ארכיונים: מאגר ידע ומחקר

 המחקר בחן הבדלים במידת הסטיגמה המופנמת בקרב בני משפחה של אנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית ומוגבלות פיזית בישראל באמצעות שאלון מובנה הכולל כלי למדידת סטיגמה מופנמת. הממצאים מעלים מבנה חד-ממדי של סטיגמה מופנמת, כאשר באופן כללי במחקר הנוכחי נמצאו רמות נמוכות יחסית של סטיגמה מופנמת בקרב בני משפחה , אך הן היו גבוהות יותר בקרב

 Background Studies have shown that beyond public and self stigma, stigma can also impact family members. Only scant research has examined the internalised aspects of stigma, known as affiliate stigma, among family caregivers of individuals with disabilities. This study examined affiliate stigma among family caregivers of individuals with developmental disabilities via a comparison between caregivers

 גישתה של החברה כלפי אנשים עם מוגבלויות היא גישה שלילית במהותה, היא אינה מקבלת אנשים עם מוגבלויות, ומתוך כך הופכת אותם לקבוצת מיעוט. הספרות המקצועית גורסת שניתן לשנות מצב זה על-ידי הנחלת ידע ומפגשים עם אנשים עם מוגבלויות. המחקר ליווה תוכנית התערבות לשינוי עמדות בקרב קבוצת מנהיגות נוער כלפי אנשים עם מוגבלויות. במחקר השתתפו 164

 מטרת המחקר הייתה לבדוק חוויות של הורים לילדים עם ובלי מוגבלות התפתחותית המשתמשים במכשירים ניידים בעלי מסך מגע, והערכתם הסובייקטיבית לגבי השפעתם על ילדיהם. ההורים מילאו שאלונים אינטרנטיים. מהממצאים עולה כי הורים לילדים עם מוגבלות שעושים שימוש במכשירים ניידים בעלי מסך מגע מראים שביעות רצון גבוהה יותר לעומת הורים של ילדים ללא מוגבלות. בנוסף, בקרב

פרק מתוך הספר מתוך: "התעללות והזנחה של ילדים בישראל", 6002 , עורכים דבורה הורביץ, יורם בן יהודה, מאיר חובב, הוצאת אשלים ג'וינט ישראל, עמ' – 662-. 65 תופעת האלימות כלפי אנשים עם מוגבלויות היא תופעה רחבה ורב ממדית ויש לה אפיונים ייחודיים בהשוואה לאלימות כלפי ילדים ללא מוגבלויות. האפיונים הייחודיים מתבטאים בגורמים לסיכון, באיתור ובזיהוי, בתהליכי

לפקידי הסעד יש תפקיד מרכזי במערכת, שנועדה לאתר ילדים הנפגעים מהתעללות והזנחה קשה ולטפל בהם. פקידי הסעד מקבלים פניות מגורמים רבים ופועלים בדרכים שונות כדי לבדוק פניות אלו, להעריך את מידת הנזקקות של הילדים המופנים ולפעול בעניינם של ילדים הזקוקים לטיפולם, בין היתר בשיתוף פעולה עם המשטרה ובתי המשפט לנוער ולמשפחה. במטרה לקדם את טיוב

המחקר הוזמן ומומן על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים בישראל ובוצע על ידי "מובנים – צוות הערכה". בעשורים האחרונים מתקיים ויכוח בין אלו התומכים בקיומו של ה"דיור מעוני" כחלק מרצף המענים שיש לספק לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), לבין אלו המכוונים למגורים בקהילה ומאמינים כי הדיור המעוני הנו ביטוי לאפליה. מודל "השלוחות", שהתפתח בישראל,

האם מעמד סוציו אקונומי נמוך ומוצא עדתי משפיעים – על תהליך קבלת החלטות בעניינם של ילדים בסיכון? מחקר זה שלפנינו הצליח לבודד את הפן הסובייקטיבי של קבלת החלטות. במחקר נעשה שימוש בהצגות מקרה, כאשר 501 עובדים סוציאליים נתבקשו לנתח את המקרים בצורה הבאה: להעריך את הסיכון בו נמצא הילד (סיכון סובייקטיבי) ולקבוע אם יש צורך בהוצאת הילד מן הבית.

 המחקר הנוכחי מתמקד בזכות היסוד לאוטונומיה ועצמאות ובאופן ספציפי בהכרה של כל אדם עם מוגבלות כבעל כשרות משפטית זהה לאנשים ללא מוגבלות. בהתאם לזכויות יסוד אלו המחקר בחן את התאמתו של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות במתכונתו הנוכחית והתאמת הפרקטיקה הנהוגה בישראל לחזון האמנה. המחקר ערך מיפוי ראשוני ובדק את ההתייחסות על מוסד האפוטרופסות ואל החלופות

מחקר בינלאומי קובע כי בעלי פיגור שכלי ותסמונת-דאון מעל גיל 40 סובלים מבעיות נפוצות יותר של מחלות במערכת השמיעה, העיכול, הלב וכלי הדם וכן ממחלות זיהומיות, ללא כל קשר לארץ מוצאם. ככל שתהליך ההזדקנות עלה, נצפתה בקרבם גם שכיחות גבוהה יותר של בעיות עיניים וראיה, מערכת השלד ומערכת הנשימה, בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה. לכתבה המלאה.