לוי-ורד, ע' וחן, נ' (עורכות, 2020). מיניות וזוגיות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית – חוברת העשרה מקצועית. יחידת 'מכלול', קרן שלם. החוברת הופקה בשפה העברית ובשפה הערבית . העבודה והטיפול הישיר באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית מזמינה לרוב תחושות של סיפוק ומשמעות, במטרה להביא לשיפור איכות חייו. בו בזמן, היא מציפה שאלות וסוגיות
.מרכז מינרבה לחקר אוכלוסיות מודרות בזקנה, אוניברסיטת חיפה בשיתוף האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים מזמינים אתכם להגיש הצעות לכנס פרטים נוספים בקובץ המצורף
קהילת לימודי מוגבלות, הפועלת כשותפות של האגודה הסוציולוגית הישראלית יחד עם המרכז ללימודי מוגבלות שבאוניברסיטה העברית, שמחה להזמין חוקרות.ים להגיש תקצירים למושב שמקיימת הקהילה במסגרת הכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית. נושא הכנס השנה הוא "סוציולוגיה של שינוי: מהמהפכה התעשייתית למהפכת הנתונים והבינה המלאכותית", והוא יערך באוניברסיטת תל אביב ב-19-21 בפברואר 2023. הקול הקורא של קהילת
קהילת לימודי מוגבלות, הפועלת כשותפות של האגודה הסוציולוגית הישראלית יחד עם המרכז ללימודי מוגבלות שבאוניברסיטה העברית, שמחה להזמין חוקרות/ים להגיש תקצירים למושב הקהילה בנושא מוגבלות ומשבר בהקשרים רחבים ומגוונים. המושב יתקיים במסגרת כנס האגודה הסוציולוגית הישראלית, אשר ייערך השנה ב-8-10 בפברואר 2021 ויעסוק בסוציולוגיה של משבר. לפרטים נוספים ראו קול קורא המצורף או בקישור
המאמר בוחן את חוויותיהן של אימהות לילדים עם מוגבלות, שהן גם נשות מקצוע בתחום הבריאות (קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה), ומתמקד באופן שבו הן משלבות ידע מקצועי ואימהי בעבודתן הדואלית. באמצעות ניתוח ראיונות עם 14 משתתפות, המחקר חושף ארבעה סוגי ידע מרכזיים שהנשים מפתחות: ידע תאורטי-אקדמי, ידע מניסיון, ידע חווייתי וידע חברתי. הידע הזה נשזר
המאמר בוחן את האתגרים וההזדמנויות שביישום מיטבי של תמיכת עמיתים עם ידע מניסיון בשירותי בריאות הנפש בישראל. כחלק מפרויקט מחקר בינלאומי (UPSIDES), בוצע מחקר איכותני בשיתוף בעלי עניין מגוונים בתחום השיקום – כולל עמיתים, אנשי מקצוע ומנהלים – שניתחו את המרכיבים הקריטיים להצלחת ההשתלבות של עמיתים במערכות קיימות.ממצאי המחקר מראים כי יישום מוצלח תלוי במחויבות
הורים לילדים עם מוגבלות מתמודדים לעיתים קרובות עם האתגר של איזון בין עבודה, טיפול בילדם, ואחריות משפחתית. מחקרים קודמים לא התמקדו דיו בחוויותיהם של אבות בניסיון לשלב בין עבודה להתחייבויות משפחתיות. בהשראת תאוריית הגבולות, מחקר זה בוחן כיצד אבות חווים את אינטגרציית העבודה והמשפחה ואת אסטרטגיות ההתמודדות בהן הם משתמשים כדי לאפשר איזון זה. המחקר
מחקר זה משווה בין קונפליקט עבודה–משפחה (WFC), לחץ הורי, ומרכזיות העבודה בקרב הורים לילדים בגיל 0–4 עם לקויות התפתחותיות (NDDs), לבין הורים לילדים באותו גיל ללא אבחנה שכזו. המחקר גם בוחן את תפקידו של הלחץ ההורי כמתווך או כממתן בקשר בין קבוצת ההורים (עם/ללא ילד עם לקות) לבין קונפליקט עבודה–משפחה. 346 הורים מישראל (155 עם
בשנת 2016 בוצעה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב, 1962 רפורמה מקיפה המכונה תיקון 18. מטרת הרפורמה הייתה לצמצם את השימוש באפוטרופסות למינימום ההכרחי ולקדם חלופות מגבילות פחות, ובראשן קבלת החלטות נתמכת. לאור התפקיד המרכזי שממלאות העובדות הסוציאליות בתחום זה של כשרות משפטית, ערכנו סדרת מחקרים שמטרתם לבחון את תפיסותיהן ושיקוליהן של עובדות סוציאליות אשר נמצאות
המאמר מציג מחקר איכותני הבוחן את משמעותה של האפוטרופסות עבור אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית שמונה להם אפוטרופוס בן משפחה, ואת האופן שבו היא משפיעה על ההגדרה העצמית שלהם. המחקר מתבסס על ראיונות עם 13 צמדים של אנשים עם מוגבלות וקרובי משפחתם המשמשים אפוטרופוסים. הממצאים מצביעים על כך שלמרות שהאפוטרופסות נתפסת על ידי שני הצדדים כהסדר