קטגוריה: Uncategorized

המאמר בוחן כיצד אוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבורה ותופסים את עצמם באמצעות הקלדה מפרשים התנהגות מאתגרת כשפה תקשורתית. במחקר איכותני פנומנולוגי, בשילוב מחקר משתף, השתתפו עשרה בוגרים והוריהם. מהממצאים עולות תמות מרכזיות: הכרה במסוגלות אינטלקטואלית ורגשית, ההקלדה כערוץ לביטוי עצמי ולהבעת צרכים, אפשרות להסביר בדיעבד אירועים מאתגרים, ושיפור ביחסי הורה–ילד וברווחה הנפשית. המשתתפים מדגישים כי

המאמר מציע שינוי פרדיגמטי מהמשגה של "התנהגות מאתגרת" למסגור של "ביטויי מצוקה", בטענה כי השפה המקצועית מעצבת מציאות ומשפיעה על פרקטיקות טיפוליות וארגוניות. באמצעות סקירת ספרות, ידע מניסיון חיים ודוגמאות מהשטח, המחברות מדגימות כיצד המונח הרווח ממקד את הקושי בסביבה או באדם, בעוד שהמסגור החדש מעביר את המוקד לחוויה הסובייקטיבית של מצוקה. המאמר מצביע על

המאמר מציג סקירה תיאורטית־ביקורתית של התפתחויות עדכניות בתחום ניתוח התנהגות יישומי (ABA), בדגש על תרומתו של ד"ר גרג הנלי. הכותבים מציגים את מודל ה-IISCA להערכה פונקציונלית משולבת ואת מודל ה-SBT לטיפול מבוסס מיומנויות, המושתתים על עקרונות של טיפול מיודע־טראומה, רגישות תרבותית וגישה אפירמטיבית לשונות נוירולוגית. ההתנהגות המאתגרת מוצגת כשפה של צרכים ולא כתסמין שיש לדכא.

המאמר מציג סקירת ספרות העוסקת בקשר בין ליקויים בעיבוד החושי לבין הופעת התנהגות המוגדרת כמאתגרת, במיוחד בקרב אנשים עם מוגבלות התפתחותית. הכותבת סוקרת את מערכות החישה, את מושג האינטגרציה הסנסורית ואת המודלים המרכזיים להבנת הפרעה בעיבוד החושי, בדגש על מודל מילר. מוצגים שלושה דפוסים עיקריים: תגובתיות־יתר, תת־תגובתיות וחיפוש גרייה חושית, והאופן שבו כל אחד מהם

המאמר סוקר את הידע המחקרי העדכני לגבי טיפול בקנביס רפואי בילדים ובני נוער עם ASD הסובלים מהתנהגות מאתגרת. לאחר הצגת הרקע הנוירוביולוגי והמערכת האנדוקנבינואידית, מתוארים מחקרים מבוקרי־פלצבו ומחקרים פתוחים שבחנו תמציות עשירות ב־CBD עם מינון נמוך של THC, לעומת CBD נקי. הממצאים מצביעים על שיפור בחלק ממדדי ההתנהגות, בעיקר במדדים קליניים ממוקדים (כגון CGI-I), אך

המאמר מציג סקירה קלינית המדגישה כי התנהגויות מאתגרות בקרב ילדים עם אוטיזם עשויות לשקף מצוקה גופנית לא מאובחנת. הכותבת סוקרת בעיות רפואיות שכיחות – בהן הפרעות שינה, כאבי בטן ועצירות, רפלוקס, אפילפסיה, כאבי שיניים, אלרגיות ורגישויות תחושתיות – ומדגימה כיצד הן עשויות להתבטא בתוקפנות, פגיעה עצמית, אי־שקט או נסיגה תפקודית. מודגש הצורך בבירור רפואי שיטתי

המאמר בוחן את השפעתן של מדיטציה וכתיבת יומן הכרת הטוב על רמות חוסן אישי (התמדה ושימור) בקרב תלמידי כיתות ו' עם ADHD, תוך התייחסות להבדלים מגדריים. במחקר השתתפו 80 תלמידים שחולקו לקבוצת ניסוי וביקורת. שאלון חוסן הועבר לפני ההתערבות ואחריה. הממצאים מצביעים על עלייה מובהקת ברמת חוסן ההתמדה בקרב בנים ובנות בקבוצת הניסוי, ועל עלייה