המאמר מתאר את עיקרי דו"ח ועדת דותן, שמונתה לאחר חשיפת מקרי התעללות חמורים במוסדות לאנשים עם מוגבלות בישראל. הדו"ח ממליץ על מעבר מגישה מוסדית לחיים עצמאיים בקהילה, מתוך אמונה כי סגירת מוסדות ומתן שירותי תמיכה בקהילה ישפרו את איכות החיים, יקטינו סיכון לאלימות ולהזנחה, ויקדמו זכויות אדם ואוטונומיה. הוועדה זיהתה חסמים מרכזיים בתהליך זה, כגון
קטגוריה: Uncategorized
שונים באקדמיה: השימוש בפוטו-ווייס לתיעוד חוויית השונות של סטודנטים המתמודדים עם מוגבלות בתוך הקשרים של מעברים ומעבריות במרחב האקדמי
המאמר עוסק בשימוש במתודולוגיית הפוטו-ווייס לתיעוד חוויותיהם של סטודנטים עם מוגבלות במרחב האקדמי, תוך בחינת סוגיות של מעברים (בזמן, במרחב ובמצבי עצמי). המחקר מתאר כיצד סטודנטים מתמודדים עם האתגרים המיוחדים להם, כמו הפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה, מוגבלות פיזית ורגשית, ומציג את הדרך בה הם מבטאים את חוויותיהם באמצעות צילום, כותרות ונרטיבים. התהליך מאפשר זיהוי
מרכזיות העבודה, דחק הורי ומשמעות בחיים בקרב הורים לילדים עם מוגבלות וללא מוגבלות בגילים 12-0
המאמר בוחן את הקשרים בין מרכזיות העבודה, דחק הורי ומשמעות בחיים בקרב הורים לילדים עם מוגבלות וללא מוגבלות בגילים 0–12. המחקר מצביע על כך שהורים לילדים עם מוגבלות חווים רמות גבוהות יותר של דחק הורי, עבודה פחות מרכזית בחייהם, ורמות נמוכות יותר של תחושת משמעות בהשוואה להורים לילדים ללא מוגבלות. הממצאים מדגישים את החשיבות של
התמודדות הורים לילדים עם מוגבלות במלחמת חרבות ברזל – מנגנוני ויסות רגשי והתערבויות להגברת החוסן
המאמר עוסק בחוויית ההורות בתקופת המלחמה ובהשפעתה על רווחתם הנפשית של הורים וילדיהם, בדגש על הורים לילדים עם מוגבלות. המחקר בחן כיצד מנגנוני ויסות רגשי משפיעים על רמות המצוקה הפסיכולוגית של ההורים, וכיצד ניתן לחזק את החוסן באמצעות התערבויות מקוונות קצרות. במחקר השתתפו כ־588 הורים, מהם כ־12% לילדים עם מוגבלות. הממצאים הראו כי במהלך המלחמה
אנשים עם מוגבלות במצבי חירום – קווי יסוד למדיניות בראייה בינלאומית
המאמר עוסק במדיניות כלפי אנשים עם מוגבלות במצבי חירום ובאופן שבו מדינות נדרשות לשמור על זכויותיהם בהתאם לסעיף 11 של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. המאמר מדגיש כי מצבי סיכון – ובהם מלחמות, מגפות ואסונות טבע – חושפים את פגיעותם המובנית של אנשים עם מוגבלות, אשר נוטים להיפגע מצמצום זכויות, הדרה ממידע נגיש
מאמר פרספקטיבה: בחינת הפוטנציאל הטמון באקטיביזם כדרך התמודדות של משפחה לאדם עם הפרעת נפש
בעקבות המעבר מטיפול מוסדי ממושך לשיקום פסיכיאטרי בקהילה והתפתחות גישת ההחלמה, הודגש מקומה של המשפחה כמקור תמיכה מרכזי לבן המשפחה המתמודד עם הפרעת נפש קשה. תכופות, בני המשפחה של המתמודד תופסים את תפקיד המטפלים העיקריים בו, ומספקים לו תמיכה רגשית ומעשית מתמשכת, מה שמעצים את אתגר ההתמודדות עם נטל משפחתי ממושך. מטרת מאמר פרספקטיבה זה
נגישות עירונית לאנשים עם מוגבלות – ארגונים מקדמי נגישות, תפיסות ופרקטיקה
מחקר לשם מילוי חלקי הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" נגישות במרחב עבור אנשים עם מוגבלות היא ביטוי מרכזי להתפתחות גישות חברתיות של מוגבלות. בישראל, בעקבות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998), ערים נדרשות ליישם נגישות בהתאם לדרישות החקיקה. למרות השיפור במצב הנגישות, מרחבים עירוניים לא נגישים ממשיכים להיווצר ולהדיר אנשים עם מוגבלות מפעילויות עירוניות.
ארבע נקודות מבט להבנה וייעול של חינוך מכליל
חינוך מכליל הוא רעיון מרכזי במערכות חינוך רבות בעולם והוא מדגיש את הזכות של כל תלמיד ותלמידה להיות חלק מלא ומשמעותי מהמערכת החינוכית. עם זאת, בפועל, הכלה מיושמת לעיתים בצורה חלקית או טכנית בלבד. למשל דרך שילוב פיזי בכיתה או התאמות נקודתיות, מבלי להתמודד עם גורמים עמוקים יותר שממשיכים ליצור הדרה. מאמר זה מציע דרך
מאפייני גיימיפיקציה לשיפור המוכנות החברתית-תעסוקתית בקרב אנשים עם אוטיזם ואנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית : מאמר קונספטואלי
Gamification Attributes to Enhance Socio-Vocational Readiness Among People with Autism Spectrum Disorder and Intellectual Developmental Disabilities: A Conceptual Paper המאמר מציע מסגרת תאורטית המשלבת מאפייני גיימיפיקציה (Gamification) עם וידאו מודלינג (Video Modeling – VM) במטרה לשפר את המוכנות החברתית-תעסוקתית בקרב אנשים עם אוטיזם (ASD) ומוגבלות שכלית התפתחותית (IDD). החוקרים טוענים כי מאפיינים כגון משוב מיידי,
דוח נגישות למשפט בישראל 2023
דו"ח נגישות למשפט בישראל 2023 מציג לראשונה את מצב הנגישות למשפט (Access to Justice) בישראל, ובמילים אחרות: את מידת יכולתם של אנשים לקבל מענה מהיר, זול והוגן לבעיות וצרכים משפטיים שהם נתקלים בהם, יחד עם המלצות לכיווני פעולה בנושא. מדובר בתוצר של מחקר מקיף וראשון מסוגו שנערך בישראל, בהתאם למתודולוגיה המומלצת על ידי ארגון ה-OECD