במדינות המערב קיימת, מזה מספר עשורים, מגמה כללית לשלב ילדים עם מוגבלויות שונות במערכות חינוך רגילות, במקום להוציאם למערכות חינוך מיוחדות נפרדות, כפי שהיה נהוג בעבר. נטייה זו לשילוב (inclusion) עוגנה בחקיקה הישראלית תחילה על-ידי חוק חינוך מיוחד (1988) ולאחר מכן על-ידי תיקונו ב-2002. אם כי מבחינה חוקית אין עוררין על חוק זה, בשטח מתעוררים קשיים בקרב אנשי חינוך, הורים וילדים בשילוב לימודי וחברתי של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך ...
בסוף שנת 2002 התקבל תיקון מספר 7 לחוק חינוך מיוחד, הידוע בשם "פרק השילוב". אמנם, לפני חקיקת החוק כבר שולבו ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה (להלן: תלמידים משולבים), אולם, החוק מחייב את המדינה לממן את שירותי התמיכה הנלווים שלהם נזקק התלמיד המשולב: שירותי סיוע, שירותים פסיכולוגיים ופרה-רפואיים ועזרים מסייעים שונים. בנוסף לכך, החוק קובע ומפרט את התפקיד ואת כללי ההתנהלות של ועדות השילוב אשר עליהן מוטלת ההחלטה בדבר ...
תקציר הרצאה העוסק בדרכים בהם ניתן להיעזר במחקר על גווניו: סקרים, ראיונות, הערכת תוכניות ועוד על מנת לקבל החלטות ולגבש מדיניות לפיתוח שירותים שונים. בהרצאה ניתנות אך דוגמאות למחקרים שנעשו ועל יישימותם.
מחקר אשר נועד להעריך האם התכנית הניסיונית "מסיכון לסיכוי" היא תכנית שניתנת ליישום כתכנית נוספת הנותנת שירותי חינוך לילדים עם צרכים מיוחדים מלידה עד גיל 3, על רצף השירותים הניתנים לילדים עם מוגבלות. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את מידת ההשפעה של התכנית מסיכון לסיכוי על ילדים עם צרכים מיוחדים, בהשוואה להשפעתן של שתי התכניות האחרות: שילוב יחידני ומעון שיקומי. מבחינת כל ממדי התפקוד שנבדקו נמצא, ששיעור הילדים שהתקדמו ...
ילדים עם צרכים מיוחדים במדינת ישראל מקבלים מענים ממגוון נותני שירותים : קופות החולים, משרדים ממשלתיים (רווחה, חינוך בריאות) רשויות מקומיות, ארגונים ועמותות ואף שירותי המגזר הפרטי. מטרת המחקר המשותף למכון ברוקדייל והביטוח הלאומי לסקור באופן שיטתי את שיעור ומספר הילדים עם צרכים מיוחדים, ללמוד על סוגי המוגבלויות, ללמוד את הצרכים של הילדים והמשפחות ולמפות את השירותים הניתנים. בסופו של תהליך לאבחן את הפער שבין הצרכים לבין השירותים הקיימים על ...