ארכיונים: מאגר ידע ומחקר

האם מעמד סוציו אקונומי נמוך ומוצא עדתי משפיעים – על תהליך קבלת החלטות בעניינם של ילדים בסיכון? מחקר זה שלפנינו הצליח לבודד את הפן הסובייקטיבי של קבלת החלטות. במחקר נעשה שימוש בהצגות מקרה, כאשר 501 עובדים סוציאליים נתבקשו לנתח את המקרים בצורה הבאה: להעריך את הסיכון בו נמצא הילד (סיכון סובייקטיבי) ולקבוע אם יש צורך בהוצאת הילד מן הבית.

 המחקר הנוכחי מתמקד בזכות היסוד לאוטונומיה ועצמאות ובאופן ספציפי בהכרה של כל אדם עם מוגבלות כבעל כשרות משפטית זהה לאנשים ללא מוגבלות. בהתאם לזכויות יסוד אלו המחקר בחן את התאמתו של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות במתכונתו הנוכחית והתאמת הפרקטיקה הנהוגה בישראל לחזון האמנה. המחקר ערך מיפוי ראשוני ובדק את ההתייחסות על מוסד האפוטרופסות ואל החלופות

מחקר בינלאומי קובע כי בעלי פיגור שכלי ותסמונת-דאון מעל גיל 40 סובלים מבעיות נפוצות יותר של מחלות במערכת השמיעה, העיכול, הלב וכלי הדם וכן ממחלות זיהומיות, ללא כל קשר לארץ מוצאם. ככל שתהליך ההזדקנות עלה, נצפתה בקרבם גם שכיחות גבוהה יותר של בעיות עיניים וראיה, מערכת השלד ומערכת הנשימה, בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה. לכתבה המלאה.  

 מחקרים מוכיחים כי שמירה על כושר גופני הינה חשובה לכלל האוכלוסייה, מקדמת את הבריאות הנפשית והפיסית תוך שמירה על איכות החיים. מחקרים על אוכלוסייה בעלת לקות קוגניטיבית התפתחותית, מציגים כושר גופני ירוד ביותר. מחקרים אלו, מציינים כי אוכלוסייה זו הינה אוכלוסייה בסיכון לפתח מצבי חולי שונים, על רקע חוסר פעילות וכושר ירוד. זו הסיבה להקמתו

מטרת העל שהוצבה למפעל המיוחד “כמה אנחנו שונים / כמה אנחנו דומים”, היא – “בניית בסיס חיובי לקליטה חברתית של הילד המיוחד ומשפחתו בחברה הישראלית”. דו”ח הערכה זה מסכם  את התוכנית שבמסגרתה הועברו סדנאות בנושא הילד המיוחד לתלמידים בבתי ספר ממלכתיים. את התוכנית יזם ארגון “סולם, המפעיל מעון לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל הרך ,

המחקר מציג תוצאות פרוייקט שנערך במרכז ספורט לנכים "ספיבק" ברמת גן, שמטרתו להדגים את הדרך לשילוב תלמידים ללא מוגבלויות יחד תלמידים בעלי מוגבלויות פיזיות מורכבות. ייחודו של הפרוייקט הוא בכך שהוא מדגים "שילוב הפוך", תלמידים רגילים השתלבו "במגרש הביתי" של תלמידים עם מוגבלות. המחקר בחן את השינוי בעמדות התלמידים הרגילים ומצא שיפור ושינוי בתפיסת התלמידים

ילדים עם צרכים מיוחדים במדינת ישראל מקבלים מענים ממגוון נותני שירותים : קופות החולים, משרדים ממשלתיים (רווחה, חינוך בריאות) רשויות מקומיות, ארגונים ועמותות ואף שירותי המגזר הפרטי. מטרת המחקר המשותף למכון ברוקדייל והביטוח הלאומי לסקור באופן שיטתי את שיעור ומספר הילדים עם צרכים מיוחדים, ללמוד על סוגי המוגבלויות, ללמוד את הצרכים של הילדים והמשפחות ולמפות

ביולי 2018 אישרה הכנסת את תיקון מס’ 11 לחוק חינוך מיוחד, התשמ”ח– 1988 . תיקון זה הוא מרכיב מרכזי ברפורמה בחינוך המיוחד שהמשרד מקדם בשנים האחרונות, והוא מלווה בביקורת חריפה מטעם גורמים שונים. המסמך שלהלן נכתב לקראת דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בנושא “תיקון חוק החינוך המיוחד – מעקב ובדיקה אחר יישום הפיילוט”.

שגרה מרגיעה ומקנה תחושת בטחון המאפשרת התנהלות בחיי היום יום, כאשר לכל אדם ומשפחה יש שגרה האופיינית להם. בתקופות לא שגרתיות (כמו קורונה, מלחמה, חופשה ארוכה) השגרה מופרת וגורמת לחוסר וודאות. על כולנו לעתים להתמודד עם מצב חדש לגמרי ודרכי ההתמודדות יכולות להיות שונות מאדם לאדם. חלק מהאנשים מרגישים כי נוצר אתגר חדש, חלקם מרגישים

מסמך רקע זה נכתב לקראת הדיון המשותף של ועדת החינוך, התרבות והספורט עם ועדת הבריאות בנושא: מענים לילדים עם מוגבלויות בתקופת מלחמת חרבות ברזל. במסמך מוצגים נתונים מרכזיים על אוכלוסיית הילדים עם מוגבלות בישראל ונדונות בקצרה סוגיות הנוגעות לצרכים ולמענים עבור אוכלוסיות שונות של ילדים עם מוגבלות בתקופת המלחמה. זאת, לרבות ילדים עם מוגבלות המתגוררים