התכנית בנויה על עקרונות התפיסה הדוגלת ב'שירות מכוון אדם', המתבססת על ההנחה, כי לכל אדם יש יכולת לעצב את חייו אם יינתנו לו ההזדמנות והתמיכה המתאימה, וכי האדם יכול לקבוע ולנתב את חייו על סמך עוצמותיו, יכולותיו, רשתות התמיכה שלו והעדפותיו. לצורך כך, על האדם להכיר את עצמו ואת רצונותיו ולהשמיע את קולו. כמו כן היא עוסקת בפיתוח מודעות למאפיינים הייחודיים של תהליכי ההזדקנות של אנשים עם מש"ה בקרב מקבלי ...
נגיף הקורונה התפרץ בישראל וגרם להשלכות מרחיקות לכת בכל תחומי החיים, ואולי יותר מכל על מערכת הבריאות. במקצועות הבריאות נאלצים להתמודד עם מציאות חדשה ולהסתמך על מתן השירותים המקצועיים מרחוק, באמצעות טכנולוגיה ואמצעים אלקטרוניים (טל-בריאות). המחקר אותו מובילות ד"ר דנה רוט ודפנה רביב-כרמי מבית איזי שפירא, מתבסס על מדגם של 307 פיזיותרפיסטיות, קלינאיות שפה ותקשורת ומרפאות בעיסוק מכל תתי התמחויות המטפלים בכל הגילאים ובכל המצבים, במטרה ללמוד על החוזקות והאתגרים ...
המאמר מבוסס על תובנות מיישום התוכנית בין השנים 2015-2019 השתלבות בעולם העבודה היא גורם מרכזי היוצק משמעות לחייו של הפרט ומניע אותו לעשייה, להגשמה וליצירה. העבודה מהווה מקור לפרנסה, להערכה עצמית ולהערכה מצד הסביבה. כך הדבר גם עבור אנשים עם מוגבלות - השתלבותם בשוק העבודה יוצקת משמעות קיומית לחייהם, תורמת לשיפור מצבם הכלכלי, מצבם הרגשי ומעמדם החברתי. תוכניות ופעולות אשר ממוקדות בהגברת השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק ...
אנשים עם מוגבלות נתקלים לא פעם בחסמים בבואם לקבל שירות רפואי, אם מפאת חוסר הכרות של הצוות עם המוגבלות הספציפית וצרכיהם המיוחדים, אם מפאת חששות הדדיים של הצוות ושל המטופלים ועוד. מורכב עוד יותר מצבם של אנשים אשר מוגבלותם אינה נראית: אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, אנשים עם אוטיזם ואנשים עם מוגבלות נפשית, הצוותים אמורים לזהות את קשייו של האדם ולהציע לו סיוע ותמיכה כל זאת מבלי שהם עצמם מיומנים ...
מאמר המציג פרספקטיבה על התמודדות אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית עם משבר הקורונה וכן התייחסות לצוותים המסייעים. המאמר הועלה לאתר קרן שלם באדיבות מרכז משאבי הידע בבית איזי שפירא. לקריאת המאמר
המאמר עוסק במורכבות של שהייה בבית בעקבות משבר הקורונה במשפחות לילדים עם מוגבלות. המאמר הועלה לאתר קרן שלם באדיבות מרכז משאבי הידע בבית איזי שפירא. לקריאת המאמר
רקע: הסוגיה של הורות של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (להלן מ"שה) הינה מורכבת ובעלת רגישות חברתית. התפיסה החברתית הרווחת היא שאנשים עם מ"ש אינם כשירים להיות הורים, ולפיכך, יש נטייה להימנע מהתמודדות עם הנושא הן בשיח החברתי והן במסגרת תכניות הפיתוח של מדיניות רווחה. מטרה: לסקור את הידע העדכני שהתפרסם בתחום בארץ ובעולם. שיטה: סקירת הספרות בארץ ובעולם בנושא הורים עם מ"שה. ממצאים עיקריים: סקירת ספרות המחקר הבוחנת היבטים שונים ...
במאמר זה נבחן את מקומו של הגופני בטיפול באנשים עם מוגבלויות ואת השימוש הנעשה בגופו של המטפל בטיפול שכזה. לגופני האישי יחסי גומלין עם הסביבה : תפיסות דתיות, תרבותיות וכלכליות משפיעות על מעמדו החברתי של הגוף. צורת הגוף המועדפת, היציבה הזקופה ומידת היכולת להתנועע קובעים במידה רבה את ההתייחסות לאותם שהם חסרי יכולת כזו, ובמקביל גם את התפיסה העצמית של אנשים עם מוגבלות את עצמם. להבנתנו הגופני הינו ממד נוסף ...
מתוך המאמר : "יותר ויותר ילדים עם מוגבלויות משולבים כיום בבתי ספר של מערכת החינוך הכללית. "חינוך מכיל", (inclusive education), מונח המשמש לתיאור תהליך השתתפותם של ילדים אלה במערכת החינוך הרגילה, מאפשר להם לממש את זכותם הבסיסית להיות חברים שווים בחברה וללמוד בסביבה טבעית רגילה, ונוסף לכך מקטין את הסיכון שיחוו הפרדה ובידוד. החינוך המכיל מממש את ההשקפה הרווחת כיום בעולם לא רק לגבי מערכת החינוך אלא גם ביחס למקומם בחברה של ...
מתוך המאמר : "אישרורה של האמנה בישראל היווה הצהרת כוונות בהתייחס לעיצוב פני החברה ושירותים עבור אנשים עם מוגבלויות. לאורם של תהליכים מורכבים אלו, אימץ מינהל המוגבלויות שבמשרד הרווחה את גישת "שירות מוכוון אדם". שלום ולהבי (2018) ציינו כי התבססותה של גישה זו וההחלטה על תרגומה למדיניות במתן השירות הינה תוצר של שלושה כוחות מרכזיים: האחד - האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. השני - התבססותה של מנהיגות אנשים ...