×

מעברים ומוגבלות: סקירת אתרי אינטרנט

אנשים החיים עם מוגבלות ובני משפחותיהם המלווים אותם, חווים שינויים ומעברי חיים טבעיים ואחרים. זהו מסע בין תחנות ושלבים המרכיבים את מעגל החיים. מסע שדורש תמיכות, התאמות ועזרה. לפניכם אתרים המציגים שירותים ותוכניות מעבר לתמיכה, הכשרה והעצמה של אנשים עם מוגבלות בתחומים השונים המאפיינים את מעגל החיים: מילדות לנעורים, לקראת חיים עצמאיים והשתלבות בחברה, הכנה

"במאקרו הרעיון הוא מאוד נכון, אך המצב הנוכחי לא אידיאלי": עמדותיהן של מנהלות בתי ספר כלפי המעבר למדיניות ההכלה וההשתלבות

המאמר עוסק בעמדותיהן של מנהלות בתי ספר יסודיים בישראל כלפי המעבר למדיניות ההכלה וההשתלבות של תלמידים עם מוגבלות במסגרות חינוך כלליות. מדיניות זו שואפת לקדם שוויון הזדמנויות תוך התאמת מערכת החינוך לצרכים מגוונים של תלמידים. באמצעות ראיונות חצי מובנים עם 21 מנהלות, זוהו גישות חיוביות כלפי רפורמת ההכלה, לצד אתגרים משמעותיים ביישומה. המנהלות ציינו את

תפקידן השקוף של אחיות לאימהות חרדיות עם מוגבלות

המאמר דן בתפקיד התמיכה של אחיות לאימהות חרדיות עם מוגבלות. הוא מתאר את המורכבות של הורות זו בקהילה החרדית, הנמצאת במתח בין ערכים של הורות כמצווה דתית לבין סטיגמה כלפי מוגבלות. המאמר מתמקד בתפקיד האחיות כאחראיות בלתי פורמליות התומכות בהורים עם מוגבלות בדרכים שונות – מעזרה יומיומית ועד התנתקות מוחלטת. התמיכה נבחנת בהקשר סוציולוגי, תוך

מעברים בחייהם של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם

המאמר עוסק במעברים השונים לאורך מעגל החיים של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, תוך התמקדות באתגרים ובחסמים שהם חווים. המחברים מציעים פרספקטיבה אקולוגית המשלבת היבטים אישיים, חברתיים וסביבתיים, המדגישים את הקשר בין האדם לבין המערכות השונות בהן הוא פועל. המאמר בוחן את ההשפעות של מוגבלות על תהליכי מעבר, כמו מעבר לחיים עצמאיים, שילוב במסגרות חינוך

חוויית המעבר מבית ההורים למגורים במערכי דיור בקהילה בקרב בוגרים עם לקויות למידה מורכבות

המאמר עוסק בחוויית המעבר של בוגרים עם לקויות למידה מורכבות מבית הוריהם למערכי דיור בקהילה. המחקר מתמקד בתהליך המעבר, בהסתגלות ובחוויות החיים במסגרת הדיור. נמצא כי המעבר מקדם אוטונומיה, מיומנויות יום-יומיות ותחושת שייכות, אך גם מעלה אתגרים הקשורים להגבלות מצד הצוותים, חוקים נוקשים ואי-מעורבות בהחלטות אישיות כגון בחירת שותפים לדירה. כמו כן, קיימת אמביוולנטיות בתפיסת

מעבר מחיים מוסדיים לחיים עצמאיים בקהילה: עיקרי דו"ח ועדת דותן

המאמר מתאר את עיקרי דו"ח ועדת דותן, שמונתה לאחר חשיפת מקרי התעללות חמורים במוסדות לאנשים עם מוגבלות בישראל. הדו"ח ממליץ על מעבר מגישה מוסדית לחיים עצמאיים בקהילה, מתוך אמונה כי סגירת מוסדות ומתן שירותי תמיכה בקהילה ישפרו את איכות החיים, יקטינו סיכון לאלימות ולהזנחה, ויקדמו זכויות אדם ואוטונומיה. הוועדה זיהתה חסמים מרכזיים בתהליך זה, כגון

שונים באקדמיה: השימוש בפוטו-ווייס לתיעוד חוויית השונות של סטודנטים המתמודדים עם מוגבלות בתוך הקשרים של מעברים ומעבריות במרחב האקדמי

המאמר עוסק בשימוש במתודולוגיית הפוטו-ווייס לתיעוד חוויותיהם של סטודנטים עם מוגבלות במרחב האקדמי, תוך בחינת סוגיות של מעברים (בזמן, במרחב ובמצבי עצמי). המחקר מתאר כיצד סטודנטים מתמודדים עם האתגרים המיוחדים להם, כמו הפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה, מוגבלות פיזית ורגשית, ומציג את הדרך בה הם מבטאים את חוויותיהם באמצעות צילום, כותרות ונרטיבים. התהליך מאפשר זיהוי

מרכזיות העבודה, דחק הורי ומשמעות בחיים בקרב הורים לילדים עם מוגבלות וללא מוגבלות בגילים 12-0

המאמר בוחן את הקשרים בין מרכזיות העבודה, דחק הורי ומשמעות בחיים בקרב הורים לילדים עם מוגבלות וללא מוגבלות בגילים 0–12. המחקר מצביע על כך שהורים לילדים עם מוגבלות חווים רמות גבוהות יותר של דחק הורי, עבודה פחות מרכזית בחייהם, ורמות נמוכות יותר של תחושת משמעות בהשוואה להורים לילדים ללא מוגבלות. הממצאים מדגישים את החשיבות של

מאפייני גיימיפיקציה לשיפור המוכנות החברתית-תעסוקתית בקרב אנשים עם אוטיזם ואנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית : מאמר קונספטואלי

Gamification Attributes to Enhance Socio-Vocational Readiness Among People with Autism Spectrum Disorder and Intellectual Developmental Disabilities: A Conceptual Paper המאמר מציע מסגרת תאורטית המשלבת מאפייני גיימיפיקציה (Gamification) עם וידאו מודלינג (Video Modeling – VM) במטרה לשפר את המוכנות החברתית-תעסוקתית בקרב אנשים עם אוטיזם (ASD) ומוגבלות שכלית התפתחותית (IDD). החוקרים טוענים כי מאפיינים כגון משוב מיידי,

דוח נגישות למשפט בישראל 2023

דו"ח נגישות למשפט בישראל 2023 מציג לראשונה את מצב הנגישות למשפט (Access to Justice) בישראל, ובמילים אחרות: את מידת יכולתם של אנשים לקבל מענה מהיר, זול והוגן לבעיות וצרכים משפטיים שהם נתקלים בהם, יחד עם המלצות לכיווני פעולה בנושא. מדובר בתוצר של מחקר מקיף וראשון מסוגו שנערך בישראל, בהתאם למתודולוגיה המומלצת על ידי ארגון ה-OECD