גישתה של החברה כלפי אנשים עם מוגבלויות היא גישה שלילית במהותה, היא אינה מקבלת אנשים עם מוגבלויות, ומתוך כך הופכת אותם לקבוצת מיעוט. הספרות המקצועית גורסת שניתן לשנות מצב זה על-ידי הנחלת ידע ומפגשים עם אנשים עם מוגבלויות. המחקר ליווה תוכנית התערבות לשינוי עמדות בקרב קבוצת מנהיגות נוער כלפי אנשים עם מוגבלויות. במחקר השתתפו 164 בני נוער, הלומדים בכיתה ט’; מחצית נטלו חלק בתוכנית ההתעברות ומחצית היו קבוצת ביקורת. המחקר בדק אם ועד כמה יש קשר בין השתתפות בתוכנית לבין שינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלויות ודימוי עצמי, אשר נבדקו לפני ההתערבות, במהלכה ובסופה. ממצאי המחקר הצביעו על שינוי חיובי בעמדות בהשוואה לקבוצת הביקורת, בעיקר בעקבות המגע האישי עם אנשים עם מוגבלויות. לא נמצא קשר בין רמת הדימוי העצמי של קבוצת המחקר לעמדותיה כלפי אנשים עם מוגבלויות או בינה לבין קבוצת הביקורת.

 

פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת החוקרת ד"ר דנה רוט והנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".