בשנת 2004 אימצה הוועדה לאישור תכניות לימוד לרופאי שיניים ( CODA – Commission on Dental Accreditation ) סטנדרט חדש המורה שבתכניות לימודים של רפואת שיניים והמקצועות הנלווים אליה יוכשרו אנשי המקצוע למתן טיפול באנשים עם צרכי בריאות מיוחדים. המאמר סוקר את הדמוגרפיה של אנשים עם צרכים מיוחדים, מתעד את העובדה שרוב בתי–הספר לרפואת שיניים מספקים לסטודנטים שלהם מעט מאד הזדמנויות למידה הנוגעות לטיפול באוכלוסייה זו, מתאר את המסלול בו הלכו כדי ...
היכולת להתמצא במרחב הפיזי נתפסת ע“י רבים כתנאי מקדים לעצמאות ולהשתלבות בחברה ובקהילה ( Passini, Dupré, & Langlois 1986 ). מאנשים עם מוגבלות שכלית נמנעת לעיתים קרובות האפשרות לקחת חלק במגוון שירותים ופעילויות בקהילתם באופן עצמאי עקב החשש )שלהם עצמם או של אחרים( כי לא יוכלו למצוא את דרכם באופן עצמאי ובטיחותי או ילכו לאיבוד ), isability Right Commission 2003. ( חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מספר 2) ...
גישתה של החברה כלפי אנשים עם מוגבלויות היא גישה שלילית במהותה, היא אינה מקבלת אנשים עם מוגבלויות, ומתוך כך הופכת אותם לקבוצת מיעוט. הספרות המקצועית גורסת שניתן לשנות מצב זה על-ידי הנחלת ידע ומפגשים עם אנשים עם מוגבלויות. המחקר ליווה תוכנית התערבות לשינוי עמדות בקרב קבוצת מנהיגות נוער כלפי אנשים עם מוגבלויות. במחקר השתתפו 164 בני נוער, הלומדים בכיתה ט'; מחצית נטלו חלק בתוכנית ההתעברות ומחצית היו קבוצת ביקורת. המחקר ...
המחקר מתמקד באסטרטגיות פעולה של הורים לילדים בעלי הפרעות תקשורת בתפקוד גבוה בעת משא ומתן עם ועדות השמה עירוניות במרכז הארץ. ההורים, הבאים ממעמד בינוני–גבוה ובעלי הון תרבותי, שואפים להיות שותפים מלאים בהחלטות הנוגעות למציאת מסגרת חינוכית הולמת לילדיהם. טענתנו היא שההורים מחדירים לדיוני הוועדה שיח אלטרנטיבי לשיח הפרופסיונלי השולט בוועדה. השיח ההורי מבוסס על ההון התרבותי שברשותם ועל תפיסתם הסובייקטיבית של ההורים בנוגע למימוש זכותם להקנות לילדיהם חינוך העולה ...
באופן אידיאלי אמור היה תחום הנגישות להיות מטופל באופן כוללני ע"י גורם מקצועי אחד אולם המציאות מראה כי אין היום עדיין גורם מקצועי אשר התמחה בכל ההיבטים ולגבי כל המוגבלויות. על כן מצא המחוקק לנכון להתמודד עם הנושא דרך הגדרת תחומי ידע משלימים: "נגישות למבנים, תשתיות וסביבה" (מתו"ס) ו"נגישות לשירות". התחום הראשון מוכר בארץ, אף כי לא נאכף, מזה עשרות שנים, בעיקר בזכות התיקון לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 ...
אנשים עם מוגבלות מהווים קורבנות קלים לתקיפה. הם חווים אלימות פיזית, נפשית ומינית בשיעור גבוה בהרבה מאנשים ללא מוגבלות. בכל העולם חסרים מודעות וידע מקצועי לטיפול באנשים עם מוגבלות שהותקפו. מערכות הרווחה אינן מיומנות במתן תמיכה וייעוץ לאנשים אלה )בעיקר אנשים עם מוגבלות נפשית ושכלית(. המערכת המשפטית אינה ערוכה לחקירתם, ובמקרים המעטים בהם עומד התוקף למשפט, הוא מזוכה, לרוב מחמת מחסור בהתאמות שיאפשרו לנפגע/ת העבירה להעיד עדות קוהרנטית בבית המשפט. ...
כולנו מכירים את התחושה הראשונה כאשר אנו נכנסים לחלל לא מוכר. זה יכול להיות חדר במלון, מרפאה, או כיתת לימוד. ברגע שפתחנו את הדלת ועברנו את סף הכניסה, ועוד לפני שהתייחסנו לאנשים שבו, עיצוב החלל משפיע על הרגשתנו ועל התייחסותנו לאירוע שבשלו הגענו למקום. חלל שאינו מכיל סיכונים ומכשולים, שבנוי באופן ברור, פתוח והיררכי, משדר נעימות, רוגע, פתיחות. חלל עמוס בפרטים מקשה על המשתמש, פיסית ומנטלית, ויוצר אי ביטחון וחוסר ...
המאמר מציג כמה יוזמות ומאמצים של התעשייה, האקדמיה וגופים ללא מטרות רווח בישראל, אשר הביאו לתוצאות משמעותיות לקראת פיתוח ויצירה של סביבה, בנויה וטכנולוגית, על–פי גישת העיצוב האוניברסלי, המקדמת את החברה הישראלית לכיוון של חברה מכילה. עם זאת, קיימים עדיין אתגרים רבים בדרך לפיתוח מגוון של פתרונות לרווחת קהל היעד הרחב ביותר. מילות מפתח : עיצוב אוניברסלי, טכנולוגיה מסייעת, עזרים למוגבלויות , זיקנה המאמר מתוך כתב העת "עניין של ...
משחק מהווה דרך חשובה המאפשרת לילד ללמוד כיצד לנווט את חייו. לכל ילד, ללא קשר ליכולותיו ומגבלותיו, יש צורך לחוות משחק בסביבות שונות, הן בבית והן בחיק הטבע. משחקי חוץ נחוצים לבריאותו של הילד, לחיזוק דימויו העצמי והנאה מהסביבה החיצונית. מרבית הילדים עם הצרכים המיוחדים אינם זוכים להתנסות בחוויות שילדים רגילים מתנסים בהן. למשל, ילדים המרותקים לכיסאות גלגלים נאלצים לנטוש אותם ולזחול בגני השעשועים המסורתיים או לחילופין להסתכל מהצד בפעילות ...