כלכליים בלבד. יזמות עסקית, גם בהיקף זעיר, מזמנת אתגרים לא פשוטים, ולאלה מצטרפים אצל אנשים עם מוגבלות גם אתגרים הנובעים מעצם
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
אתגרים בשילוב אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה – סקירה של ארבע קבוצות יעד
קידום שילובם של אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה הוא אחד הנושאים המרכזיים העומדים על סדר יומה של המדיניות החברתית-הכלכלית בישראל. המאמר עוסק בכלל האנשים עם מוגבלות שאינם משתתפים במסגרת תעסוקה כלשהי, אוכלוסייה שמנתה בשנת 2010 כחצי מיליון איש. בקרב אוכלוסייה זו זוהו על בסיס הקריטריונים שלהלן מספר קבוצות עם פוטנציאל תעסוקתי נכבד שאינו ממומש: גודל
The Reflecting Physician / הרופא המשקף
המאמר בוחן באופן ביקורתי את העמדה "הלא מתערבת", הנחשבת כנייטראלית, של גורמי טיפול במתן ייעוץ גנטי-רפואי לגבי הפסקת הריון בעקבות אבחנה של "פגם" בעובר, בישראל. הוא שואף להבין לעומקה את משמעות המושג "בחירה מוסרית אישית" (individual moral choice , מושג שטבע טום שייקספיר) במקרים ממשיים בהם הורים ניצבים בפני החלטה כגון זאת. כמקרה מבחן, אני מנתחת שני נרטיבים שכתבה רופאת
המודל הביו-פסיכו-סוציאלי (ICF) ושירות מוכוון אדם
מגוון של מודלים הוצעו כדי להבין ולהסביר מוגבלות ותפקוד. בספרות נהוג להתייחס אליהם כמודלים רפואיים אל מול מודלים חברתיים. המודל הרפואי רואה במוגבלות בעיה של האדם הנגרמת באופן ישיר ממחלה, טראומה או מצב בריאות אחר הדורש טיפול רפואי הניתן בצורה של טיפול פרטני ע"י אנשי מקצוע. ניהול המוגבלות מכוון לריפוי או להסתגלות הפרט ולשינוי בהתנהגותו.
The professionalization of Urban Accessibility הפרופסיונליזציה של נגישות אורבנית
המאמר עוסק במיקומם של אנשי מקצוע מתחום הנגישות האורבנית בשלבי התכנון והפיתוח וכן בעת האכיפה של התאמות נגישות במרחב העירוני. באמצעות השוואה בין ערים גדולות בארה"ב (ניו יורק, שיקגו, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו) ובין תל אביב-יפו, אנו מזהים שני מודלים מרכזיים: המודל המבוזר של פרופיזונליזציה ואכיפה (הקיים בערי ארה"ב) והמודל המרוכז של פרופסיונליזציה ואכיפה (הקיים
פריטי מידע רלבנטיים למודל ה- ICF ושירות מכוון אדם
המודל הביו-פסיכו-סוציאלי ICF ושירות מוכוון אדם (2020) מסמנים/אינדקטורים לשירות מוכוון אדם על פי מודל ה-ICF ובתכניות של מינהל המוגבלויות (2020) לקויות למידה בקרב בוגרים: יישום מודל הבריאות העולמי ה-ICF כמפתח להבנה של צורכי הפרט – מאמר עמדה(2014) הטמעת מודל ICF במערכת השיקום בישראל במלאת עשור לפרסומו – חקר השירות הפיזיותרפי (2012)
להזדקן עם מוגבלות תפקודית
מטרות המסמך : לבחון האם קיימים מאפיינים ייחודיים של תהליכי הזדקנות (בריאותיים, תפקודיים, פסיכו-סוציאליים) בקרב אנשים מזדקנים עם מוגבלויות. לבחון האם יש לאנשים מזדקנים עם מוגבלות צרכין מיוחדים השונים מאלה שיש לזקנים שעם הזדקנותם נהפכו למוגבלים בתפקודם לבחון אם קיימים הבדלים בין סוגי המוגבלות (מוגבלות פיזית, קוגנטיבית, סנסורית וכו') באשר למאפיינים של תהליכי הזדקנותם ולצורכיהם.
תוכניות חדשניות לטיפול בזקנים המוגבלים בתפקודם – סקירה ספרות
העלייה בגיל מלווה בעליה בשיעור הזקנים המוגבלים בתפקודם וזקוקים לעזרת הזולת עקב נכות פיזית, קוגניטיבית (תשושי נפש) או משולבת. הנתונים מצביעים על כך כי 16.7% מכלל הזקנים מוגבלים בתפקודם, ושיעור זה עולה באופן משמעותי עם העלייה בגיל. העלייה בגיל מביאה עמה גם ביקוש גובר לשירותים תומכים בבית ובקהילה, מה שמגדיל בהתמדה גם את ההוצאה הציבורית לטיפול ממושך ובכלל זה
להיות סטודנט באקדמיה – מילון מושגים בשפה פשוטה
תוכנית "להיות סטודנט" מאפשרת לאנשים עם מוגבלות כניסה הדרגתית ללימודים, בסביבה תומכת ובליווי מקצועי מקיף התכנית מיועדת לאנשים עם מוגבלות אשר מעוניינים להשתלב בלימודים במוסדות לימוד אקדמיים אך אינם עומדים בתנאי הקבלה ו/או זקוקים לתמיכה משמעותית בתקופת הסתגלותם ללימודם. במסגרת התכנית נעשית התאמה אישית של מסלול לימודים, החל מ"טעימה" של קורס אקדמי אחד, לבין השתתפות
קורונה בראי המוגבלות – ילדים ובני נוער עם מוגבלות והשירותים המטפלים בהם – התמודדות
תקופת הקורונה היא תקופה שייצרה ועדיין מייצרת התמודדות עבור היחיד והרבים, עבורנו. לרוב אנו מוצאים נחמה רבה בעובדה הפשוטה שלמעשה כולנו "באותה סירה". לעומת זאת, ילדים ובני נוער עם מוגבלויות לא תמיד מצליחים להבין את ההקשר, ולהם אין נחמה כזאת. הם נותרים עם הצורך להתמודד עם העובדה שהמציאות, כפי שהכירו אותה עד כה, אינה קיימת עוד. במקומה